במחקר שפורסם לאחרונה ב אלצהיימר ודמנציה, קבוצת חוקרים חקרה את ההשפעה של פעילות גופנית נמרצת (VPA) על הסיכון להפרעות קוגניטיביות קלות (MCI) ודמנציה אפשרית בקרב אנשים עם יתר לחץ דם בסיכון גבוה.
לימוד: השפעת פעילות גופנית בעצימות נמרצת על ליקוי קוגניטיבי מקרי ביתר לחץ דם בסיכון גבוה. קרדיט תמונה: Evgeny Atamanenko/Shutterstock.com
רקע כללי
יתר לחץ דם, המשפיע על שליש מהמבוגרים ברחבי העולם, מגביר באופן משמעותי את הסיכון למחלות לב וכלי דם (CVDs) ודמנציה, שצפוי להשפיע על למעלה מ-175 מיליון אנשים עד 2050. כגורם סיכון מרכזי שניתן לשינוי לליקויים קוגניטיביים, כולל MCI, אלצהיימר וכלי דם דמנציה, ההשפעה של יתר לחץ דם על הבריאות הקוגניטיבית היא עמוקה.
מחקר התערבות בלחץ דם סיסטולי זיכרון וקוגניציה בירידה ביתר לחץ דם (SPRINT MIND) הדגיש כי בקרת לחץ דם אינטנסיבית יכולה למנוע פגיעה קוגניטיבית.
בעוד שפעילות גופנית (PA) מאטה גם את הירידה הקוגניטיבית, הנפח והעוצמה האופטימליים לתועלת מירבית אינם ברורים, מה שמצריך מחקר נוסף כדי לקבוע את משטר ה-PA היעיל ביותר להפחתת הסיכון לפגיעה קוגניטיבית אצל אנשים בעלי יתר לחץ דם בסיכון גבוה.
לגבי המחקר
הניתוח הפוסט-הוק הנוכחי השתמש בנתונים ממחקר SPRINT MIND, חלק מניסוי SPRINT (NCT01206062), שכלל 9361 מבוגרים ללא סוכרת בארה"ב (ארה"ב) בגילאי 50 ומעלה עם יתר לחץ דם וסיכון גבוה ל-CVD.
הניסוי השווה את ההשפעות של טיפול בלחץ דם אינטנסיבי (לחץ דם סיסטולי (SBP) <120 מ"מ כספית) לעומת טיפול סטנדרטי (SBP <140 מ"מ כספית) על תוצאות בריאותיות שונות, כולל אוטם שריר הלב, שבץ, אי ספיקת לב ותפקוד קוגניטיבי . הניסוי הופסק מוקדם עקב יתרונות משמעותיים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי.
המחקר התמקד בהשפעה של טיפול אינטנסיבי בלחץ דם על שיעורי MCI ודמנציה אפשרית. הנתונים הגיעו מהמכון הלאומי ללב, ריאות ודם, כאשר כל המשתתפים סיפקו הסכמה מדעת. הערכות קוגניטיביות נערכו בתחילת המחקר, לאחר שנתיים ו-4, ובסיום המחקר.
המשתתפים חולקו לקבוצות VPA נמוכות (<1 מפגש/שבוע) וגבוהה (≥1 מפגש/שבוע). אי הכללות כללו מגבלות פיזיות משמעותיות או נתונים חסרים, והביאו ל-7670 משתתפים.
ניתוח סטטיסטי השתמש במודלים של סיכונים פרופורציונליים של Cox כדי לבחון את הקשר בין VPA לתוצאות קוגניטיביות, כאשר ניתוחי רגישות אחראים לסיכונים מתחרים ומחלות נלוות נוספות. הניתוחים בוצעו באמצעות תוכנות SAS ו-R.
תוצאות המחקר
בסך הכל, למשתתפים היה גיל ממוצע של 70.0 שנים (סטיית תקן (SD) 9.2), כאשר 34.5% היו נשים ו-59.4% זוהו כלבנים. יש לציין כי 59.3% מהמשתתפים דיווחו על מעורבות ב-VPA לפחות פעם בשבוע, מה שמציב אותם בקטגוריית ה-VPA הגבוהה.
בהשוואה למקביליהם ב-VPA הגבוה, משתתפים בקבוצת ה-VPA הנמוכים היו בעלי סיכוי גבוה יותר להיות נשים, מעשנים נוכחיים, פחות משכילים, בעלי אינדקס מסת גוף גבוה יותר (BMI), שכיחות גבוהה יותר של מחלת כליות כרונית (CKD), וזקוקים ליותר תרופות להורדת לחץ דם. .
במהלך מעקב מרבי של 7.4 שנים (חציון (25%, 75%) = 4.5 (3.6, 5.9) שנים), היו 570 אירועים שנקבעו של MCI, 273 אירועים של דמנציה צפויה ו-759 אירועים של MCI/MCI משולב תוצאה סבירה של דמנציה.
השכיחות של MCI, דמנציה צפויה והתוצאת המשולבת של MCI/דמנציה היו נמוכה יותר בקבוצת ה-VPA הגבוהה בהשוואה לקבוצת ה-VPA הנמוכה, עם שיעורים של 6.5% לעומת 8.8%, 3.1% לעומת 4.3% ו-8.7% לעומת 11.7 %, בהתאמה.
באופן דומה, שיעורי האירועים לכל 1,000 שנות אדם היו נמוכים יותר עבור קבוצת ה-VPA הגבוהה: 13.9 לעומת 19.7 עבור MCI, 6.3 לעומת 9.0 עבור דמנציה צפויה ו-18.5 לעומת 25.8 עבור התוצאה המשולבת.
שיעורי שכיחות מצטברת (CI) של פגיעה קוגניטיבית היו גבוהים משמעותית בקבוצת ה-VPA הנמוכה. לאחר התאמה לגורמים סוציו-דמוגרפיים, לקבוצת ה-VPA הגבוהה היה סיכון נמוך משמעותית ל-MCI (יחס סיכון (HR) = 0.80, 95% CI: 0.67-0.95) ו-MCI משולב/דמנציה צפויה (HR = 0.82, 95% CI: 0.70 -0.94) בהשוואה לקבוצת ה-VPA הנמוכה.
הקשר בין VPA גבוה יותר לסיכון נמוך יותר לדמנציה סביר התקרב למובהקות (HR = 0.80, 95% CI: 0.63-1.02). התאמות נוספות לגורמים אחרים לא שינו את הקשרים הללו. הייתה הטרוגניות משמעותית לפי גיל וגזע, עם קשרים חזקים יותר עבור אלה מתחת לגיל 75 ומשתתפים שחורים.
המשתתפים שנכללו באנליזה היו דומים בגיל, לחץ דם ואקראי לזרוע הניסוי האינטנסיבי להורדת SBP בהשוואה לאלו שלא נכללו. משתתפים שלא נכללו היו בסבירות גבוהה יותר להיות נשים, משכילות פחות, מעשנות נוכחיות, והיו להן שכיחות גבוהה יותר של דיכאון, CKD ו-CVD.
בהתחשב בסיכון המתחרה למוות, משאבי אנוש נשארו עקביים עם הניתוח העיקרי. התאמות למחלות נלוות נוספות והדרה של מקרי MCI מוקדמים לא שינו באופן משמעותי את התוצאות, מה שמצביע על כך שתדירויות שונות של דיווח עצמי של VPA היו קשורות באופן עקבי עם סיכון נמוך יותר לתוצאות של ליקוי קוגניטיבי.
מסקנות
לסיכום, למשתתפים שעסקו ב-VPA היה סיכון נמוך יותר ל-MCI ודמנציה אפשרית בהשוואה לאלו עם VPA פחות תכופים, ללא קשר לעוצמת הטיפול ב-SBP.
התוצאות היו עקביות על פני תת-קבוצות שונות, עם כמה וריאציות לפי גיל וגזע. המחקר מדגיש את VPA כהתערבות פוטנציאלית בסיכון נמוך לשימור תפקוד קוגניטיבי בחולים עם יתר לחץ דם.
