לאנשים הסובלים מהשמנת יתר המתאמנים ותיקים יש רקמת שומן בבטן בריאה יותר והם יכולים לאגור שם שומן בצורה יעילה יותר מאשר לא מתאמנים עם השמנת יתר, כך עולה ממחקר חדש של צוות חוקרים מאוניברסיטת מישיגן.
צוות המחקר גם גידל רקמת שומן במעבדה מתאי שנאספו גם מתאמנים וגם לא מתאמנים, ותאים מהמתאמנים התפתחו לרקמה שאחסנה שומן בצורה יעילה יותר.
הממצאים שלנו מצביעים על כך שבנוסף להיותו אמצעי לבזבז קלוריות, נראה שפעילות גופנית סדירה במשך מספר חודשים עד שנים משנה את רקמת השומן שלך בדרכים המאפשרות לך לאחסן את השומן בגופך בצורה בריאותית יותר אם או כאשר אתה חווה עלייה מסוימת במשקל –– כפי שכמעט כולם עושים ככל שאנו מתבגרים."
ג'פרי הורוביץ, חוקר ראשי, פרופסור למדעי התנועה, בית הספר לקינסיולוגיה של UM
חוקרים רצו לראות את ההשפעות של שנים של פעילות גופנית סדירה על רקמת השומן, אבל קשה מאוד לתכנן מחקר שיעקוב אחר הטווח הארוך הזה. במקום זאת, הם השוו שתי קבוצות של מבוגרים עם השמנת יתר: 16 אנשים שדיווחו על פעילות גופנית לפחות ארבע פעמים בשבוע במשך שנתיים לפחות – הממוצע היה 11 שנים; ו-16 אנשים שמעולם לא התאמנו באופן קבוע אבל התאימו בדברים אחרים כמו מסת שומן בגוף, משקל ומין. הצוות לקח דגימות של רקמת שומן בטני ממש מתחת לעור משתי הקבוצות.
הם גילו שלמתאמנים היו מאפיינים מבניים וביולוגיים מובהקים ברקמת השומן שלהם שהגדילו את היכולת לאגור שם שומן. לא מתאמנים לא היו מאפיינים אלה. באופן ספציפי, למתאמנים היו יותר כלי דם, מיטוכונדריה וחלבונים מועילים, ופחות מסוג קולגן שיכול להפריע לחילוף החומרים ופחות תאים שגורמים לדלקת.
זה חשוב מכיוון שהמקום הבריא ביותר לאחסון שומן הוא רקמת השומן ממש מתחת לעור שבה נלקחו הדגימות, הנקראת רקמת שומן תת עורית. הגדלת היכולת לאגור שומן כאן באמצעות פעילות גופנית מפחיתה את הצורך לאגור שומן במקומות לא בריאים, כמו ברקמת השומן מסביב לאיברים או באיברים עצמם.
"בהשוואה למחקר הקודם שלנו שבו בדקנו את ההשפעות של שלושה חודשי אימון על רקמת השומן, אנו רואים בדרך כלל שההבדלים הללו חזקים יותר אצל אנשים שמתעמלים באופן קבוע במשך שנים לעומת אלו שאינם מתאמנים", אמר הורוביץ.
חשוב לציין שהגדלת היכולת לאגור שומן אינה משתווה לעלייה בשומן, מה שמצריך אכילת יתר.
"המשמעות היא שאם או כאשר אנשים יחוו עלייה במשקל, השומן העודף הזה יאוחסן בצורה 'בריאה' יותר באזור זה מתחת לעור, ולא ברקמת השומן סביב האיברים שלהם (שומן קרביים) או הצטברות שומן ב האיברים עצמם, כמו הכבד או הלב."
מחלה אחת הנגרמת על ידי הצטברות שומן לא בריאה שמקבלת יותר תשומת לב בארה"ב ובמקומות אחרים היא מחלת כבד שומני לא אלכוהולי, המופיעה לרוב אצל אנשים עם עודף משקל או השמנת יתר. עודף שומן מצטבר בכבד ויכול לגרום למחלות כמו שחמת (שנראה לרוב עם אלכוהוליזם) או סרטן.
הורוביץ אמר שחשוב לבצע מחקרים ארוכי טווח כדי לעקוב אחר אנשים כשהם מתחילים ומתחזקים תוכנית פעילות גופנית במשך מספר שנים כדי לראות כיצד רקמת השומן שלהם משתנה – גם אם הם לא משנים את כמות רקמת השומן שיש להם. חשוב גם לדעת אם יש סוג או עצימות של פעילות גופנית המשיגים תגובה טובה יותר בשינוי רקמת השומן.
במחקרי המשך הצוות יבחן גם האם רקמת השומן שגדלה מתאמנים ומתאמנים מתפקדת בצורה שונה, ואם ישנם הבדלים אחרים הקשורים לבריאות שעשויים לתרגם לבריאות הרקמה והאדם שממנו הגיעו התאים.
