במאמר סקירה שפורסם לאחרונה ב- כתב עת לחקר מיןחוקרים בחנו את הספרות הקיימת על גילוי זיהום המועבר במגע מיני (STI), והדגישו את המורכבות הרגשית והאסטרטגיות הכרוכות בתהליך החשיפה.
הם הגיעו למסקנה שגורמי מערכת יחסים משפיעים באופן משמעותי על החלטות גילוי. ובכל זאת, יש צורך במחקר נוסף על חוויותיהם של אלה המקבלים גילויי STI כדי להודיע טוב יותר על מאמצי חינוך והתערבות עתידיים.
לימוד: חשיפה של זיהומים המועברים במגע מיני לשותפים מיניים: סקירת ספרות ביקורתית שיטתית. קרדיט תמונה: Tutatamafilm/Shutterstock.com
רקע כללי
בשנת 2018, המרכז לבקרת מחלות (CDC) העריך כי 67.6 מיליון אנשים בארה"ב סובלים ממין STI, עם 26.2 מיליון מקרים חדשים שדווחו באותה שנה. מבוגרים מתעוררים (גילאי 18-29) נמצאים בסיכון הגבוה ביותר ומודאגים מהידבקות במחלות מין.
מכיוון ששיעורי STI נותרו גבוהים וממשיכים לעלות, במיוחד על רקע מגיפת מחלת הקורונה 2019 (COVID-19), סקירה של ספרות הגילוי של STI היא בזמן והכרחי. ה-CDC ממליץ על שיטות שונות למניעת STI, כולל חשיפה לשותפים מיניים.
עם זאת, מחקר קיים על חשיפת STI חסר לעתים קרובות מסגרות מנחות ומתודולוגיה איתנה, ולעתים קרובות אינו כולל את נקודות המבט של מקבלי החשיפה. פחד מסטיגמה, איכות מערכת היחסים ותסמינים הם כולם גורמים שידועים כמשפיעים על ההחלטה לחשוף את מצב ה-STI של האדם.
שיטות
סקירה זו נועדה להעריך באופן שיטתי וביקורתי את מחקר גילויי STI באמצעות מודל קבלת ההחלטות בנושא גילוי בריאותי (DD-MM), לזהות מגבלות מחקר, להציע כיווני מחקר עתידיים ולהציע תובנות לגבי חינוך, פרקטיקה ומדיניות לבריאות מינית.
מסגרת DD-MM נבחרה בשל הגישה המקיפה שלה לגילויים הקשורים לבריאות, תוך התמקדות בהערכת מידע, הערכת מקלט ויעילות חשיפה. מטרה חשובה של הסקירה הייתה לשפר את ה-DD-MM כדי לטפל במורכבות של חשיפת STI.
החוקרים ערכו סקירת ספרות ביקורתית שיטתית (SCLR) תוך שימוש בשיטות שעוצבו במודל של מחקר קודם ופעלו לפי אסטרטגיה ברורה וניתנת לשכפול שכללה ארבעה שלבים.
זה כלל זיהוי מאמרים רלוונטיים שנבדקו עמיתים ממאגרי מידע רפואיים ומדעיים, סינון תקצירים, בחינת טקסטים מלאים, חילוץ נתונים וביצוע הערכה ביקורתית וניתוח מאמרים.
תוצאות
הסקירה כללה 32 מחקרים על גילויי STI, עם שילוב של מחקר כמותי (34.4%), איכותני (46.9%) ושיטות מעורבות (18.7%). המחקרים היו מגוונים בתכנון, כאשר חתך רוחב הוא הנפוץ ביותר עבור מחקרים כמותיים ושיטות מעורבות, בעוד ש-Grounded Theory היה בשימוש תכוף במחקר איכותני.
רוב המחקרים נערכו בארה"ב, והשתמשו לעתים קרובות בדגימת נוחות ותכליתית. המחקרים כללו בעיקר דגימות לבנים עם טווחי גילאים רחבים שמנעו ממצאים מתפצלים עבור מבוגרים מתעוררים.
סינתזה נושאית חשפה מספר נושאים מרכזיים המתיישרים עם מודל DD-MM ומרחיבים אותו, במיוחד לגבי תחושות לגבי חשיפה, סיבות בעד ונגד חשיפה ואסטרטגיות בשימוש.
רגשות כמו פחד, חרדה, אשמה וכעס היו בולטים, כאשר הפחד הוא השכיח ביותר, הקשור לעתים קרובות לתגובות שליליות צפויות של בן הזוג.
למרות רגשות שליליים, רבים חשפו את מעמדם STI עקב אמונות בכנות, מחויבויות מוסריות, דאגה לבריאות בן הזוג ושמירה על שלמות מערכת היחסים.
לעומת זאת, אי חשיפה מונעת לעיתים קרובות מפחד מתגובות רגשיות והתנהגותיות, דחייה ואמונות שגילוי נאות מיותר במערכות יחסים מזדמנות. חלקם גם ציינו פרטיות, בושה וחסמים לוגיסטיים כסיבות לאי חשיפה.
אסטרטגיות לגילוי כללו מסרים ראשוניים, גישות ישירות ומסגרת שונה של ה-STI, בעוד שאסטרטגיות אי-חשיפה כללו "חולף" כבלתי נגוע, האטת התקדמות מערכת היחסים או תזמון פעילות מינית בהתבסס על נוכחות סימפטומים.
עיתוי החשיפה היה שונה, כאשר רבים מאמינים שזה צריך להתרחש לפני פעילות מינית, אם כי השיטות בפועל היו שונות. גורמי מערכת יחסים מילאו תפקיד משמעותי, עם סבירות גבוהה יותר לגילויים במערכות יחסים מחויבות, ארוכות טווח ואיכותיות. מעברים ברמות המחויבות ליחסים עוררו לעתים קרובות גילויים.
בעוד שה-DD-MM היה שימושי, הסקירה הדגישה את מגבלותיו ואת המורכבות של החלטות גילוי STI המושפעות מגורמים רגשיים, יחסיים ומצביים.
מסקנות
סקירה זו בחנה באופן שיטתי את הספרות על חשיפת STI, זיהתה פערים והציעה שיפורים ל-DD-MM. הניתוח העלה כי מחקרי עבר הם במידה רבה איכותיים וחסרי בסיס תיאורטי.
המחברים ממליצים להגדיל את ה-DD-MM בשיקולים של אמונות טרום-אבחון, רגשות הקשורים לאבחון ותהליכי הערכה עצמית, הממלאים תפקידים מכריעים בהחלטות גילוי.
בנוסף, האופי ואבני הדרך של מערכות יחסים משפיעים באופן משמעותי על החשיפה, מה שמעורר הצעות להרחיב את המודל כך שיכלול את הגורמים הללו.
הסקירה מזהה שיפורים מתודולוגיים למחקר עתידי, תוך שימת דגש על הצורך בגיוון באוכלוסיות מדגם ודיווח דמוגרפי טוב יותר, כולל נטייה מינית והכללה מגדרית.
מחקר נוסף צריך להתמקד גם בחוויות של מקבלי גילוי ובדינמיקה של מערכת היחסים. ההבחנה בין "חשיפה" ל"הודעה שותף" חיונית לבהירות במחקר.
השלכות חינוכיות והתערבות כוללות את הצורך בחינוך מקיף לבריאות מינית וייעוץ לשיפור יעילות החשיפה. טיפול בתפיסות שגויות לגבי העברת STI ושיפור האינטראקציות בין מטפל למטופל יכולים לטפח שיטות גילוי טובות יותר. הסקירה מדגישה את הצורך בביטול שיחות על בריאות מינית והתייחסות לחוסר שוויון בריאותי המשפיע על החשיפה.
מגבלות המחקר כוללות אי הכללת ספרות גילוי HIV, הטיות פוטנציאליות משימוש במסגרת DD-MM והגבלת פרסומים בשפה האנגלית.
למרות אלה, הממצאים מציעים תובנות חשובות לגבי תהליכי גילוי STI, המדגישים את הצורך במחקר מתמשך ובאסטרטגיות חינוכיות והתערבות משופרות.
