צמצום המרשמים של תרופות שינה בקרב מבוגרים עשוי לספק יתרונות בריאותיים וכלכליים

מיליוני אמריקאים מבוגרים הסובלים מנדודי שינה משתמשים בקביעות בתרופות שינה מרשם, למרות הסיכון לתופעות לוואי חמורות – כגון נפילות, עצמות שבורות, פגיעה קוגניטיבית ותלות – ואזהרות מצד אגודות רפואיות מובילות מפני השימוש בהן.

מחקר חדש ממרכז USC Schaeffer למדיניות בריאות וכלכלה מגלה שהפחתת מרשמים של תרופות שינה אצל מבוגרים יותר יכולה לספק יתרונות בריאותיים וכלכליים משמעותיים.

הימנעות משימוש בתרופות אלו בקרב מבוגרים תפחית את שכיחות הנפילות במהלך החיים ב-8.5% ואת הפגיעה הקוגניטיבית ב-2.1%, מצאו חוקרים. זה גם יגדיל את תוחלת החיים ב-1.3 חודשים, מה שמתורגם ל-1.7 מיליון שנות חיים שנצברו באוכלוסיה – רובם יעברו בבריאות טובה.

התוצאות שלנו מראות שהפחתת השימוש בתרופות שינה עשויה לעזור למבוגרים לחיות חיים בריאים יותר עם פחות מגבלות".

האנקה הון-ג'ונסון, סופרת ראשית, מדען מחקר במרכז שייפר

המחקר מופיע ב The Lancet Regional Health – אמריקה.

איכות חיים משופרת

לפי הערכות, כ-15.3 מיליון מבוגרים אמריקאים בגילאי 50 ומעלה נוטלים תרופות שינה שנקבעו, כולל בנזודיאזפינים ו"תרופות Z" כמו אמביאן. השימוש בתרופות אלו נוטה לעלות עם הגיל והוא נפוץ יותר בקרב נשים ומבוגרים לבנים.

בעוד שהנחיות רפואיות מונעות שימוש ארוך טווח, רופאים לרוב רושמים תרופות אלו לטווח ארוך. עבור חלק מהמטופלים, היתרון העיקרי הופך להיות הימנעות מגמילה, שבמסגרת קלינית מתפרשת בקלות כיעילות מתמשכת.

נדודי שינה כשלעצמם טומנים בחובם סיכונים רציניים עבור מבוגרים, כולל דיכאון, מחלות לב וירידה קוגניטיבית. אבל בעוד שאנשים רבים נוטלים תרופות שינה בתקווה לשפר את איכות חייהם, נראה ששימוש ארוך טווח עושה יותר נזק מתועלת.

עבור המחקר החדש, החוקרים מינפו מודל מיקרו-סימולציה דינמי שפותח במרכז שייפר, מודל הקשישים העתידיים, כדי להקרין את ההשפעות של שימוש בתרופות שינה בקרב מבוגרים. הם השוו את השימוש הנוכחי בתרופות עם תרחיש שבו אף אחד לא משתמש בהן, תוך בחינת תוצאות שונות כמו ירידה קוגניטיבית, סיכון לנפילה, שימוש בבית אבות, עלויות רפואיות והשתכרות לכל החיים.

אנשים בגילאי 65 עד 74 ראו את התועלת הפוטנציאלית הגדולה ביותר בתפקוד קוגניטיבי ובבריאות גופנית מהימנעות מתרופות אלו, מה שמצביע על כך שהמאמצים להפחית את המרשם צריכים להתמקד בקבוצת גיל זו.

בנוסף ליתרונות הבריאותיים של הימנעות מתרופות אלו, חוקרים גילו שמשמעות הדבר היא חיסכון לכל החיים של 6,600 דולר לאדם, או כ-101 מיליארד דולר ברחבי ארצות הברית. רוב החיסכון נובע משיפור באיכות החיים.

עידוד נוהלי רישום בטוחים יותר

ארגונים מקצועיים כמו האקדמיה האמריקאית לרפואת שינה ממליצים על טיפול קוגניטיבי התנהגותי עבור נדודי שינה (CBT-I), במקום תרופות שינה, כקו טיפול ראשון. הטיפול בנוי כדי לעזור לאנשים לאמץ הרגלי שינה טובים יותר וניתן להעביר אותו באופן אישי, וירטואלי או באמצעות אפליקציה (לדוגמה, מאמן ה-CBT-I של המחלקה לענייני חיילים משוחררים). CBT-I יעיל בדיוק כמו תרופות שינה בטווח הקצר ויעיל יותר בטווח הארוך, ללא תופעות הלוואי.

מחקרים קודמים של מרכז שייפר זיהו התערבויות מעשיות להפחתת רישום בלתי הולם של אנטיביוטיקה, אופיואידים ותרופות אחרות. חוקרים אמרו שחלק מהשיטות הללו עשויות לשמש כדי להפחית מרשמים של תרופות שינה ולכוון רופאים להמליץ ​​על אפשרויות בטוחות יותר.

לדוגמה, ייתכן שמערכות רשומות רפואיות אלקטרוניות יכולות לגרום לרופאים להצדיק מרשמים לחולים מבוגרים ולספק מידע על טיפול קוגניטיבי התנהגותי. רופאים יכלו גם לקבל דיווחים תקופתיים המשווים את דפוסי הרישום שלהם לאלו של חבריהם.

"נדודי שינה הם בעיה רצינית עבור מבוגרים רבים, אך שימוש קבוע בתרופות שינה עלול להוות סיכונים אמיתיים. תמיכה ברופאים בצמצום מרשמים ובקידום חלופות בטוחות ומוכחות יותר יועיל בסופו של דבר לחולים ולחברה", אמר מחבר שותף ג'ייסון דוקטור, חוקר בכיר במרכז שייפר ובקדרלת נורמן טופינג למדיניות ציבורית לרפואה של USC Price of the USC Price.

לגבי המחקר

מחברים שותפים נוספים הם יוהנה ת'ונל, ג'ונתן קלאוזי ובריאן טייסינגר ממרכז USC Schaeffer; ג'פרי לינדר וסטיבן פרסל מאוניברסיטת נורת'ווסטרן; ומארק סאליבן מאוניברסיטת וושינגטון.

המחברים קיבלו תמיכה מהמכון הלאומי ללב, ריאות ודם (R01HL167023), ומהמרכז USC-Yale Roybal להתערבויות התנהגותיות בהזדקנות (P30AG024968).