הטאליבן הוא ארגון פוליטי-צבאי מוסלמי קיצוני. משתפס את השלטון בהפיכה צבאית באפגניסטן, הנהיג במדינה משטר הלכה איסלמי נוקשה, שדיכוי נשים תפס בו חלק מרכזי. הדרישות מהנשים היו קשוחות ובלתי מתפשרות, והעונשים בהתאם – מעקירה אכזרית של צפורניים ועד הוצאות להורג – כאשר לכל ההתעללויות הללו נלווה קוד כיסוי מוסרי-מילולי אחד: צניעות.

בתכנית תחקירים בטלוויזיה נחשפה השבוע (יום שני, ערוץ 2) במלוא כיעורה תופעה מביישת ומביכה, שכולם כבר למדו להכיר ולכנות בשם הגנאי “אמא-טאליבן”. מימדיה וגבולותיה של האידיאולוגיה החריגה הזאת מצומצמים למדי, אבל היא כנראה מתרחבת בהתמדה ומתפשטת בקרב נשים, המגדירות עצמן כחרדיות. הצניעות הקיצונית שלהן לובשת צורה חדשה, ואולי נכון יותר לומר, בגדים חדשים. עוד בגד ועוד חלוק, עוד רדיד ועוד זוג גרביים, שכבה ועוד שכבה, ועכשיו הן כבר מכסות גם גוף וראש וגם ידיים ופנים ועיניים, אבל מבעד לכל אלה אי אפשר שלא להבחין בזיוף, בסילוף ובצביעות. אותה אם מבית שמש, שהנהיגה את הקבוצה ופעלה לכאורה בשם האמונה הדתית – זאת אשר כיסתה את גופה בשלל בדים ויריעות – לא נרתעה ולא נמנעה בשם אותה אמונה מהתעללות שיטתית חמורה, מהכאה, הרעבה והזנחה של ילדיה, שבגינן היא מרצה היום עונש מאסר ממושך. זאת אינה דת. זאת כת.

צניעות היא ערך חשוב. פגיעה בצניעותה של האישה היא פגיעה בכבודה, אבל צניעות היא באותה מידה גם קוד התנהגות המחייב גברים. “הגיד לך אדם מה טוב… הצנע לכת” אמר הנביא מיכה ולא הבחין – באופן מכוון, ובצדק – בין נשים לבין גברים. צניעות אינה רק צניעות הגוף. היא טוהר מוסרי, היא ענוותנות ופשטות והיעדר גאווה. היא משמשת כאמצעי להתבוננות פנימית אל נפש האדם ולהפחתת הדגש והחשיבות של חיצוניותו. ואולם כאשר מסתפקים בתפיסה המצומצמת, הצרה והמעוותת של מושג הצניעות – הגורסת שהגבר הוא בעל התאוות הבלתי נשלטות, המתקשה להתגבר על יצרו – ומשום כך נדרשת האישה בצניעותה לסייע לו, כדי שהוא לא ייכשל, חלילה, הרי שזהו סילוף וטירוף מן היסוד. ערכי הצניעות מבוססים קודם כל ולפני הכל על כבוד הדדי בין המינים, וכאשר מכבדים באמת את בן המין האחר, כל הסמרטוטים, הבדים והרעלות הללו מיותרים ומגוחכים.

צניעות – איננה משימתה של האישה לבדה. היא משימה הנוגעת לכלל ערכי המוסר של החברה. ההתמודדות עם מתירנות חסרת רסן, המערערת את יסודות המוסר ופורצת את כל גדרי הצניעות המקובלים, היא חובה חברתית המוטלת על כל מי שכבוד האדם יקר לו. אסור בשום אופן להסכים שהפתרון למציאות בעייתית יהיה על-ידי ריאקציה קנאית מעוותת ומבישה בדמותן של “נשות טאליבן” מתוצרת ישראל.

הכותבת היא יו”ר “אמונה”, תנועת האישה הדתית-לאומית בישראל.