במחקר שפורסם לאחרונה ב רשת JAMA פתוחה, חוקרים חוקרים את הקשר בין שיבושים בבתי ספר הקשורים למגפת נגיף קורונה 2019 (COVID-19) לבין מצבי חירום בבריאות הנפש של נוער באיטליה.
לִלמוֹד: מגיפת COVID-19 שיבושים בבתי ספר ובריאות נפשית חריפה בילדים ובני נוער. קרדיט תמונה: shisu_ka / Shutterstock.com
כיצד השפיעה המגיפה על הטיפול הפסיכיאטרי?
מחקרים קודמים מצביעים על כך שימי לימודים קשורים לביקורים מוגברים במחלקות מיון פסיכיאטריות (ED), במיוחד עבור פגיעה עצמית ותוקפנות. כאשר בתי הספר נסגרו במהלך מגיפת COVID-19, נצפתה הפחתה משמעותית בביקורי ED לילדים; עם זאת, הביקורים למקרי חירום פסיכיאטריים לא ירדו באותה מידה.
הבנת הקשר בין המעבר חזרה ללימודים אישיים לבין בריאות הנפש היא חיונית, בהתחשב בשיעור העלייה של משברי בריאות הנפש של נוער והתאבדויות בשנים האחרונות.
לגבי המחקר
החוקרים של המחקר הנוכחי ניתחו שינויים במספר ובסוגי הביקורים במרפאות פסיכיאטריות באיטליה כאשר בתי הספר נפתחו מחדש לאחר סגירה ממושכת במהלך מגיפת COVID-19. גורמים אחרים, כגון הגבלות חברתיות ומעמד סוציו-אקונומי, גיל ומין של החולים, נלקחו גם הם בחשבון בניתוח זה.
מחקר החתך והתצפיות הנוכחי כלל ניתוח של רישומי בתי חולים של ביקורי ED של מתבגרים וילדים בין גיל אפס ל-17 מתחילת 2018 ועד סוף 2021 בתשעה בתי חולים אוניברסיטאיים איטלקיים, ששירתו אוכלוסיה מצטברת של כשבעה מיליון איש.
החוקרים אספו ובחנו נתונים אנונימיים מבלי לגייס משתתפים, ובכך הבטיחו שהסטנדרטים האתיים עומדים באישור ועדת האתיקה של בית החולים. קלינאים מאומנים בפיקוח פסיכיאטרים מנוסים בחנו את הרשומות הרפואיות כדי לזהות את הסיבות הפסיכיאטריות מאחורי כל ביקור. זה הוביל בסופו של דבר לציון מהימנות של 0.90 עבור הערכות הרופא.
כדי לנתח את הנתונים, פתיחת בתי הספר סווגו כסגירה, לימוד אישי ולימוד מקוון. עוצמת אמצעי הנעילה נרשמה מדי שבוע, בעוד מצבם הסוציו-אקונומי של החולים נקבע על ידי חישוב מדדי הקיפוח עבור שכונותיהם.
נעשה שימוש במודלים מעורבים כלליים כדי להעריך את הקשר בין ביקורים פסיכיאטריים, פתיחת בית ספר וחומרת הנעילה תוך התייחסות להבדלים בין בתי החולים שנכללו במחקר.
ממצאי המחקר
במהלך תקופת המחקר דווחו 1,017,885 ביקורים במרפאות ED, 1.3% מהם היו ביקורים פסיכיאטריים. הגיל הממוצע של מטופלים אלו היה 13.8 שנים, ו-63.2% מהביקורים הפסיכיאטריים דווחו על ידי מטופלות.
מספר הביקורים הפסיכיאטריים עלה באופן משמעותי במהלך תקופת המחקר. בשנת 2018 דווח על 2,655 ביקורים פסיכיאטריים, אשר היוו 0.9% מכלל הביקורים במרפאה. עד שנת 2021 דווחו 4,660 ביקורים פסיכיאטריים, שהיוו 2% מכלל הביקורים במרפאה. גם שיעורי הפרעות אכילה, רעיונות אובדניים (SI) וניסיונות התאבדות (SA) עלו באופן משמעותי ב-294.8%, 297.8% ו-249.1%, בהתאמה.
פתיחה מחדש של בית הספר הייתה קשורה לעלייה של 29% בביקורים פסיכיאטריים, כאשר בכל שנה דווח על עלייה של 19% בביקורים אלו. חומרת הנעילה השפיעה לרעה על מספר הביקורים במיון.
הסיבות העיקריות לביקורים פסיכיאטריים במרפאות ED כללו תסיסה פסיכומוטורית, חרדה והפרעות אכילה, שהיוו 33%, 16% ו-10.4% מהביקורים הללו, בהתאמה. ממצאים אלו מצביעים על כך שפתיחת בית הספר השפיעה בעיקר על נשים, עם עלייה משמעותית בביקורים הקשורים להתנהגות אובדנית.
מסקנות
הפתיחה מחדש של בתי הספר לאחר הסרת ההגבלות על COVID-19 הובילה לעלייה משמעותית במקרי חירום פסיכיאטריים חריפים, במיוחד בקרב נשים. ממצאים אלו מדגישים את הצורך להבין טוב יותר כיצד לחצים אקדמיים וחברתיים בבית הספר תורמים לבעיות בריאות הנפש.
נקודות החוזק העיקריות של המחקר כוללות את גודל המדגם הגדול שלו מתשעה בתי חולים גדולים, המספקת מבט מקיף על ביקורי ED לילדים במהלך מגיפת COVID-19. עם זאת, המגבלות הבולטות של המחקר הנוכחי כוללות היעדר דגימה אפידמיולוגית, אשר עשויה להשפיע על יכולת ההכללה של התוצאות. תקופת המחקר של ארבע שנים מגבילה גם תובנות לגבי מגמות ארוכות טווח לפני המגיפה.
יש צורך במחקרים עתידיים כדי לזהות את הגורמים הספציפיים המובילים להפרעות בבריאות הנפש אצל תלמידים, כגון לחץ אקדמי ודינמיקה חברתית. הבדלים בתוצאות בריאות הנפש המבוססות על מין ומעמד סוציו-אקונומי, כמו גם ההשפעות של מערכות בית ספר שונות, מחייבים מחקר נוסף. הבנת הגורמים הללו תשפר את התמיכה בבריאות הנפש לילדים ובני נוער במסגרות חינוכיות.
