Search
Danielle Ellis interviewing Ijeoma Uchegbu

פתרונות קטנים לבעיות גדולות בגילוי ואספקת תרופות

Ijeoma Uchegbu, פרופסור למדעי ננו פרמצבטיים ב-UCL ומייסד שותף ו-CSO של ננומריה, נתן את אחת מהמצגות המרכזיות של השנה ב-ELRIG Drug Discovery 2024 בלונדון. ELRIG Drug Discovery הוא הכנס הגדול ביותר באירופה לקהילת גילוי התרופות, המספק למשתתפים את המחשבה ולמנהיגי התעשייה בחזית גילוי התרופות. בנאום שלה, Ijeoma Uchegbu הציגה כיצד ניתן להשתמש בננו-חלקיקים כדי לשפר את הדבקות בתרופות, כמו גם מוצר כאב חדשני שאינו ממכר בעל פוטנציאל לטפל במשבר האופיואידים.

מדוע חולים אינם נוטלים את התרופות שלהם, ומדוע זו בעיה עבור אנשים בגילוי תרופות ובמתן תרופות?

מחקרים מראים שחולים עם מצבים כרוניים לרוב אינם נוטלים את התרופות שלהם כפי שנקבעו. הם עלולים להחמיץ מנות או להפסיק לחלוטין. בארה"ב, סיבות פיננסיות הן בעיה גדולה. כמו כן, יש את סוגיית תופעות הלוואי. אלה לא מגבילים חיים או מגבילים במיוחד את אורח החיים, אבל הם לא נוחים ולא נוחים. לדוגמה, מישהו שעבר שבץ מוחי וצפוי ללקות בשבץ שני עלול להפסיק לקחת תרופות עקב בחילה או קלקול קיבה, מה שמגביר את הסיכון שלו לשבץ. אז לתופעות לוואי, שנראות קלות, יכולות להיות למעשה השפעה גדולה.

קרדיט תמונה: ELRIG UK

יש גם קבוצה של חולים שלא מאמינים בתרופות. מדעני חברה ורוקחים יכולים לחנך אותם, אבל אם ההתנגדות שלהם נעוצה במשהו תרופתי, ייתכן שהייעוץ לא ישנה את הדבקות. לפעמים, תרופה פוגעת בקולטן באזור לא מכוון, וגורמת לתופעות לוואי. אם נוכל לנתב את התרופה הרחק מהרקמות הללו, יש לנו סיכוי להפחית את ההשפעות הללו.

כיצד ננו-חלקיקים וננו-רפואה משפיעים על הבעיה של אנשים שלא נוטלים את התרופות שלהם?

קח טיפות עיניים כדוגמה. מבחינה פרה-קלינית, הראינו שאנחנו יכולים להעביר אותם לרשתית. אם למטופל יש זריקות לעין, הוא עשוי לנסות לדלג על אחת מהן, מה שידרדר את מצבו. טיפות עיניים, למרות שהן אינן קלות, הן עדיין פשוטות יותר מהזרקות, כך שאם מטופלים יכולים להשתמש בטיפות עיניים בבית, יש סיכוי גבוה יותר שהם יקחו את התרופות שלהם.

לדוגמה, טיפות עיניים עשויות להעביר תרופות מסוימות לדם, מה שעלול לגרום לתופעות לוואי. עם הננו-חלקיקים שלנו, רוב התרופה נכנסת לרקמות, ואנחנו לא מזהים אותה בדם. שליטה זו מאפשרת לנו להוריד את המינון ולהפחית את תופעות הלוואי.

כיצד העניקה המולקולה לאוצין אנקפלין השראה לפיתוח של Envelta, מוצר כאב שאינו ממכר?

אנקפלין לאוצין משתחרר במהלך גירויים כואבים ויש לו זמן מחצית חיים קצר, המאפשר לו להשתחרר שוב במהירות. מולקולות אלו התגלו בשנות ה-70. חוקרים ניסו להפוך אותם לתרופות, אבל הם לא הגיעו למוח כשהם הזרקו והתכלו במהירות. נטילת הגן אנקפלין, שמוביל לפרואנקפאלין ולאחר מכן אנקפלין, חוקרים גילו שהוא יכול לספק הקלה בכאב, במיוחד בחולים שלא הגיבו למורפיום. הראינו שאנחנו יכולים להעביר אנקפלין למוח דרך אף למוח, מה שהופך אותו למועמד בר-קיימא לאנוולטה.

קרדיט תמונה: fizkes/Shutterstock.com

קרדיט תמונה: fizkes/Shutterstock.com

ממולקולה קטנה לטיפול בסוגיה הגדולה של משבר האופיואידים – מה התקוות שלך לטיפול הזה?

משבר האופיואידים, בעיקר בארה"ב אך הולך וגדל בעולם, הוא נושא מרכזי. תרופות אופיואידים לא תמיד היו מבוקרות בהיצע, מה שהוביל להתמכרות נרחבת. בעוד אופיואידים הם משככי כאבים יעילים, יש להם תופעות לוואי כמו עצירות, אופוריה ודיכאון נשימתי. חשבנו שאנקפלין, מולקולה המופרשת באופן טבעי במוח, יכולה לספק הקלה בכאב ללא תופעות הלוואי הללו. מחקרים בבעלי חיים לא הראו התנהגות שואפת תגמול, מה שנותן לנו תקווה שהיא לא תגרום לאופוריה בבני אדם, ונראה שהקולטנים הספציפיים האלה פחות בעייתיים לדיכאון נשימתי.

אנחנו עובדים על פורמולציה אחת לטיפות עיניים בזמן שמעניק הרישיון שלנו מפתח אחר למשככי כאבים. הם ייצרו אותו ועכשיו ממלאים את מכשירי המשלוח.

עכשיו כשאתה בשלב הזה, מה התהליך לימד אותך על גילוי ואספקת תרופות?

הגדלת הייצור הייתה חווית למידה גדולה. מעבר ממיליגרם לקילוגרמים זה לא רק עניין של קנה מידה של כלים וממיסים – זה כרוך בניהול פסולת, אילוצי שטח ולוגיסטיקה אחרת. לקח לנו כשנתיים להגיע לקנה מידה מ-500 מיליגרם ל-100 גרם ועוד שנה וחצי להגיע לייצור קילוגרם.

במהלך דבריך הדגשת את הקשר בין גילוי למסירה. כמה חשוב למעורבים בכל אחד להתחשב בשני?

זה קריטי. מדעני מתן תרופות מתמקדים בהנגשת מולקולות קשות למתן. מדענים לגילוי תרופות מתאימים לעתים קרובות את הכימיה של מולקולה כדי לשפר את המסיסות או החדירות, אך שיתוף פעולה עם מומחים לאספקת תרופות יכול לעזור למצוא פתרונות אריזה מבלי לשנות את הכימיה.

הדגשת את הרבגוניות של ננו-רפואה במצבים כמו סרטן ומחלות נוירולוגיות. מה התקוות שלך לעתיד התחום הזה?

המגיפה שמה את ננו-חלקיקים באור הזרקורים למתן חיסונים. ננוטכנולוגיה במתן תרופות קיימת מאז סוף שנות ה-70, אך היא זכתה לתשומת לב נרחבת רק לאחרונה. כעת, חוקרים שוקלים ננו-חלקיקים למגוון רחב יותר של תרופות, וזה פנטסטי.

על Ijeoma Uchegbu

Ijeoma Uchegbu הוא פרופסור לננו-מדעי פרמצבטי ב-UCL, עמית באקדמיה למדעי הרפואה, עמית כבוד של האגודה המלכותית לכימיה, מושל ב-Welcomemboard ומייסד-שותף ו-CSO של Nanomerics. היא גם תיכנס לתפקיד נשיאת מכללת וולפסון, אוניברסיטת קיימברידג' בהמשך השנה. פרופ' Uchegbu כיהן כיו"ר האקדמיה למדעי התרופות, מזכיר מדעי של החברה לשחרור מבוקר ושליח UCL Provost לשוויון גזע. עבודתה החלוצית על מנגנוני הובלת תרופות הובילה לגילוי של ננו-חלקיקי פפטיד טרנספורמטיביים שניתן להעביר על פני מחסום הדם במוח, כלומר המועמד לרפואת כאב אנקפלין, Envelta™. היא זכתה בפרסים שונים על עבודתה והיא רשומה ב-Who's Who 2024 של הוצאת בלומסברי.

דילוג לתוכן