וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:  (יב) וַאֲנִי הִנֵּה לָקַחְתִּי אֶת הַלְוִיִּם מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל תַּחַת כָּל בְּכוֹר פֶּטֶר רֶחֶם מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם:  (יג) כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי ה’:

הפרשה מדווחת על בצוע בפועל של מצוות פדיון בכורות. ענין פדיון בכורות באדם מוזכר בתורה שש פעמים ופדיון בכור בהמה חמש פעמים. מה עלינו ללמוד מכך? ומה מיוחד בנזכר בפרשתינו?

להלן סקירה של מספר נקודות מרכזיות:

א. מדובר בתיאור של קיום הצו ולא בציווי לדורות.

ב. לראשונה מובא כאן עניין חמשת השקלים, אף כי הציווי על כך לדורות מופיע יותר מאוחר בפרשת קרח. בשלש הפעמים הקודמות מובא הציווי על הפדיון רק כעקרון ולא בפירוט. – ” וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים לַגֻּלְגֹּלֶת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ תִּקָּח עֶשְׂרִים גֵּרָה הַשָּׁקֶל:”

ג. מתואר פה פדיון שחלקו [הגדול] נעשה בהחלפת אדם באדם ולא בכסף – בכור תמורת לוי. רק יתרת הבכורות נפדו בחמשה שקלים. למרות שמדובר בפדיון חד-פעמי ובגזרת הכתוב – מהווה צורת פדיון של אדם באדם חידוש מסוים.- ” וְלָקַחְתָּ אֶת הַלְוִיִּם לִי אֲנִי ה’ תַּחַת כָּל בְּכֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל”

ד. מעניין ביותר היא פדיון בכורות בהמות ישראל ע”י המרתם בבהמות הלויים.- “וְאֵת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בְּבֶהֱמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל”

ה. פדיון כזה של בכורות הבהמה באופן שבהמות הלויים נכנסות תחתיהם לקדושה ממחישות את המעמד החשוב – דבר לא צפוי – שיש לבעלי החי יחסית לאדם, בחינת [תהלים פרק לו (ז) … אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה’:

ו. הקטע בפרשתנו הוא הארוך ביותר בתורה העוסק בבכורות ישראל והמושג בכור חוזר 10 פעמים בקשר לאדם ועוד פעם בקשר לבהמה.

והנה האזכור בשאר המקומות בתורה.

שמות פרק יג (יא) וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ ה’ אֶל אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְךָ וְלַאֲבֹתֶיךָ וּנְתָנָהּ לָךְ: (יב) וְהַעֲבַרְתָּ כָל פֶּטֶר רֶחֶם לַה’ וְכָל פֶּטֶר שֶׁגֶר בְּהֵמָה אֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ הַזְּכָרִים לַה’: (יג) וְכָל פֶּטֶר חֲמֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה וְאִם לֹא תִפְדֶּה וַעֲרַפְתּוֹ וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה: … (טו) וַיְהִי כִּי הִקְשָׁה פַרְעֹה לְשַׁלְּחֵנוּ וַיַּהֲרֹג ה’ כָּל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר אָדָם וְעַד בְּכוֹר בְּהֵמָה עַל כֵּן אֲנִי זֹבֵחַ לה’ כָּל פֶּטֶר רֶחֶם הַזְּכָרִים וְכָל בְּכוֹר בָּנַי אֶפְדֶּה:

שמות פרק כב (כח) מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר בְּכוֹר בָּנֶיךָ תִּתֶּן לִּי: (כט) כֵּן תַּעֲשֶׂה לְשֹׁרְךָ לְצֹאנֶךָ שִׁבְעַת יָמִים יִהְיֶה עִם אִמּוֹ בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּתְּנוֹ לִי:

שמות פרק לד (יט) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכָל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה:

במדבר פרק יח (טו) כָּל פֶּטֶר רֶחֶם לְכָל בָּשָׂר אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לה’ בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה יִהְיֶה לָּךְ אַךְ פָּדֹה תִפְדֶּה אֵת בְּכוֹר הָאָדָם וְאֵת בְּכוֹר הַבְּהֵמָה הַטְּמֵאָה תִּפְדֶּה: (טז) וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶף חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ…

דברים פרק טו (יט) כָּל הַבְּכוֹר אֲשֶׁר יִוָּלֵד בִּבְקָרְךָ וּבְצֹאנְךָ הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ לה’ אֱלֹהֶיךָ.