לוק טייטון, פרופסור במחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה ב-Scripps Research, קיבל מענק לחמש שנים של 3.2 מיליון דולר מהמכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות (NIDDK) כדי לעזור לענות על האופן שבו סוכרת מסוג 1 באה לידי ביטוי ולפתח תרופות פוטנציאליות להיפוך או למנוע את המחלה.
סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות את התאים המייצרים אינסולין – הורמון קריטי המווסת את רמת הסוכר בדם בגוף. כ-1.6 מיליון אמריקאים חיים עם סוכרת מסוג 1, ולמרות שגנטיקה משחקת תפקיד חזק ברגישות, המדענים עדיין לא מבינים לגמרי מה גורם להתקפה האוטואימונית.
בשיתוף פעולה עם פרופסור עוזר ג'וזף ג'ארדין, טייטון שואפת להבין כיצד סוכרת מסוג 1 מופיעה על ידי חקר תאים פיברובלסטיים הקשורים לכלי דם (VAFs). למרות שהם נדירים, VAFs פועלים כשומרי שלום מולקולריים בלבלב ומגנים באופן פעיל על תאים מייצרי אינסולין ממערכת החיסון. מחקר מוקדם של טייטון ומעבדתו מצביע על כך שסוכרת מסוג 1 עשויה להתבטא כאשר VAFs הופכים מוצפים, מה שמאלץ את המערכת החיסונית להפעיל ולהרוס את התאים היקרים לייצור אינסולין שמאזנים את רמות הסוכר בדם בגוף.
סוכרת מסוג 1 משפיעה באופן משמעותי על חייהם של החולים ובני משפחותיהם, ולמרות עשרות שנים של מאמצים להבין אותה, פעולתה הפנימית של המחלה היא עדיין בגדר תעלומה. גילוי VAFs הוא רק קצה הקרחון. בשלב הבא של המחקר שלנו, נשתמש במימון זה כדי להמשיך ולחקור כיצד נוכל לחזק את התאים הללו מול דלקת, שעלולה למצוא דרכים לריפוי."
לוק טייטון, פרופסור, המחלקה לאימונולוגיה ומיקרוביולוגיה, מחקר סקריפס
המענק של טייטון מתבסס על תגלית שהצוות שלו פרסם בה דוחות תאים בספטמבר 2025. בעבודה עם מודלים של עכברים ועם רקמת לבלב אנושית, החוקרים זיהו VAFs מקובצים סביב האזורים המייצרים אינסולין של הלבלב. התאים האלה עשו משהו לא צפוי: הציגו אנטיגנים של הלבלב – שברי חלבונים – למערכת החיסון.
בנסיבות רגילות, רק לתאי חיסון מיוחדים יש את המנגנון המולקולרי להציג אנטיגנים, המתריעים על מערכת החיסון מפני איומים פוטנציאליים. באופן מפתיע, VAFs גם מבטאים את המולקולות הללו ומציגים רכיבי לבלב לתאי חיסון חולפים. עם זאת, VAFs מבטאים בו זמנית PD-L1, מולקולה המספקת אותות "אל תתקוף" מעכבים, ויוצרת סביבה מגנה ומאוזנת. כאשר מתרחשת דלקת מתמשכת, VAFs מגבירים באופן דרמטי את הצגת האנטיגן שלהם בעוד האותות המעכבים המגנים שלהם נשארים קבועים. אותות האזעקה המוגברים בחוסר איזון ללא אותות "הכל ברורים" פרופורציונליים – עלולים להפעיל בטעות את המערכת החיסונית להפעיל ולהרוס תאים מייצרי אינסולין.
ממצא זה אתגר את ההשקפה המקובלת על סוכרת מסוג 1. מדענים הניחו זה מכבר שהמחלה החלה כאשר תאי מערכת החיסון חדרו לאי הלבלב – האשכולות המכילים תאים מייצרי אינסולין – ותקפו אותם ישירות. אבל כשהצוות של טייטון בדק רקמות מעכברים ומבני אדם, הם מצאו תאי חיסון שנאספו אך ורק מחוץ לאיים, לא בתוכם. ה-VAFs ישבו ממש על הגבול הזה, ממוקמים בין איי הלבלב וכלי הדם.
"חיפשנו במקום הלא נכון", מוסיף טייטון. "במשך שנים, הנחנו שסוכרת מסוג 1 החלה בתוך האיים של הלבלב. אבל המחקר שלנו מצביע על כך שהפעולה האמיתית מתרחשת על תאים מבחוץ פנימה שלא אמורים להציג אנטיגנים של הלבלב למערכת החיסון בכלל".
כעת, מענק NIDDK החדש יאפשר למעבדה של טייטון לחפור עמוק יותר בממצאים אלה. הצוות ייצור ניתוח מקיף של כל התאים המציגים אנטיגן באיי לבלב נורמליים וטרום סוכרתיים. באמצעות טכניקות מתקדמות, הם יעקבו כיצד אוכלוסיות תאים אלו משתנות עם התפתחות המחלה.
הצוות גם יחקור מדוע VAFs מציגים רק שברי פפטידים, ולא תאי חיסון מסורתיים המציגים אנטיגן שמציגים חלבונים שלמים. הבנה נוספת על תהליך זה יכולה לחשוף מטרות ספציפיות להתערבות טיפולית.
פתיחת הדרך שבה דלקת משבשת תפקוד בריא של הלבלב היא גם מפתח. בעוד שמולקולות דלקתיות ידועות מזה זמן רב כמעוררות הצגת אנטיגן, עדויות עדכניות מצביעות על מסלולים חלופיים הכוללים תזונה וגורמים שמקורם במעיים. החוקרים יבדקו אותות דלקתיים שונים בעכברים כדי להבין מה גורם ל-VAFs לעבור משומרי שלום מגינים לגורמים פוטנציאליים.
"אנו משערים שתקשורת בין המעי והלבלב עשויה להניע את הדלקת המקומית שמציפה את ה-VAFs", אומר טייטון. "הבנת הטריגרים האלה יכולה לחשוף נקודות התערבות חדשות לגמרי."
מענק זה יכלול מאמצי מחקר כמתואר במענק מס' 1UG3DK142188-01 של המכון הלאומי לסוכרת ומחלות עיכול וכליות (NIDDK) אשר ישתמש במודלים לחקר ההתחלה וההתקדמות של סוכרת מסוג 1.
