כשמגזר הבריאות נשען מאוד על טכנולוגיה במהלך מגיפת COVID-19, מתורגמנים דיווחו על חוויות מעורבות שמעלות שאלות רציניות לגבי היעילות של פלטפורמות תקשורת מרחוק במסגרות רפואיות קריטיות.
המחקר, בהובלת ד"ר ווי ג'אנג של סארי לצד ד"ר אלנה דאוויטי ופרופסור סבין בראון, סקר 47 מתורגמנים מקצועיים בעלי ניסיון בפרשנות מרחוק בהקשרים שונים של שירותי בריאות.
מחקר זה מצא כי בעוד שטכנולוגיות תרגום מרחוק כמו תרגום טלפון ווידאו מאומצות באופן נרחב, הן עשויות להשפיע על איכות התקשורת בין ספקי שירותי בריאות ומטופלים. מתורגמנים רבים הביעו דאגה לגבי ההשפעות השליליות שיש לשיטות המרוחקות הללו על הביצועים שלהן ועל חוויית המטופל ותוצאותיה הכוללת.
ממצאים מרכזיים שהודגשו:
-
לפירוש וידאו (VI) ופרשנות טלפונית (TI) כשיטות פרשנות רפואיות מרחוק (RMI) יש אתגרים ומגבלות משותפים רבים, למשל, היעדר רמזים חזותיים ב-TI ויעילות נמוכה יותר של רמזים כאלה ב-VI, בהשוואה לתרגום אישי.
הסקר גילה כי מתורגמנים התמודדו לעתים קרובות עם אתגרים טכניים, כולל איכות צליל ירודה והיעדר רמזים ויזואליים, כמו גם אתגרים לוגיסטיים רווחים, כגון חוסר תדרוך והאילוצים לרמזים לא מילוליים ורגשיים המשותפים הן ב-TI והן ב-VI, אשר כולם לרעה. השפיע על יכולתם לפרש ביעילות. יש לציין כי מתורגמנים תיארו TI כמאתגר במיוחד במצבים רפואיים מורכבים הכוללים מספר דוברים ו/או צפיפות גבוהה של תקשורת לא מילולית או רגשית, כגון מסירת חדשות רעות למטופלים.
ד"ר ווי ג'אנג, דוקטור ללימודי תרגום והמחבר הראשי של המחקר באוניברסיטת סארי, אמר:
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שאמנם פרשנות מרחוק מציעה נגישות, אבל לפעמים זה עלול לפגוע באיכות התקשורת.
"מתורגמנים דיווחו לעתים קרובות על המגבלות של תרגום מרחוק הן בתרגום וידאו והן בתרגום טלפוני. תקשורת לא מילולית ורגשית היו פחות יעילים. מתורגמנים עשויים להרגיש מנותקים ומתוסכלים כאשר הם צריכים להתמודד עם ציוד לקוי, סידורים מרחביים לא הולמים כמו מיקום ביחס למצלמה ומיקרופון, או נימוסים גרועים לעבודה מרחוק אצל הלקוחות שלהם.
המשתתפים למחקר גויסו באמצעות איגודי מתורגמנים מקצועיים, נותני שירותי שפה ומוסדות בריאות. הסקר כלל חמישה בלוקים של שאלות שנועדו להעריך את החוויות, התפיסות של המתורגמנים והטכנולוגיות המשמשות הן בהגדרות תרגום טלפוני והן בהגדרות תרגום וידאו.
המחקר מצא גם שהמעבר לפרשנות מרחוק במהלך המגיפה הביא להסתמכות על שיטות תקשורת פחות מתאימות להקשרים רפואיים מסוימים. לדוגמה, בעוד שמתורגמנים הרגישו בנוח להשתמש ב-TI עבור אינטראקציות פשוטות, הם מצאו כי VI יעיל יותר במפגשים ארוכים יותר ו/או מורכבים בתחום הבריאות. VI נתפס כחלופה מקובלת אך לא שווה ערך לחלוטין לפרשנות פנים אל פנים מסורתית, במיוחד במסגרות שבהן תקשורת רגשית או לא מילולית היא חיונית. זה מצביע על כך שיש לשקול היטב את בחירת שיטת הפירוש בהתבסס על אופי האינטראקציה הרפואית.
קיים צורך קריטי למוסדות הבריאות להכיר במלכודות הפוטנציאליות של הסתמכות על טכנולוגיות פרשנות מרחוק בלבד. ככל ששירותי הבריאות ממשיכים להתפתח בעידן הדיגיטלי, הבנת המגבלות של מערכות אלו היא חיונית לטיפוח תקשורת יעילה ולהבטחת בטיחות המטופל".
סבין בראון, פרופסור ללימודי תרגום ומחברת שותפה של המחקר, אוניברסיטת סארי
ד"ר אלנה דאוויטי, פרופסור חבר ללימודי תרגום, אמרה:
"תקשורת שירותי בריאות היא לא רק שפה; היא עוסקת בחיבור. כשאנחנו מאמצים את הטכנולוגיה, עלינו לתעדף את האלמנטים האנושיים של הפרשנות כדי להבטיח שכל המטופלים יקבלו את הטיפול המגיע להם".
כאשר מתורגמנים מנווטים את אתגרי הטכנולוגיה, הממצאים משמשים תזכורת קריטית לערך המובנה של אינטראקציה אנושית במסגרות רפואיות.