“..ויעמוד העם על משה מבוקר עד ערב.. וירא חתן משה את כל אשר הוא עושה לעם ויאמר מה הדבר הזה אשר אתה עושה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל העם ניצב עליך מן בקר עד ערב..” (שמות י”ח,י”ג – י”ד). יורם קימלמן מפגיש אותנו עם עקרונות  עבודה בארגון גדול- עם ישראל.


יתרו צופה מן הצד כ ‘יועץ ארגוני’ על יום עבודתו של משה ומתריע בפניו על שני ליקויים בסיסיים המובילים לתקלה:

עבודה ללא הפוגה וזמינות ללא מגבלה – מעידות על חוסר יעילות.

משה מתרץ זאת בכך שהידע מצוי רק אצלו – “כי יבוא אלי העם לדרוש אלקים” (ט”ז).  

כאן משה חושף בפני יתרו את הליקוי השלישי הגדול מכולם – הוא מרכז את הידע והסמכות רק בידיו.

 

יתרו פוסק ללא עוררין: “..לא טוב הדבר אשר אתה עושה נבל תבול גם אתה גם העם  הזה..” (י”ז-י”ח).

מנהל טוב מקפיד להעביר בהקדם את הידע והסמכות לאנשים הנכונים, כך שיוכלו לעזור לו בהווה ולהחליפו בעתיד.

ומיהם האנשים הנכונים?

 “..ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל..” (כ”א) – אנשי ביצוע, אנשי מעשה.

“יראי א-להים” – יחד עם יכלתם המקצועית וביטחונם העצמי, יודעים היטב ‘מה למעלה מהם’.

“אנשי אמת” – שאינם מעוותים את האמת כתוצאה מלחצים פוליטיים או מחוייבותם לאחרים.

“שנאי בצע” – כפשוטו…

ורק אז – “ויכלת עמֹד וגם כל העם הזה על מקֹמו יבֹא בשלום” (כ”ג)