בעוד שפסטור סטנדרטי יכול להפחית את נגיף ה-H5N1 בחלב, מחקר זה מראה שחלק מזני הווירוס נותרים עמידים, מה שקורא לבדיקות נוספות כדי להבטיח בטיחות באספקת חלב מסחרית.
מכתב מחקר: עמידות נגיף שפעת A(H5N1) בחלב לאחר השבתה תרמית. קרדיט תמונה: ליק סטודיו / Shutterstock
במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת מחלות זיהומיות מתעוררותהחוקרים העריכו את חוסנו של נגיף שפעת העופות A (H5N1) הפתוגנית ביותר בחלב תחת טמפרטורות דמויות פסטור והעריכו את היעילות של אי-אקטיבציה תרמית.
רֶקַע
גילוי נגיף H5N1 בפרות חלב של ארצות הברית (ארה"ב) העלה חששות משמעותיים בבריאות הציבור. פסטור, שיטה בשימוש נרחב להבטחת בטיחות החלב, כוללת חימום חלב כדי לחסל חיידקים מזיקים. בארה"ב, פסטור בטמפרטורה נמוכה לאורך זמן (LTLT) ופסטור בטמפרטורה גבוהה בזמן קצר (HTST) הם תהליכים נפוצים. עם זאת, מחקרים אחרונים הראו תוצאות סותרות לגבי היעילות של מצבים דמויי פסטור, מה שמצביע על כך שחלב לא מפוסטר מפרות שנגועות ב-H5N1 עשוי להכיל מספיק וירוסים כדי להדביק בעלי חיים רגישים. ממצאים אלה מדגישים את הסיכון הפוטנציאלי לבריאות האדם, ויש צורך במחקר נוסף כדי להבין במלואו את חוסנו של הנגיף ולשפר את אמצעי הבטיחות.
לגבי המחקר
חוקרים העריכו את ההשפעות של טמפרטורות שונות על כדאיות נגיף השפעת בחלב. חשוב לציין כי תנאי המבחנה בהם נעשה שימוש בניסוי אינם משכפלים במדויק את תהליכי הפסטור בפועל בתעשיית החלב, והדבר מהווה מגבלה מרכזית של המחקר. במחקר נעשה שימוש בארבעה זני נגיף שפעת: זן אחד מותאם למעבדה (PR8) ושלושה זני H5N1. חלב מלא מפוסטר זמין מסחרית (3.25% שומן) היה מתווסף בזני וירוסים בריכוז של 108 מינון זיהומיות של תרבית רקמה של 50%/מ"ל של חלב או מדיית בקרה אופטימלית (Optimized Minimum Essential Medium (Opti-MEM). הדגימות עברו שלושה טיפולי חום שונים: 63 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות, 72 מעלות צלזיוס למשך 20 שניות ו-91 מעלות צלזיוס למשך 20 שניות.
נעשה שימוש בנפחים שונים של דגימות הספיקים (200 μL, 20 μL ו-2 μL) כדי להעריך כיצד נפח עשוי להשפיע על היעילות של טיפולי חום. בנוסף, זן PR8 נבדק גם בחלב מפוסטר וגם בחלב לא מפוסטר כדי לבחון את ההשפעה של חימום מוקדם של חלב ב-37 מעלות צלזיוס למשך דקה אחת לפני החשיפה לתנאי HTST. לאחר טיפולי החום, הדגימות הותאמו לנפח סופי של 200 μL ועברו טיטרציה כדי לקבוע כדאיות ויראלית.
תוצאות המחקר
החוקרים לא מצאו הבדל משמעותי בטיטר הנגיפי בין נגיפי השפעת המדוללים במדיית בקרה לבין אלו המדוללים בחלב. כל שלושת הנגיפים שנבדקו – PR8, VN/04 ΔH5N1 ו-ty/IN/22 – התנהגו באופן דומה. עם זאת, חיוני להדגיש כי ממצאים אלו מבוססים על הגדרות מעבדה מבוקרות, אשר עשויות שלא ללכוד במלואן את המורכבות של עיבוד מוצרי חלב בעולם האמיתי. טיפול בחום ב-63 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות הפחית ביעילות את הכדאיות הוויראלית מתחת לגבול הגילוי. ב-72 מעלות צלזיוס למשך 20 שניות, הפחתת הטיטר הייתה ביחס הפוך לנפח הדגימה, עם ירידה לא מובהקת בדגימות של 200 μL, אך הפחתה משמעותית בדגימות של 20 μL ו-2 μL. מגמה דומה נצפתה בטיפול ב-91 מעלות צלזיוס למשך 20 שניות, כאשר נפחי דגימה קטנים יותר הראו חוסר הפעלה ויראלי גדול יותר. חימום מראש של הדגימות ל-37 מעלות צלזיוס למשך דקה אחת לפני החלת תנאי HTST האיץ את השבתת הנגיפים, במיוחד בנפחים קטנים יותר.
המחקר עוד חקר את ההשפעה של סוגים שונים של חלב וטמפרטורות אחסון על יציבות הנגיף. קולוסטרום מפוסטר, לא מפוסטר וחלב בוגר הודבקו בנגיפים ואוחסנו בטמפרטורות שונות עד ארבעה ימים. הנגיפים נשארו זיהומיים במשך יותר מארבעה ימים בחלב לא מפוסטר בטמפרטורות מתחת ל-63 מעלות צלזיוס, שם אי-אקטיבציה ויראלית התרחשה תוך 24 שעות. חלב קולוסטרום לא מפוסטר הראה אי-אקטיבציה ויראלית מוגברת, אולי בשל נוכחותם של אימונוגלובולינים, המספקים הגנה טבעית.
עם זאת, מגבלה קריטית היא שפיצוץ וירוסים לחלב אינו משכפל במלואו את הדינמיקה של תרחיש זיהום טבעי. נגיפים עטופים, כמו שפעת, הם בדרך כלל פחות יציבים מאשר נגיפים לא עטופים, שנחקרו בצורה יסודית יותר במסגרות דומות. מגבלה זו מדגישה את הצורך בחקירה נוספת לגבי האופן שבו נטרול ויראלי בחלב מתנהג בתנאים אמיתיים.
למרות הממצאים הללו, חשוב להכיר בכך שהנוכחות של חומצה ריבונוקלאית נגיפית (RNA) בדגימות חלב ללא וירוסים ברי קיימא עשויה לנבוע מהרגישות של שיטות הזיהוי המודרניות ולא מסיכון ממשי. מחקרים קודמים שחקרו תנאי טמפרטורה דמויי HTST הניבו תוצאות מעורבות. לדוגמה, מחקר אחד מצא כי השבתת נגיפית מלאה התרחשה רק ב-105 מעלות צלזיוס, בעוד מחקר אחר הוכיח חוסר הפעלה מוחלט באמצעות תנאי HTST. תוצאות סותרות אלו מדגישות את המורכבות של חוסן ויראלי בתנאים תרמיים משתנים. המחקר הנוכחי מוסיף תובנה חשובה אך יש לפרש אותו בהקשר של ממצאים קודמים אלה, תוך שימת דגש על חשיבותו של מחקר נוסף בתחום זה.
העדויות מצביעות על כך שפסטור HTST יכול למעשה להשבית את נגיף השפעת, ולהפחית את הסיכון באספקת חלב. עם זאת, בשל מגבלות הניסוי שנדונו קודם לכן, זהירות עדיין מוצדקת, ושלילה סופית של נוכחות נגיף חי עשויה לדרוש מעברים עיוורים מרובים בביצים, כפי שקורה במחקרי מעקב. ממצאי המחקר, במיוחד עם זן PR8, יכולים לשמש אסמכתא חשובה להערכת תהליכי פסטור מסחריים. עם זאת, המחקר מדגיש שבדיקות נוספות בעולם האמיתי הן חיוניות כדי להבטיח את החוסן של תהליכים אלה בתנאי התעשייה. הבנת הגורמים המשפיעים על הישרדות הנגיף בחלב תסייע בהנחיית התערבויות לשיפור בטיחות החלב ותתמודד עם החששות לגבי איומים ויראליים מתעוררים.
מסקנות
לסיכום, המחקר מדגים שפסטור בטמפרטורות סטנדרטיות, כמו 63 מעלות צלזיוס למשך 30 דקות ו-72 מעלות צלזיוס למשך 20 שניות, יכול להפחית את הכדאיות של H5N1 בחלב, במיוחד בנפחים קטנים יותר. עם זאת, יש לקחת בחשבון את מגבלות המחקר לגבי תנאי ניסוי ונתונים סותרים קודמים. אי הפעלה ויראלית הייתה בולטת יותר בנפחי דגימה קטנים יותר והוגברה על ידי חימום מוקדם. בנוסף, עמידותו של הנגיף בחלב לא מפוסטר מדגישה את החשיבות של תהליכי טיפול בחום ערניים בשיטות חלב מסחריות.