במחקר שפורסם לאחרונה ב התקדמות בתחום התזונה, חוקרים סקור את ההשפעה של ויטמינים C ו-E, כמו גם β-קרוטן, על הסיכון לסוכרת מסוג 2 (T2D).
לימוד: ויטמינים C, E ו-β-קרוטן וסיכון לסוכרת מסוג 2: סקירה שיטתית ומטה-אנליזה. קרדיט תמונה: Suriyawut Suriya / Shutterstock.com
לגבי המחקר
מטא-אנליזות שפורסמו בעבר דנו בהשפעה המגנה של β-קרוטן וויטמין E, לא ויטמין C, כנגד שכיחות T2D. יתר על כן, ניתוחים אלו לא התמקדו במחקרים אקראיים מבוקרים (RCTs) או קשרי מינון-תגובה.
בסקירה הנוכחית, כל המידע הרלוונטי התקבל ממאגרי המידע של Embase, MEDLINE ו-Cochrane Library. כדי לחקור את הקשרים בין צריכת תזונה, רמות מחזוריות של ויטמין C, ויטמין E ו-β-קרוטן ושכיחות T2D, נשקלו מחקרי מקרה-קוהורט, עוקבה, מקרה-ביקורת מקוננת ו-RCT. כל מחקר שנכתב בשפות שאינן אנגלית לא נכלל בסקירה.
בסך הכל התקבלו בחיפוש הראשוני 6,190 מאמרים, מתוכם 40 עמדו בקריטריונים לזכאות ונחשבו. גם מחקרי תצפית וגם מחקרי RCT הצביעו על סיכון נמוך, בינוני או רציני להטיה.
דיאטה ו-T2D
T2Dis קשור לתפקוד לקוי של תאי β ועמידות לאינסולין והיא אחת המחלות המטבוליות הנפוצות והשכיחות בעולם. מספר אסטרטגיות הקשורות לירידה במשקל, דיאטה ופעילויות גופניות תוכננו כדי להקל על הסיכונים של T2D.
הקפדה על דפוסי תזונה ספציפיים, כמו התזונה הים תיכונית, מפחיתה באופן חיובי את הסיכון ל-T2D. התזונה הים תיכונית שמה דגש על צריכה מוגברת של פירות, ירקות, שמן זית ודגים, כמו גם צריכה מינימלית של מזון מעובד ומוצרים מבוססי בשר. פירות וירקות עשירים בנוגדי חמצון, כמו ויטמין E, ויטמין C ו-β-קרוטן, שיש לו השפעות ביולוגיות חיוביות רבות.
ויטמין C הוא ויטמין מסיס במים המצוי בירקות ובפירות ומחדש ויטמין E מצורתו המחומצנת. ויטמין E הוא ויטמין מסיס בשומן המצוי בזרעים, אגוזים ושמנים צמחיים, המגן על קרומי התאים מפני חמצון שומנים. יתר על כן, β-קרוטן הוא קרוטנואיד פרוויטמין A שנמצא לעתים קרובות בפירות וירקות.
נוגדי חמצון מגנים על התאים מפני עקה חמצונית הנובעת משחרור רדיקלים חופשיים. לחץ חמצוני מגביר את תנגודת האינסולין על ידי גרימת תהליכים דלקתיים ודיכוי איתות אינסולין.
מספר מחקרים הצביעו על כך שרמה גבוהה של נוגדי חמצון תזונתיים יכולה להקל על תנגודת אינסולין ו-T2D. לפיכך, חשוב להבין את המנגנונים התורמים לתכונות נוגדות החמצון של כל ויטמין.
כיצד β-קרוטן וויטמינים C ו-E משפיעים על הסיכון ל-T2D?
נמצא כי צריכה תזונתית של ויטמין C, ויטמין E ו-β-קרוטן מפחיתה את הסיכון ל-T2D; עם זאת, קשר זה אינו ליניארי ורמות בצריכה מתונה.
ויטמין C קשור באופן הפוך לתנגודת לאינסולין. עד כה, מעט מחקרים קבעו את ההשפעה של ויטמין C על תפקוד תאי β.
בין מחקרי ה-RCT שנבדקו, לא היו מספיק נתונים המצביעים על כך שתוספת של ויטמינים אלו מפחיתה את הסיכון ל-T2D. בניגוד לוויטמין C ו-β-קרוטן, תוספת ויטמין E הראתה עמידות לאינסולין.
אף על פי כן, נצפתה שיפוע תגובה לא ליניארי, שהצביע על כך שהסיכון הנמוך ביותר לסוכרת קשור לצריכה מתונה של ויטמינים תזונתיים. על פי ההנחיות הנורדיות, הכמות התזונתית של ויטמין C לגברים ולנשים היא 75 מ"ג ליום ו-90 מ"ג ליום, בהתאמה. ההמלצה לצריכת ויטמין E היא 8-15 מ"ג ליום עבור גברים ונשים כאחד.
להמלצות אלו ניתן להגיע באמצעות צריכת חצי פלפל אדום וחצי כוס שקדים עבור ויטמינים C ו-E, בהתאמה. למרות שלא נקבע ערך התייחסות ל-β-קרוטן, צריכה של 3-6 מ"ג ליום יכולה להפחית את הסיכון למחלה כרונית.
ניתוחי אקראיות מנדלית (MR) לא הצביעו על הקשר הסיבתי בין ויטמין E, ויטמין C או β-קרוטן החזויים גנטית במחזור הדם וביטוי T2D. ממצא זה נתמך גם על ידי נתוני RCT שחשפו כי תוספת של נוגדי חמצון אלו לא העניקה יתרונות נוספים בהפחתת הסיכונים של T2D במבוגרים בריאים.
יתכן ויטמין C, ויטמין E ו-β-קרוטן פועלים באופן סינרגטי לעיכוב עקה חמצונית, ולכן, אינם מפגינים השפעות מועילות כאשר הם צורכים בנפרד. אנשים המקפידים על התזונה הים תיכונית צורכים כמות נאותה של נוגדי חמצון, הפועלים באופן סינרגטי להפחתת הסיכון ל-T2D.
מסקנות
צריכה מספקת, ולא גבוהה, של ויטמין C, ויטמין E ו-β-קרוטן מונעת את הסיכון ל-T2D במבוגרים בריאים. לכן, אין להשתמש בתוספי ויטמין אלה כאסטרטגיה מונעת להפחתת T2D אצל אנשים בריאים.
עם זאת, נדרשים מחקרים עתידיים כדי לזהות רמות סף נוגדי חמצון עבור מעשנים ובעלי רגישות גנטית לסוכרת כדי להשיג יתרונות מיטביים.
