ברגע ציון דרך בקונגרס ESMO 2025, מחקרים מרכזיים חשפו ראיות משכנעות לכך שקבוצה חדשה של חומרים אנטי-סרטניים-נוגדנים-תרופתיים (ADCs) יכולה לשפר באופן דרמטי את התוצאות עבור חולות עם סרטן שד בשלב מוקדם של HER2 חיובי.
התוצאות מניסויי שלב III DESTINY-Breast05 ו- DESTINY-Breast11, שהוצגו בסימפוזיון נשיאותי, מסמנות שינוי פרדיגמה בטיפול בסרטן השד, וממצבות את ה-ADCs לא רק כסוכנים טיפוליים רבי עוצמה כאשר המחלה כבר התקדמה, אלא גם כסטנדרטים חדשים פוטנציאליים לטיפול בחולים עם מחלה מוקדמת.
יש צורך מיוחד בטיפולים כדי להבטיח שחולים עם סרטן שד מוקדם חיובי ל-HER2 ישיגו תגובה מלאה פתולוגית בעקבות טיפולים ניאו-אדג'ובנטיים – כלומר, מועברים לפני ניתוח – וצורך גבוה שלא נענה לטיפול במחלה שארית אצל אלו שלא, כדי למנוע התפתחות של גרורות".
ד"ר אוונדרו דה אזמבויה ממכון ז'ול בורדט, בריסל, בלגיה
נכון לעכשיו, trastuzumab emtansine (T-DM1) הוא ה-ADC היחיד המאושר לחולים עם סרטן שד מוקדם חיובי ל-HER2, המציגות מחלה פולשנית שארית לאחר טיפול ניאו-אדג'ובנטי ונמצאות בסיכון גבוה להישנות. ב-DESTINY-Breast05, Trastuzumab deruxtecan (T-DXd), דור חדש של ADC המספק מעכב טופואיזומראז I, הראה כי הוא משפר את ההישרדות נטולת מחלות פולשניות והישרדות נטולת מחלות ב-53% בהשוואה ל-T-DM1 (לשניהם: יחס סיכון (HR) 95%7 רווחי סיכון (HR) 0.4 CI; 0.34–0.66; p<0.0001). כמו כן, T-DXd אישר את הפעילות המוחית הגבוהה שלו, והדגים שיפור משמעותי מבחינה קלינית במרווח ללא גרורות במוח על פני T-DM1 (HR 0.64; 95% CI 0.35-1.17).
"פרופיל הבטיחות הניתן לניהול ונתוני היעילות המעולים מצביעים על כך ש-T-DXd צריך להחליף את T-DM1 כסטנדרט החדש לטיפול בחולות עם סרטן שד פולשני חיובי ל-HER2 לאחר טיפול ניאו-אדג'ובנטי", מציינת דה אזמבויה.
השימוש ב-T-DXd גם הראה ממצאים מרשימים קודם לכן במסלול הטיפול – לפני הניתוח – כפי שדווח בניסוי DESTINY-Breast11 שבו 927 מטופלות לא מטופלות עם סרטן שד מוקדם בסיכון גבוה ל-HER2, קיבלו את ה-ADC ואחריו טיפול ממוקד HER2 סטנדרטי (THP) או את המשטר הרגיל של anthracycline (ddAC-THP). המחזורים של T-DXd, ברצף עם THP, הובילו לעלייה משמעותית בשיעור התגובה השלמה הפתולוגית בניתוח (67.3% לעומת 56.3%; p=0.003). "למשטר ה-T-DXd יש גם יתרון נוסף של פרופיל בטיחות משופר בהשוואה למשטר המכיל אנתרצילין", מעיר דה אזמבויה ומציין את הירידה הרלוונטית ברעילות לבבית שנצפתה עם ה-ADC בהשוואה לטיפול הקונבנציונלי.
"במקביל, שני המחקרים הללו מבססים את T-DXd כאפשרות טיפול קריטית לסרטן שד בשלב מוקדם של HER2 חיובי, ובסופו של דבר מספקים כלי חדש להתאמה של טיפול למה שנחשב פעם לתת-הסוג האגרסיבי ביותר של סרטן השד, ואשר כיום מייצג את זה עם הסיכוי הגבוה ביותר לריפוי", מדגיש ד"ר פאולו טרנטינו מבית הספר לרפואה של Dana-Farber, ארה"ב ובוסטון לסרטן, בוסטון.
לאחר שעיצבו מחדש את הטיפול במספר סוגים של סרטן גרורתי במהלך השנים האחרונות, ADCs חדשניים כגון T-DXd "מעלים את הרף" בסביבה המרפאת בשל חידושים בעיצוב ובמנגנון הפעולה שלהם. עם זאת, השימוש בהם מציג אתגרים חדשים שיש לטפל בהם. "לְמָשָׁל,
יש להגדיר בקפידה פרופילי רעילות ונדרש מאמץ משמעותי כדי למנוע רעילות קבועה או קטלנית. יש לבצע אופטימיזציה של המינון, משך הזמן והרצף של ADCs כדי להשיג יעילות מקסימלית עם מינימום תופעות לוואי, ולא פחות קריטי הוא זיהוי של סמנים ביולוגיים מנבאים שעשויים לאפשר התאמה טובה יותר של טיפול ADC ולמזער טיפול יתר", מבהיר טרנטינו.
הצגת תוצאות הניסויים של DESTINY-Breast05 ו- DESTINY-Breast11 בקונגרס ESMO 2025 מגבשת את תפקידו של האירוע כזרז להתקדמות האונקולוגית העולמית. כאשר ה-ADCs מפגינים כעת עליונות הן במסגרות שלפני והן לאחר ניתוח, הקהילה האונקולוגית עומדת בפתחו של פרק ראשון חדש המוגדר על ידי מיקוד חכם יותר, התערבות מוקדמת יותר והבנה ביולוגית מעמיקה יותר.
"מלבד ההשפעה המעשית המיידית, למעשה, לנתונים המוצגים היום צפויה השפעה רחבה יותר על עתיד המחקר של ADC, המסמנת את הכניסה הרשמית של הדור החדש של תרופות לזירה המרפאת. זוהי אסטרטגיה טיפולית עם פוטנציאל אדיר, שאנו רק מתחילים לשחרר, ומבטיחה להפחית את שיעורי הישנות המחלה ולשפר את ההישרדות של סרטן לאורך שנים רבות".
