מחקר שיזם מפרויקט תואר גמר ב-Universitat Autònoma de Barcelona, במעורבות של חוקרים מ-INc-UAB, מאוניברסיטת ברצלונה וממוסדות קובנים וצ'ילה, הביא לסקירה ביבליוגרפית ממצה של קבוצת צמחים ים תיכוניים, שלעקרונותיו הפעילים מיוחסות פעולות תרופתיות בתחום מחלות לב וכלי דם המשפיעות ביותר על האוכלוסייה. המחקר פורסם ב-Food Bioscience.
בעיות קרדיווסקולריות הן הגורם המוביל למחלות ולתמותה ברחבי העולם. תמציות צמחים, העשירות בתרכובות ביו-אקטיביות, תרמו באופן משמעותי לפיתוח תרופות, שכן הן מציעות פוטנציאל טיפולי לכמה מהמחלות הללו. עם זאת, השימוש בהם מוגבל על ידי תופעות לוואי אפשריות, אינטראקציות בין תרופתיות והיעדר ראיות מדעיות ממחקרים פרה-קליניים וקליניים איכותיים.
במהלך השנה האקדמית 2023/24, הביולוג Mateu Anguera Tejedor תרם תרומה חשובה בתחום זה עם פרויקט התואר בביולוגיה בשנה האחרונה שלו ב-UAB, בהדרכתו של החוקר הפוסט-דוקטורט דאז ב-Institut de Neurociències של UAB (INc-UAB) ו מרצה נוכחי בפקולטה לרוקחות ומדעי המזון של אוניברסיטת ברצלונה, רנה דלגדו.
המחקר, שפורסם לאחרונה כמאמר מדעי בכתב העת Food Bioscience, מספק סקירה כללית של מנגנוני הפעולה והראיות הפרה-קליניות והקליניות, כמו גם את ההשפעות השליליות של תרכובות ביו-אקטיביות חיוניות שמקורן בקבוצה של צמחים ים תיכוניים נבחרים אשר יוצרים חלק מהתזונה הים תיכונית.
בין המינים שנותחו, מדווחים שישה צמחים מייצגים ומרכיביהם הפעילים העיקריים: שום (Allium sativum, עם דיאליל טריסולפיד, אליצין ו-S-allyl (ציסטאין)), שיח עוזרר (Crataegus monogyna, עם קוורצטין, אפיגנין וחומצה כלורוגנית), זעפרן (Crocus sativus, עם crocin ו-safranal), זית (Olea europaea, עם חומצה אולאית, אולeuropein, hydroxytyrosol ו-oleacein), רוזמרין (Salvia rosmarinus, עם חומצה רוסמרינית וחומצה קרנוזית) וגפן (Vitis vinifera, עם רזברטרול). הסקירה התמקדה במנגנונים הפרמקולוגיים החשובים ביותר, לרבות פעולותיהם נוגדות החמצון, האנטי דלקתיות והרחבת כלי הדם, כמו גם ויסותם של חילוף החומרים השומנים, שעשוי להיות רלוונטי למצבים כמו טרשת עורקים ויתר לחץ דם. התוצאות מראות שרכיבים פעילים אלו מבטיחים בטיפול הפוטנציאלי בטרשת עורקים ויכולים להפחית את הסיכון להתקפי חום ושבץ מוחי.
בנוסף לסיכום העדויות המדעיות הנוכחיות, המחקר מספק מדריך עזר למחקר עתידי על ידי זיהוי פערי ידע פוטנציאליים והצעת המלצות בזמן לתכנון מחקרים פרה-קליניים וקליניים בתחום זה. תחומי מפתח לחקירה עתידית כוללים את הבטיחות ארוכת הטווח של תרכובות אלו, הערכת ההשפעות הסינרגטיות שלהן כאשר הן נצרכות כחלק מתזונה ים תיכונית, והצורך בהקמת פרוטוקולים סטנדרטיים במסגרות קליניות מבוקרות. על ידי הרחבת הבסיס המדעי של תרופות מסורתיות אלו, סקירה זו עשויה לסייע לסלול את הדרך לשימוש בהן כמרכיבים פרמצבטיים פעילים בפיתוח תרופות פיטו-רפואה עתידיות.
בליעה משולבת עלולה לשנות את היעילות של תמציות בודדות
צוות המחקר מאמין שהשימוש בתמציות טבעיות אלו מבטיח, אך בליעה משולבת שלהן עשויה להשפיע על התוצאות הטיפוליות בשל "אפקט המטריצה", מה שמרמז שרכיבי תזונה יכולים לשנות את היעילות של כל תמצית, או להגביר או להפחית את היתרונות האישיים שלהם. . הבנת האינטראקציה הזו חיונית כדי לייעל את היישום הטיפולי של תמציות צמחים אלה בהקשר תזונתי. חשוב להכיר בכך שלעתים קרובות יש חוסר ראיות חזקות להשפעה של תמציות טבעיות בבני אדם, ולכן החוקרים מזהירים כי "התווית של 'טבעי' אינה מבטיחה בטיחות, וזה מדגיש את הצורך לתת עדיפות פרמקוקינטית, טוקסיקולוגית. ומחקרים קליניים להערכת יעילותם, בטיחותם ויעילותם בהשוואה לתרופות קיימות".
המחקר בוצע על ידי קבוצת המחקר בראשות Francesc Jiménez Altayó. מרצה במחלקה לפרמקולוגיה, טיפול וטוקסיקולוגיה ב-UAB וחוקר במרכז למחקר ביו-רפואי ברשת מחלות לב וכלי דם (CIBERCV) וב-UAB Institut de Neurociències (INc-UAB), Jiménez Altayó היה מורהו של המרצה רנה דלגאדו הרננדס, חוקר יליד קובני מאוניברסיטת הוואנה, שהוקצה במהלך ה שנת אקדמית 2022/23 לתכנית מריה זמברנו במחלקה לפרמקולוגיה, טיפול וטוקסיקולוגיה של הפקולטה לרפואה של UAB וכיום מרצה ביחידה לרוקחות קלינית וטיפול פרמצבטי בפקולטה לרוקחות ומדעי המזון של האוניברסיטה של ברצלונה. בהכנה ובפרסום הסופי של מחקר זה השתתפו גם צוות הוראה ומחקר ממוסדות קובניים וצ'יליאניים בעלי ניסיון מפורסם בתחום הפרמקולוגיה של מוצרים טבעיים.