דברים פרק לב: (לה) לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ:… (מא) אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם:…. (מג) הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ:

נחום פרק א: (ב) אֵל קַנּוֹא וְנֹקֵם ה’, נֹקֵם ה’ וּבַעַל חֵמָה נֹקֵם ה’ לְצָרָיו וְנוֹטֵר הוּא לְאֹיְבָיו:

תהלים פרק צט: אֵל נֹשֵׂא הָיִיתָ לָהֶם וְנֹקֵם עַל עֲלִילוֹתָם.

זה למעלה מ-60 שנה נשמעת תכופות השאלה: “היכן היה אלקים בשואה?” לעתים כשאלה רטורית, לעתים כשאלה “שאלתית” בהכרה שאין עליה תשובה ורק היושב במרומים יודע אותה – ולעתים כשאלה עם תקווה לקבלת תשובה שתניח דעת השואל ולו רק חלקית.

בנערותי נסיתי להתמודד עם השאלה ובמשך השנים מצאתי כמה תשובות אפשריות שאכן הניחו את דעתי, אף שאיני משלה את עצמי שיניחו דעת אחרים. גם איני משלה את עצמי שהן בהכרח התשובות הנכונות או שהן מכסות את כל התשובות האפשריות. שתיים מהתשובות מתבססות גם על פרשתנו. {חיזוק לכך מצאתי בדברי הרב מרדכי נויגרשל שאמר כי נבואות הזעם בפרשת האזינו מתייחסות במידה רבה לשואה}. [א] עצם העובדה שהתורה מודיעה לנו כי ה’ נוקם ומעניש מראה כי טובו של ה’ אינו מתבטא בכך שהוא מונע תמיד מעשים רעים. [שהרי אם היו אלה נמנעים, על מה נקמה?]. זה – קרוב לודאי – נוגד את מה שהיינו רוצים, אבל זו המציאות שהיא פחות פשטנית ויותר מורכבת, פחות “ילדותית” אבל יותר “אנושית” מאשר ציפיותינו כסובלים ממעשים רעים של הזולת.

מעבר לכך, אם נהיה עקביים בגישה שמצפה שהאל הטוב והמיטיב ימנע כל רע, ואם צפייתנו זו תתממש, אז לא נוכל לבחור כלל ברע ואז לא נוכל לחטוא בפועל. אולי נוכל לחטוא במחשבה בלבד אבל ההשגחה העליונה תדאג שלא נוכל לבצע. ואז אין עונש, אולי רק עונש על מחשבות אשר לא יתממשו. האם לעונש כזה ייקרא נקם?? וכיון שיש נקם יש מעשים רעים, מרושעים ואכזריים וקשה לקבוע מהו גבול הרשע והאכזריות המתאפשרים בפועל. היבט משלים לכך – יש שופטים ויש שוטרים. תפקיד השוטר הטוב הוא למנוע פשעים. לפני ביצוע הפשע. השוטר הוא משרת הציבור. תפקיד השופט הוא לטפל בפושע לאחר מעשה. השופט אינו משרת הציבור אלא משרת הצדק ולכן הוא מעל הציבור ולכן מכנים אותו “כבוד השופט”. ה’ הוא “השופט כל הארץ” ואנו משלשים בימים אלה כל יום את ההודעה “המלך המשפט”. אבל ה’ אינו שוטר כל הארץ, לפחות לא במשמעות שאנו נותנים לשוטר. על כן אין מקום לשאול היכן היה השופט. ה’ הטיל עלינו את האחריות לנהל את העולם האנושי-חברתי. אנו השוטר.

[ב] התשובה השנייה המצויה בפרשתנו היא: הסתר פנים. דברים פרק לב (יט) וַיַּרְא ה’ וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנֹתָיו: (כ) וַיֹּאמֶר אַסְתִּירָה פָנַי מֵהֶם אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה…” הסתר פנים – ככתוב בפרשה הקודמת: דברים פרק לא “…וַעֲזָבַנִי וְהֵפֵר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אִתּוֹ: ואז, מדה כנגד מדה – (יז) וְחָרָה אַפִּי בוֹ בַיּוֹם הַהוּא וַעֲזַבְתִּים וְהִסְתַּרְתִּי פָנַי מֵהֶם וְהָיָה לֶאֱכֹל וּמְצָאֻהוּ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הֲלֹא עַל כִּי אֵין אֱלֹהַי בְּקִרְבִּי מְצָאוּנִי הָרָעוֹת הָאֵלֶּה: (יח) וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא עַל כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר עָשָׂה… “: בעזיבת ה’ אותנו ובהסתר פניו אנו חשופים לתוצאות ולא רק לעונשים .

נקוה שזהו הסתר הפנים עליו מתנבא ישעיהו הנביא בהפטרת “כי תצא”: ישעיהו פרק נד (ז) בְּרֶגַע קָטֹן עֲזַבְתִּיךְ וּבְרַחֲמִים גְּדֹלִים אֲקַבְּצֵךְ: (ח) בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ אָמַר גֹּאֲלֵךְ ה’:

נקוה שהרגע הקטן כבר עבר ושחסד העולם כבר התחיל. ונשתדל להיות ראויים לכך.