לאחרונה BMC בריאות הציבור המחקר בוחן נתונים ממסד הנתונים של סקר בדיקות הבריאות והתזונה הלאומי (NHANES) כדי להבהיר את הקשר בין מחלות לב וכלי דם טרשתיות (ASCVD) לבין כולין בתזונה.
לימוד: קשר הפוך של כולין בתזונה עם מחלות לב וכלי דם טרשתיות בקרב מבוגרים בארה"ב: ניתוח NHANES חתך. קרדיט תמונה: Danijela Maksimovic / Shutterstock.com
מה זה כולין?
כולין הוא חומר תזונתי חיוני המהווה מבשר למספר מולקולות ביולוגיות חשובות, כולל אצטילכולין, שהוא נוירוטרנסמיטר המעורב בזיכרון, במצב הרוח ובשליטה בשרירים. כולין הוא גם מבשר לפוספטידילכולין וספינגומילין, שניהם פוספוליפידים עיקריים הנמצאים בתוך ממברנות התא.
לכולין יש סינתזה אנדוגנית מוגבלת; לכן, חיוני לצרוך מקורות תזונתיים של כולין כדי לענות על כל הצרכים הפיזיולוגיים. כולין מרוכז במזונות עתירי חלבון, כולל בשר בקר, דגים, חלב, ביצים, ירקות ממשפחת המצליבים, קטניות ואגוזים.
עדויות קיימות על הקשר בין כולין ל-ASCVD אינן ברורות. לדוגמה, כמה מחקרים הראו כי כולין משפיע על מסלול הטרימתילאמין N-oxide (TMAO), ובכך מגביר את הסיכון לתפקוד לקוי של הלב, שבץ ואי ספיקת לב. באופן השוואתי, מחקרים אחרים דיווחו על התפקיד המועיל של כולין בהפחתת היפרטרופיה לבבית על ידי ויסות של שיפוץ מטבולי.
תסמונת מטבולית (MetS), המתארת מקבץ של מצבים הכוללים דיסליפידמיה אתרוגנית, רמות גבוהות של גלוקוז בדם בצום, יתר לחץ דם והשמנה המתרחשים יחד, משפיעה כיום על 20-30% מהמבוגרים ברחבי העולם. הנוכחות של MetS מגבירה את הסיכון ל-ASCVD, כמו גם לאוטם שריר הלב, מחלת לב כלילית ושבץ מוחי.
לגבי המחקר
תפקיד המפתח של MetS בהתקדמות של טרשת עורקים מחייב מחקרים נוספים כדי להבהיר כיצד כולין משפיע על התפתחות מצב זה. לשם כך, חוקרי המחקר הנוכחי בחנו כיצד צריכת כולין משפיעה על הסיכון ל-ASCVD במבוגרים ועל התפתחות MetS.
מחקר החתך הנוכחי כלל 5,525 אנשים ממסד הנתונים של NHANES בין השנים 2011 ו-2018. סך של 510 משתתפים קובצו לקבוצת הלא-ASCVD, בעוד ש-5,015 אנשים היוו את קבוצת ה-ASCVD. נעשה שימוש בשילוב של שיטות רגרסיה חד-משתניות, רב-משתניות ולוגיסטיות לניתוח התוצאות.
ממצאי המחקר
לא נצפה מתאם מובהק בין צריכת כולין לבין MetS. עם זאת, הסבירות לאי ספיקת לב ושבץ מוחי הייתה נמוכה יותר עבור אנשים ברבעון השלישי של צריכת כולין. השפעה זו התהפכה כאשר צריכת הכולין עלתה על 342 מ"ג ליום, ובכך הגבירה את הסיכון ל-ASCVD.
צריכת הכולין המתאימה להשפעות מועילות הייתה 244 מ"ג ליום עבור נשים ו-367 מ"ג ליום עבור גברים. ניתוחי תת-קבוצות גילו שגברים חוו השפעות מגנות יותר באמצעות צריכה גבוהה של כולין.
בנשים, האסטרוגן מקל על הסינתזה של פוספטידילכולין אנדוגני, שיכול להיות אחראי להפחתת השכיחות של תסמיני תפקוד לקוי של איברים בנשים לפני גיל המעבר בהשוואה לגברים ונשים לאחר גיל המעבר. יש לפרש ממצא זה בזהירות, שכן לא נצפתה כל משמעות לאינטראקציה בין צריכת כולין למין בניתוח הלוגיסטי.
כולין ממלא תפקיד מכריע בפתוגנזה של מספר מחלות כרוניות והתפתחות נוירוטית, שכן מחסור בכולין עלול להוביל לנזק בשרירים ולכבד שומני. נתונים מהמחקר הנוכחי מצביעים על כך שצריכת יתר של כולין לא הייתה קשורה לסיכון מוגבר לשבץ מוחי. החוקרים משערים שהמוח עשוי להגביל את ההשפעות של צריכת יתר של כולין על ידי ויסות הספיגה והשחרור נטו של כולין או באמצעות חילוף חומרים מהיר.
בהשוואה לדיווחים קודמים, מחקר PREDIMED הבחין כי פלזמה כולין קשורה לסיכון מוגבר לאי ספיקת לב. במחקרים אחרים בבעלי חיים, נצפו טרשת עורקים ואי ספיקת לב בעקבות תוספת של TMAO וכולין.
יתר על כן, מחקר SURDIAGENE דיווח על היעדר קשר מובהק סטטיסטית בין אי ספיקת לב וכולין בחולי סוכרת מסוג 2. לפיכך, היכולת של כולין בתזונה להעלות את רמות ה-TMAO בפלזמה יכולה לתרום לתפקידו הסותר של כולין במחלות לב וכלי דם.
מסקנות
קשר הפוך ולא ליניארי בין כולין ל-ASCVD נצפה במבוגרים אמריקאים, עם השפעה זו פחות בולטת אצל גברים. ביחד, ממצאי המחקר מניעים לפיתוח המלצות תזונתיות ספציפיות לאדם, שיכולות להפחית את הסיכון ל-ASCVD.
מגבלה אחת של המחקר הנוכחי היא שנתוני צריכת כולין התקבלו באמצעות שאלון סוגי מזון וכמויות. לפיכך, החישוב של צריכת כולין מנתונים אלה עלול להיות לא מדויק עקב הטרוגניות לגבי ספיגת כולין ומטבוליזם.
מגבלה נוספת נובעת מחוסר מידע על רמות TMAO בפלזמה, שכן לא ניתן היה לקבוע סיבתיות ישירה בין צריכת כולין ל-TMAO. גם התפקיד הפוטנציאלי של גורמים מבלבלים שיוריים לא הוערך.
יש צורך במחקרי אורך כדי לקבוע סיבתיות בין צריכת כולין ל-ASCVD. מחקרים עתידיים צריכים גם להעריך את ההשפעה של צריכת כולין מופרזת על הבריאות הקרדיומטבולית.
