מדענים חשפו בעל ברית רב עוצמה במאבק נגד מחלות ניווניוניות: קומפלקס גרעיני הממלא תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות התא באמצעות הומאוסטזיס חלבוני (פרוטאוסטזיס), שבאמצעותו תאים שומרים על איזון ותפקוד תקין של החלבונים שלהם. על ידי דיכוי התסביך הזה, חוקרים הראו שאפשר להפחית באופן דרמטי את ההשפעות הרעילות של חלבונים הגורמים לאלצהיימר, להגביר את ההגנה הטבעית של התא באמצעות פירוק משופר של חלבונים מסוכנים. מנגנון זה מווסת פרוטאוסטזיס על פני רקמות על ידי אפנון איתות TGF-β, מסלול המעורב בצמיחת תאים, התמיינות והומאוסטזיס של רקמות. פריצת דרך זו פותחת אפשרויות חדשות ומרגשות לפיתוח טיפולים חדשים שיכולים להאט או אפילו למנוע מחלות כמו אלצהיימר, להציע תקווה לעתיד של הזדקנות בריאה.
ככל שאנו מתבגרים, האיזון המורכב של הומאוסטזיס חלבון (פרוטאוסטזיס) -; המערכת האחראית לשמירה על בריאות התא על ידי הבטחת החלבונים מקופלים בצורה נכונה-; מתחיל לקרטע. ירידה זו מובילה להצטברות של אגרגטים חלבונים רעילים, סימן היכר וגורם בסיסי למחלות ניווניות עצביות כגון מחלת אלצהיימר. מחקר חדש בראשות חוקרי האוניברסיטה העברית פרופ' אהוד כהן והסטודנט הואדונג ג'ו מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית במכון למחקר רפואי ישראל-קנדה (IMRIC) בשיתוף עם מעבדתו של ד"ר יונתן צור ממכון אלכסנדר. מכון זילברמן למדעי החיים, שופך אור על דרך חדשה ומבטיחה לטפל בסוגיה זו, עם השלכות החורגות הרבה מעבר למחקר בסיסי.
המחקר מזהה כי קומפלקס גרעיני, FIB-1-NOL-56, הוא שחקן מרכזי בוויסות הפרוטאוסטזיס ברמה התאית והאורגניזמית. על ידי דיכוי הפעילות של קומפלקס זה, הצוות ראה ירידה ניכרת בהשפעות הרעילות של פפטיד Aβ הקשור לאלצהיימר וחלבון אחר הגורם למחלה, באורגניזמים מודלים. תגלית זו לא רק מעמיקה את ההבנה שלנו כיצד הגוף מתמודד עם מתח תאי, אלא גם מציעה תקווה לטיפולים עתידיים שיכולים לעכב או למנוע מספר עצום של מחלות ניווניות הרסניות.
הממצאים שלנו חורגים מספסל המעבדה. מחלות ניווניות משפיעות על מיליוני אנשים ברחבי העולם, ומשפיעות על משפחות ומטפלים. על ידי גילוי האופן שבו תאים מתקשרים כדי לשמור על שלמות החלבון, אנו פותחים את הדלת לפיתוח גישות טיפוליות מונעות שעלולות לדחות את הופעת המחלה ולשפר משמעותית את איכות החיים של קשישים".
פרופ' אהוד כהן, המחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית, המכון למחקר רפואי ישראל-קנדה
למחקר הזה יש רלוונטיות בעולם האמיתי שקשה להתעלם ממנה. מחלות ניווניות עצביות כמו מחלת אלצהיימר נוגעות כמעט בכל משפחה, ומשפיעות לא רק על חולים אלא גם על יקיריהם. היכולת להאט או למנוע מצבים אלה עשויה להיות רגעים משמעותיים יותר עם הורים מזדקנים, פחות משברים בריאותיים ותקופה ארוכה יותר של עצמאות עבור מיליוני מבוגרים.
ככל שהצוות מסתכל קדימה לתרגום התגליות הללו לטיפולים, הפוטנציאל לשפר את חייהם של אינספור אנשים הולך ומתבהר. עם מחקר מתמשך, גישה זו עלולה להוביל לעתיד שבו ההזדקנות אינה באה יד ביד עם ספקטרום המחלות הנוירו-דגנרטיביות.
