במחקר שפורסם לאחרונה ב-npj Digital Medicine, חוקרי Complexity Science Hub ניתחו מערך נתונים מקיף של 44 מיליון אשפוזים באוסטריה. הם זיהו נקודות קריטיות שבהן מסלולי המחלה מתפצלים באופן משמעותי – עם השלכות חמורות על חולים וספקי שירותי בריאות.
אוכלוסיית העולם מזדקנת בקצב הולך וגובר. לפי ארגון הבריאות העולמי (WHO), בשנת 2023, אחד מכל שישה אנשים היה מעל גיל 60. עד 2050, מספר האנשים מעל גיל 60 צפוי להכפיל את עצמו ל-2.1 מיליארד.
ככל שעולה הגיל, הסיכון למחלות מרובות, לעתים קרובות כרוניות המתרחשות בו-זמנית – המכונה תחלואה רב – עולה באופן משמעותי", מסביר
אלמה דרביץ' ממרכז מדעי המורכבות (CSH)
בהתחשב בשינוי הדמוגרפי שאנו מתמודדים איתו, זה מציב כמה אתגרים. מצד אחד, ריבוי תחלואה מפחיתה את איכות החיים של הנפגעים. מצד שני, השינוי הדמוגרפי הזה יוצר נטל נוסף עצום על שירותי הבריאות והמערכות החברתיות.
זיהוי מסלולי מחלה אופייניים
"רצינו לברר אילו מסלולי מחלה אופייניים מתרחשים בחולים מולטי-חוליים מלידה ועד מוות ואילו רגעים קריטיים בחייהם מעצבים באופן משמעותי את ההמשך. זה מספק רמזים לאסטרטגיות מניעה מוקדמות ומותאמות אישית מאוד", מסביר דרוויק.
יחד עם חוקרים מהאוניברסיטה הרפואית של וינה, דרוויק ניתח את כל השהות בבית החולים באוסטריה בין 2003 ל-2014, בסך של כ-44 מיליון. כדי להבין את כמות הנתונים העצומה הזו, הצוות בנה רשתות רב-שכבתיות. שכבה מייצגת כל קבוצת גיל של עשר שנים, וכל אבחנה מיוצגת על ידי צמתים בתוך שכבות אלו.
באמצעות שיטה זו הצליחו החוקרים לזהות מתאמים בין מחלות שונות בקרב קבוצות גיל שונות -; למשל, באיזו תדירות השמנת יתר, יתר לחץ דם וסוכרת מתרחשים ביחד אצל בני 20-29 ולאילו מחלות יש סיכון גבוה יותר להופיע אחריהן בשנות ה-30, ה-40 או ה-50.
הצוות זיהה 1,260 מסלולי מחלה שונים (618 בנשים ו-642 בגברים) על פני תקופה של 70 שנה. "בממוצע, אחד ממסלולי המחלה הללו כולל תשע אבחנות שונות, המדגישות עד כמה שכיחה למעשה ריבוי תחלואה", מדגיש דרוויק.
רגעים קריטיים
בפרט, זוהו 70 מסלולים שבהם מטופלים הפגינו אבחנות דומות בשנותיהם הצעירות, אך מאוחר יותר התפתחו לפרופילים קליניים שונים באופן משמעותי. "אם המסלולים הללו, למרות תנאי התחלה דומים, שונים באופן משמעותי בהמשך החיים מבחינת החומרה והאשפוזים הנדרשים המקבילים, זהו רגע קריטי שמשחק תפקיד חשוב במניעה", אומר דרוויק.
גברים עם הפרעות שינה
המודל, למשל, מציג שני מסלולים אופייניים לגברים בגילאי 20 עד 29 הסובלים מהפרעות שינה. במסלול א' מופיעות שנים לאחר מכן מחלות מטבוליות כגון סוכרת, השמנת יתר והפרעות שומנים. במסלול ב' מתרחשות הפרעות תנועה, בין היתר. זה מצביע על כך שהפרעות שינה אורגניות יכולות להיות סמן מוקדם לסיכון לפתח מחלות ניווניות כמו מחלת פרקינסון.
"אם מישהו סובל מהפרעות שינה בגיל צעיר, זה יכול להיות אירוע קריטי שמעורר את תשומת הלב של הרופאים", מסביר דרוויק. תוצאות המחקר מראות שמטופלים שעוקבים אחר מסלול ב' מבלים תשעה ימים פחות באשפוז בשנות ה-20 לחייהם, אך 29 ימים יותר באשפוז בשנות ה-30 לחייהם וסובלים גם מיותר אבחנות נוספות. ככל שהפרעות שינה הופכות נפוצות יותר, ההבחנה במהלך מחלותיהן חשובה לא רק עבור הנפגעים אלא גם עבור מערכת הבריאות.
נשים עם לחץ דם גבוה
באופן דומה, כאשר נערות מתבגרות בגילאי עשר עד תשע עשרה סובלות מלחץ דם גבוה, גם המסלול שלהן משתנה. בעוד שחלקם מפתחים מחלות מטבוליות נוספות, אחרים חווים מחלת כליות כרונית בשנות העשרים לחייהם, מה שמוביל לתמותה מוגברת בגיל צעיר. יש לכך חשיבות קלינית במיוחד שכן יתר לחץ דם בילדות נמצא במגמת עלייה ברחבי העולם וקשור קשר הדוק לשכיחות הגוברת של השמנת יתר בילדות.
ישנם מסלולים ספציפיים שראויים לתשומת לב מיוחדת ויש לעקוב אחריהם מקרוב, לפי מחברי המחקר. "עם התובנות הללו הנגזרות מנתונים מהחיים האמיתיים, רופאים יכולים לנטר מחלות שונות בצורה אינטנסיבית יותר וליישם אמצעי מניעה ממוקדים ומותאמים אישית עשרות שנים לפני שמתעוררות בעיות רציניות", מסביר דרוויק. בכך הם לא רק מפחיתים את העומס על מערכות הבריאות, אלא גם משפרים את איכות החיים של החולים.
