בראיון מקיף לעיתונות גנומית, פרופסור אינגה נוימן, יו"ר המחלקה לנוירוביולוגיה התנהגותית ומולקולרית באוניברסיטת רגנסבורג, חושפת תובנות פורצות דרך כיצד האוקסיטוצין מעצב התנהגות חברתית ותגובות רגשיות במוח.
הראיון, שפורסם ב רפואת המוח (DOI: 10.61373/bm024k.0139), מציג את המחקר החלוצי של פרופסור נוימן על נוירופפטידים, במיוחד אוקסיטוצין, שהתפתח הרבה מעבר לאפיון הפופולרי שלו כפשוט "הורמון האהבה".
"אני משוכנע שהגדלת הידע שלנו על הגירויים, הדינמיקה וההשלכות של שחרור התוך-מוחי שלהם ברמה ההתנהגותית, הפיזיולוגית, התאית והמולקולרית תשפר את הבנתנו את מנגנוני המוח הכלליים," מסביר פרופסור נוימן, שעבודתו משתרעת ממנגנונים מולקולריים ועד לתוצאות התנהגותיות.
צוות המחקר שלה פיתח גישות חדשניות לחקר חרדה חברתית, כולל מודל עכבר פורץ דרך של התניה של פחד חברתי. עבודה זו פתחה אפיקים חדשים להבנה כיצד מתח כרוני וחוויות חיים מוקדמות משפיעים על דפוסי התנהגות חברתיים.
"התחלנו להתמקד בתפקיד הפוטנציאלי של מערכות האוקסיטוצין וה-AVP של המוח כמטרות טיפוליות למחלות פסיכיאטריות כמו דיכאון והפרעות חרדה או אוטיזם". מציינת פרופסור נוימן, ומדגישה את ההשלכות הקליניות של המחקר שלה. "התקווה היא שיום אחד ניתן יהיה ליישם אוקסיטוצין באופן אמין לטיפול – למשל – בחולים עמידים לטיפול הסובלים מהפרעות חרדה, בעיקר חרדה חברתית, אבל גם אוטיזם וסכיזופרניה".
כאישה הראשונה שמונתה לפרופסור מן המניין בפקולטה לביולוגיה ורפואה פרה-קלינית באוניברסיטת רגנסבורג, פרופסור נוימן לא רק קידמה הבנה מדעית אלא גם שברה מחסומים מגדריים באקדמיה. מנהיגותה משתרעת על הנחיית תכנית המאסטר העילית במדעי המוח הניסויים והקליניים ובראשות בית הספר לתארים מתקדמים "נוירוביולוגיה של הפרעות סוציו-רגשיות".
הראיון מספק תובנות ייחודיות לגבי האתגרים והניצחונות של מחקר מדעי המוח על פני תקופות פוליטיות שונות, מעבודתה המוקדמת במזרח גרמניה ועד לתפקידה הנוכחי כחוקרת בינלאומית מובילה. "ההתחלה שלי כמדען מאחורי 'מסך הברזל' הייתה מהמורות", היא נזכרת, ומתארת כיצד הצוות שלה היה צריך לבנות ציוד מחקר משלו באמצעות חומרים שנתרמו.
המחקר הנוכחי שלה מתמקד בהבנת המנגנונים המולקולריים של פחד חברתי, במיוחד חקירת תפקידם של אוקסיטוצין, CRF ומולקולות נוירואקטיביות אחרות. לעבודה זו יש השלכות משמעותיות על טיפול בהפרעות חרדה חברתית והבנת עמידות במתח.
במבט קדימה, מחקרו של פרופסור נוימן מעלה שאלות מסקרנות לגבי עתיד הטיפול הפסיכיאטרי: כיצד נוכל לייעל את האספקה של טיפולים מבוססי אוקסיטוצין למוח? איזה תפקיד עשויים למלא גורמים אפיגנטיים בהפרעות התנהגות חברתיות? כיצד נוכל לתרגם טוב יותר ממצאים ממודלים של בעלי חיים ליישומים טיפוליים אנושיים?
הראיון Genomic Press של פרופסור אינגה נוימן הוא חלק מסדרה גדולה יותר המדגישה את האנשים מאחורי הרעיונות המדעיים המשפיעים ביותר של ימינו. כל ראיון בסדרה מציע שילוב של מחקר חדשני והשתקפויות אישיות, ומספק לקוראים מבט מקיף על המדענים המעצבים את העתיד. על ידי שילוב של התמקדות בהישגים מקצועיים עם תובנות אישיות, סגנון הראיון הזה מזמין נרטיב עשיר יותר שמעסיק וגם מחנך את הקוראים. פורמט זה מספק נקודת פתיחה אידיאלית לפרופילים הבוחנים את השפעתו של המדען על התחום, תוך נגיעה בנושאים אנושיים רחבים יותר. מידע נוסף על מובילי המחקר וכוכבי המחקר העולים בהשתתפות Genomic Press ניתן למצוא באתר הפרסום שלנו: https://genomicpress.kglmeridian.com/.
