מחקר חדש ברחבי אירופה מגלה כי דלקת מיאליטיס חריפה, מחלה דמוית פוליו בולטת, מחליקה בסדקים במעקב לאומי, כשם שהתפרצויות נגיפיות עשויות להניע את נחשולי המקרים.
מחקר: דלקת מיאליטיס חריפה באירופה בין 2016 ל 2023: מה שמצביע על הצורך ברישום טוב יותר. קרדיט תמונה: Rob9000 / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת יורו -סערהצוות גדול של חוקרים ממוסדות שונים ברחבי אירופה בדק את השכיחות, הגורמים ואסטרטגיות המעקב הלאומיות עבור דלקת מיאליטיס חריפה (AFM) ברחבי מדינות אירופה משנת 2016 עד 2023.
רֶקַע
תאר לעצמך את ילדך מאבד פתאום את היכולת להזיז את זרועותיהם או רגליהם. מציאות מפחידה זו היא סימן ההיכר של דלקת מיאליטיס חריפה (AFM), מצב נוירולוגי נדיר אך חמור, המשפיע בעיקר על חוט השדרה אצל ילדים מתחת לגיל 10. תסמיניו מחקים את אלה של הפוליו, אם כי הוא נגרם על ידי נגיפים אחרים. אֲנִי
בשנים האחרונות, דוקרנים במקרי AFM היו במקביל להתפרצויות של Enterovirus D68 (EV-D68), והעלו את החששות לגבי אגודה אפשרית. למרות הסיכון לשיתוק ולמוגבלות לטווח הארוך, AFM נותר ברובו לא מדווח באירופה. יש צורך במעקב טוב יותר בכדי להבין את השפעתו ולשפר את המוכנות. עדיין נחקרים הטריגרים המדויקים, ההיסטוריה הטבעית והמנגנונים של AFM. יש צורך בדחיפות במחקר נוסף בכדי לקבוע במדויק את השכיחות האמיתית של AFM, להבהיר את הטריגרים הנגיפיים שלה ולפתח מערכות מעקב יעילות שיכולות לתמוך באבחון, טיפול ותגובה להתפרצות בזמן.
על המחקר
סקר חוצה-לאומי הופץ לחברי רשת Enterovirus האירופית הלא-פוליו (ENPEN), הכוללת קלינאים ומומחי מעבדה מ -28 מדינות. אנשי מקצוע אלה התבקשו לתאר כיצד מנוטרים AFM במדינותיהם בין השנים 2016-2023. הסקר כלל שאלות על אסטרטגיות מעקב, כל שינוי מאז נחשול המקרה לשנת 2016, מוסדות האחראים לבדיקות וירולוגיות וספירת תיקים שנתית, כולל אלה שאושרו כ- EV-D68.
המשתתפים התבקשו גם לציין אם הנתונים היו מקוריים ארצית או אזורית. למרות שהסקר לא ביקש ישירות נתונים על שיתוק חריף חריף (AFP), תסמונת הכוללת חולשת גפיים פתאומית, חלק ממדינות התנדבו למספרים אלה. מידע על סוג הבדיקה הוויראולוגית לא נאסף באופן שיטתי אלא שותף מדי פעם על ידי המשיבים.
התגובות התקבלו מ 22 מוסדות ב -16 מדינות, ו -18 מוסדות הצליחו לספק נתוני מקרה של AFM. ספירת המקרים, כולל אלה עם זיהום EV-D68 מאושר, נערכו לכל שנה משנת 2016 עד 2023. המטרה הייתה להעריך דפוסים בשכיחות ולזהות פערים במערכות פיקוח ברחבי אירופה, כמו גם לחקור את הקשר הזמני בין זרימת EV-D68 לבין דוקרני AFM.
תוצאות המחקר
הסקר זיהה 130 מקרים מאושרים של AFM ברחבי 15 מדינות אירופה בין 2016 ל 2023. מרבית המקרים, 91 בסך הכל או 70%, נקבצו בשנת 2016, 2018 ו- 2022, שהיו ידועים שנים בגובה זרימת EV-D68 מוגברת. מבין 130 המקרים הכוללים, 48 (37%) אושרו במעבדה כחיובי EV-D68.
רק נורבגיה שמרה על מערכת מעקב מובנית המוקדשת במיוחד ל- AFM. לעומת זאת, שמונה מדינות (אוסטריה, בלגיה, פולין, ספרד, איטליה, נורבגיה, שוויץ וטורקיאה) עדיין הפעילו תוכניות מעקב מדור קודם שנוצרו בתחילה למעקב אחר פוליומיאליטיס. עם זאת, מערכות אלה מתמקדות בעיקר בהכללת פוליו-וירוס ובדרך כלל לא כללו חקירות מעקב לסיבות כמו EV-D68. בנורבגיה נאספו דגימות נשימה באופן שגרתי ממקרי AFP מאז 2014, מה שמאפשר זיהוי ויראלי מדויק יותר.
בסך הכל, גישות המעקב לא היו עקביות. ב -12 מתוך 16 המדינות, בדיקות לחשד כי AFM נעשו באופן מקומי, ואילו ארבע מדינות הסתמכו על מרכזי הייחוס הלאומיים. חלק מהמשתתפים ביססו את תגובותיהם על ניסיון אישי או על נתונים אזוריים ולא על רישומים לאומיים, מה שמגביל עוד יותר את האמינות.
נתונים מארבע מדינות, כלומר ספרד, פולין, נורבגיה ושוויץ, כללו גם ספירת AFP, בסך הכל 751 מקרים. עם זאת, מספרים אלה לא תמיד היו מתואמים עם נתוני AFM המדווחים, מה שמרמז כי מעקב AFP בלבד אינו מספיק כדי לעקוב אחר AFM במדויק. זה עשוי לשקף כי מרבית מקרי ה- AFP נובעים מתנאים אחרים, כמו תסמונת גווילין -ברה, או תת -אבחנה אפשרית או סיווג שגוי של AFM, במיוחד בהיעדר בדיקות נגיפיות שגרתיות.
שלוש שנות השיא למקרי AFM (2016, 2018 ו- 2022) התאימו לדפוסים גלובליים, במיוחד בארצות הברית (ארה"ב), שם המרכזים לבקרת מחלות ומניעה (CDC) מפעילה מערכת ניטור ייעודית AFM. העקביות של פסגות אירופה וארה"ב תומכת בקשר הזמני בין נחשולי EV-D68 ו- AFM. עם זאת, היעדר מערכת מעקב קלינית מובנית דומה ברוב אירופה פירושו שמקרים רבים ככל הנראה לא מתגלים או לא מדווחים.
לא ברור אם עלייה במקרי AFM המדווחים בתקופות של זרימת EV-D68 גבוהה נובעות מדוקרנים בפועל בשכיחות או במודעות קלינית מוגברת.
מסקנות
לסיכום, מחקר זה מדגיש פערים משמעותיים באופן מעקב אחר AFM ברחבי אירופה. רק נורבגיה יישמה מערכת מעקב לאומית המתמקדת במצב נוירולוגי השבתת זה. הממצא כי 70% מהמקרים המדווחים התרחשו במהלך שנות התפרצות EV-D68 ידועות מחזקים קשר זמני בין הנגיף לדוקרני המחלה. עם זאת, איסוף הנתונים הלא עקבי והיעדר בדיקות שגרתיות פירושו שמספר המקרים האמיתיים ככל הנראה גבוה יותר. כדי לשפר את הגילוי והמוכנות, מפותח מאגר AFM אירופי. רשת משותפת זו שמה לה למטרה לתקנן את הדיווח, להגביר את המודעות ובסופו של דבר להפחית את הנטל של מחלה נדירה אך הרסנית זו אצל ילדים.
