פעילות גופנית יכולה להתמודד עם ההשפעות המזיקות של טיפול בסרטן, כמו נזק לב ועצבים וערפל מוחי, מציעה סקירה כללית של ניתוחי הנתונים המאוחדים הקיימים של המחקר האחרון, שפורסמו באופן מקוון ב- כתב העת הבריטי לרפואת ספורטו
נראה כי התעמלות מגבירה את הרווחה הפסיכולוגית ואת איכות החיים הכללית, ומלווה משקל להכללתו השגרתית בפרוטוקולי הטיפול במחלה, אומרים החוקרים.
מספר ניתוחי נתונים מאוחדים של המחקר הזמין העריכו את ההשפעה של פעילות גופנית על תוצאות הבריאות אצל אנשים עם סרטן, אך פערים משמעותיים נותרו בהבנתנו, מסבירים את החוקרים.
ועד היום לא פורסמה הערכה מקיפה של תוצאות ניתוחי נתונים מאוחדים קיימים על תוצאות פעילות גופנית ובריאות אצל אנשים עם מגוון רחב של סרטן, הם מוסיפים.
כדי לחבר פער זה, במטרה לחזק את בסיס הראיות ולהודיע על טיפול קליני, החוקרים ביצעו סקירת מטריות של ניתוחי הנתונים המאוחדים הקיימים של תוצאות ניסוי מבוקרות אקראיות, שפורסמו בין 2012 ליולי 2024.
הסקירה כללה 485 אסוציאציות מ 80 מאמרים, והכל הוערכו כאיכות בינונית עד גבוהה.
בין האסוציאציות הללו, סוגי האימון בכל אורך, עוצמה ומשך זמן כללו גוף נפש (138, 28.5%), כמו צ'יגונג, טאי-צ'י ויוגה; אימון אירובי והתנגדות (48,10%), אימוני מרווחים בעוצמה גבוהה (HIIT) (18,4%); וסוגים אחרים (281,59%).
אסוציאציות אלה נבדקו אצל אנשים עם סרטן השד (244, 50%), מערכת עיכול (20,4%), דם (13, 3%), ריאה (47,10%), ערמונית (12, 2.5%) פלוס אחרים (149, 31%).
בסך הכל, 260 (54%) אסוציאציות היו מובהקות סטטיסטית, ו 81 (17%) ו -152 (31%), בהתאמה, נתמכו על ידי עדויות לוודאות גבוהה ובינונית, על פי קריטריונים בשימוש בכיתה כדי להעריך את הוודאות של הראיות המדעיות וכוח ההמלצות בטיפול הבריאותי.
פעילות גופנית הפחיתה משמעותית את תופעות הלוואי השונות הקשורות לסרטן ולטיפול בהשוואה לטיפול רגיל או ללא פעילות גופנית. לדוגמה, זה הפחית את הנזק העצבי של הלב והיקפי הקשור בכימותרפיה, ערפל מוחי (לקות קוגניטיבית) וקוצר נשימה (dyspnoea).
זה גם שינה את הרכב הגוף ואת האינדיקטורים הפיזיולוגיים העיקריים לבריאות, כמו אינסולין, גורם צמיחה דמוי אינסולין וחלבון תגובתי C בקרב אנשים עם סרטן. וזה שיפר את איכות השינה, רווחה פסיכולוגית, פעולות גוף רגילות ואינטראקציה חברתית, תוך הגברת איכות החיים הכללית.
והיו עדויות לוודאות גבוהה עד בינונית כי פעילות גופנית לפני הניתוח הפחיתה את הסיכון לסיבוכים לאחר הניתוח, כאב, אורך השהות בבית החולים וסיכון למוות.
החוקרים מכירים במגבלות שונות לממצאים שלהם. ניתוחי הנתונים המאוחדים שנכללו בסקירה נבדלו במידה ניכרת, כולל מספר המחקרים עליהם הם ציירו באופן שונה.
החוקרים מציעים משתתפים עם סרטן המסוגלים להתאמן. ותופעות לוואי של הטיפול משתנות, בהתאם לסוג הסרטן וכמה המחלה מתקדמת, הם מציינים.
אך הם מסיקים: "שילוב תרגילי גוף -נפש בהנחיות האימונים לאנשים עם סרטן עשוי להוות שיקול חשוב. יש צורך במחקר באיכות גבוהה עתידית כדי לחקור תוצאות נוספות, להבהיר מנגנונים בסיסיים ולשכלל מרשמי אימונים המותאמים לסוג הסרטן, תזמון הטיפול, אופן פעילות גופנית ומאפיינים פרטניים, הבטחת תערוכות מגוונות יותר ויכולות סרטן."
