מחקר חדש חושף סכנות פוטנציאליות של שומנים תזונתיים נפוצים במהלך ההריון, ומדגיש את הצורך בתזונה מאוזנת כדי להגן על הדורות הבאים.
סקירה: השפעת דיאטה עתירת חומצה לינולאית על נשים בהריון וצאצאיהן. קרדיט תמונה: Bulgn / Shutterstock
מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים באוסטרליהשפורסם בכתב העת חומרים מזינים, סקר את ההשפעות של צריכה אימהית גבוהה של חומצה לינולאית (LA) בהריון על תוצאות לידה, דלקת והשמנה.
צריכה תזונתית בהריון משפיעה על הריון, משקל ואורך העובר והתפתחות הצאצאים. עודף או חסר של תזונה אימהית בהריון עלול להשפיע לרעה על בריאות הצאצאים ולהעלות את הסיכון למחלות כרוניות בשלב מאוחר יותר בחיים.
תזונה מאוזנת נחוצה כדי לתמוך בהתפתחות שליה בריאה, בצורכי העובר ובדרישות המוגברות הקשורות להסתגלות האם להריון.
חומצות אמינו וגלוקוז הם הרכיבים התזונתיים העיקריים הנדרשים לעובר. רמות לא נאותות של מיקרו-נוטריינטים ומקרו-נוטריינטים, כגון חומצה פולית, תיאמין, ויטמינים, ברזל ושומנים, עלולות להוביל את הצאצאים למצבים כרוניים.
חומצות שומן (FAs), במיוחד LA ואלפא-LA (ALA), הן חיוניות בהתפתחות העצבית של העובר וביצירת קרום התא. עם זאת, מאמר כתב העת מדגיש את התחרות בין LA ו-ALA להמרה אנזימטית, שהיא קריטית בשמירה על איזון של חומצות שומן חיוניות (EFA) הנחוצות להתפתחות העובר.
LA הוא מבשר של חומצה ארכידונית (AA), בעוד ALA הוא מבשר של חומצה דוקוסהקסאנואית (DHA) וחומצה איקוספנטאנואית (EPA), החיוניות להתפתחות המוח והרשתית של העובר. עודף LA ביחס ל-ALA משבש את האיזון של FAs חיוניים (EFAs) במוח העובר על ידי תחרות על אותם אנזימים, ופוגע בהתפתחות הנוירולוגית והקוגניטיבית.
המחקר הנוכחי סקר את ההשפעה של ALA ו-LA על צמיחה ובריאות העובר.
חומצה לינולאית (LA) ואלפא-LA (ALA)
LA ו-ALA הם FAs רב בלתי רוויים שניתן לבטל את הרווי ולהאריך אותם ל-FAs ארוכי שרשרת באמצעות פעולה אנזימטית. המאמר מפרט שצריכה גבוהה יותר של LA תזונתיים עלולה להוביל לייצור יתר של AA, אשר בתורו מעורר ייצור של תרכובות דלקתיות, כגון תרומבוקסן, לוקוטריאן B4 ופרוסטאגלנדין E2. ALA ו-LA מתחרים על אנזימים המעורבים בהארכת שרשרת FA וחוסר רוויה, ומפחיתים את הייצור של DHA ו-EPA.
רמות LA בתזונה עלו באופן משמעותי באזורים מערביים. מכיוון ש-ALA ו-LA עוברים חילוף חומרים על ידי אותם אנזימים, צריכה מוגברת של LA מפחיתה את המרת ALA ל-DHA ו-EPA. היחס התזונתי האופטימלי בין LA ל-ALA של 1:1 או 2:1 גדל במספר רב, ונע כעת בין 4:1 ל-20:1. התערבות זו בייצור של DHA ו-EPA היא משמעותית מכיוון ש-DHA ו-EPA הם קריטיים לבריאות הלב וכלי הדם ולהפחתת הדלקת. לכן, התערבות זו בייצור של DHA ו-EPA עשויה לתרום להשלכות הבריאותיות של צריכת עודף של LA.
השפעות של חומצה לינולאית (LA)
המאמר דן בכך שבעוד שמחקרים בבעלי חיים מראים באופן עקבי מתאם בין צריכה גבוהה של LA לבין דלקת מוגברת, מחקרים בבני אדם מגוונים יותר, כאשר חלקם לא מראים קשר משמעותי. חילוף החומרים של LA מוביל לסינתזה של AA ואייקוסנואידים פרו-דלקתיים (טרומבוקסן פרוסטגלנדינים וליקוטריאנים). ייצור מוגבר זה של תרכובות פרו-דלקתיות יכול להעלות סמנים ביולוגיים דלקתיים, כגון גורם נמק גידולי-α, אינטרלוקין-6 וחלבון C-reactive, אשר קשורים לשכיחות מוגברת של מחלות כרוניות. לעומת זאת, מטבוליטים של ALA הם אנטי דלקתיים.
מחקרים בבעלי חיים העלו שעלייה במשקל עקב LA נובעת מסינתזה של AA. לדוגמה, משקלם של גורים של סכרים עם מכרסמים שניזונו בתזונה של 7% LA עלה במידה ניכרת בהשוואה לאלו שהוזנו בתזונה של 3% ALA. יתר על כן, חולדות בדיאטה גבוהה של LA ו-ALA נמוך העלו משקל בדורות עוקבים. עם זאת, המאמר מציין כי מחקרים בבני אדם הראו תוצאות מעורבות, כאשר חלקם לא צפו באותה מידה של עלייה במשקל כפי שנראתה במודלים של בעלי חיים. חוץ מזה, דווח על קשר חזק בין לפטין ל-LA.
לפטין האדיפוקין יכול להשפיע על התפתחות העובר ולווסת מצבים מטבוליים של האם. המחברים מדגישים כי בעוד של-LA לבדו אין השפעה על סינתזת הלפטין הבסיסית, הוא הפחית משמעותית את הפרשת הלפטין באדיפוציטים של חולדה בנוכחות אינסולין.
צריכה אימהית גבוהה יותר של LA הפחיתה את רמות הפלזמה של לפטין במכרסמים. בנוסף, שינוי הצריכה התזונתית של LA בין 1% ל-8% מסך האנרגיה הראה השפעות שונות על אדיפונקטין ולפטין בעכברים בהריון, מה שמרמז על אינטראקציה מורכבת הדורשת חקירה נוספת, במיוחד במחקרים אנושיים.
חומצה לינולאית (LA) ומשקל לידה ואורך
צריכת LA ומשקל לידה מציגים מתאם הפוך בצורת U בבני אדם. לדוגמה, משקל לידה נמוך נצפה גבוה יותר (> 8%) ונמוך יותר (
יחס מוגבר של LA ל-ALA בהריון הביא לזרימת דם שליה נמוכה יותר אך לצמיגות דם גבוהה יותר, מה שהוביל לצמיחה לא מספקת של העובר. המחברים מציעים כי חוסר איזון זה עשוי להשפיע גם על מינרליזציה של העצם, ולתרום לאורכי עצם הירך של תינוקות קצרים יותר.
יתרה מכך, צריכת LA מוגברת בהריון נקשרה עם אורכי עצם הירך של תינוקות קצרים יותר. מחקר אחד מצא שצריכה תזונתית גבוהה יותר של ALA ו-LA בשליש השלישי של ההריון הגדילה את אורך הלידה.
אנדוקנבינואידים וחומצה לינולאית (LA)
אנדוקנבינואידים (ECs) הם מתווכים של השליה והם חיוניים בפיתוח הורמונים ובוויסות. ECs נוצרים ממטבוליזם LA ופועלים באמצעות קולטני הקנבינואידים 1 (CNR1) ו-CNR2.
קולטנים אלו ממלאים תפקיד משמעותי בוויסות משקל הגוף, תפקודי הלב ומטבוליזם של שומנים וגלוקוז, מה שהופך את השינוי שלהם על ידי צריכת LA גבוהה לעניין מדאיג, במיוחד במהלך התפתחות העובר. הם קשורים לדלקת, השמנת יתר, תפקודי לב ומטבוליזם של שומנים וגלוקוז. נמצא כי העלאת LA בתזונה מגבירה את ההשמנה בעכברים בהריון.
כמו כן, דווח כי דיאטה אימהית עם LAs המהווה 6.21% מסך האנרגיה מווסתת CNR2 ברקמות הלב העובריות והאימהיות בחולדות ויסטאר קיוטו.
חומצה לינולאית תזונתית של האם (LA) בהריון ובהשמנה
צריכה גבוהה של LA במהלך ההריון משפיעה על הסיכון להשמנה בילדות ומגבירה את הסיכון למחלות כרוניות רבות, כולל יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, היפראינסולינמיה וחוסר תפקוד אנדותל.
המאמר מדגיש שסיכון זה בולט במיוחד במחקרים בבעלי חיים, שבהם יחס גבוה של LA ל-ALA הוביל לעלייה משמעותית במשקל בצאצאים, אך הנתונים האנושיים מגוונים יותר ודורשים חקירה נוספת. מחקר אחד דיווח שלעכברים בהריון שניזונו דיאטה עם יחס גבוה של LA ל-ALA היו צאצאים זכרים עם משקל גוף מוגבר.
עלייה ב-LA תזונתית בהריון הייתה בקורלציה עם סיכון גבוה יותר להשמנה בילדים בגיל 7. חוץ מזה, נצפו קשרים חיוביים בין יחס LA ל-ALA מוגבר בדם טבורי והשמנת ילדים בגיל 10.
דברי סיום
יחד, מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם הוכיחו שצריכה גבוהה יותר של LA אימהי בהריון עלולה להשפיע על גדילת העובר ועלולה לגרום לצאצאים להפרעות מטבוליות. עם זאת, המאמר מדגיש את הצורך במחקרים נוספים בבני אדם כדי להבהיר את ההשפעות הללו, לאור התוצאות המעורבות שנצפו באוכלוסיות שונות.
חוץ מזה, עודף LA בתזונה במהלך ההריון עלול להגביר סמנים דלקתיים בדם האם ולקדם ייצור AA והעברת FA על פני השליה.
יש צורך במחקר נוסף כדי לחשוף את המנגנונים העומדים בבסיס ההשפעות שנצפו.
