עד 5.8 מיליון ילדים ונוער בארה"ב חוו תסמינים של COVID-19 שנמשכו זמן רב לאחר ההדבקה הראשונית. אבל אבחון של תופעות המשך חריפות בילדים של SARS-CoV-2 (PASC) – הידוע כ-COVID-ארוך; בילדים נותר מאתגר, מכיוון שהוא יכול להשפיע על כל מערכת איברים בגוף, הסימפטומים משתנים מאוד לפי פרט, ומעט ידוע על מסלולו בחולים לאורך זמן. בית החולים לילדים בלוס אנג'לס הוא אחד מ-10 אתרים לרפואת ילדים המעורבים ביוזמת המחקר הארצית של COVID to Enhance Recovery (RECOVER), בחסות המכונים הלאומיים לבריאות כדי לשפר את האבחון, הטיפול והמניעה של COVID ארוך בילדים. חוקרי CHLA ומשתפי הפעולה שלהם ביוזמת RECOVER פרסמו בכתב העת דו"ח מקיף על תסמיני COVID ארוכים בילדים רפואת ילדים.
"במרפאת Long COVID Recovery Care שלנו, לחלק מהמטופלים יש תסמינים במשך חודשיים ויש אחרים שהסימפטומים שלהם עדיין לא נעלמו שנתיים מאוחר יותר", אומר סינהו מוהנדס, MD, מנהל שותף, תוכנית למחלות זיהומיות מדוכאות חיסונית בבית החולים לילדים בלוס. אנג'לס ומחקר שותף. "אבל אנחנו עדיין לא יודעים אילו חולים נמצאים בסיכון לתסמינים ארוכי טווח. עד לדו"ח זה, רופאים המחפשים מידע יכלו להתייחס רק למחקרים קטנים מבוססי-מקרים. קלינאי ילדים וחוקרים יכולים כעת להשתמש במאמר זה כדי לגשת במהירות המחקר האחרון על COVID ארוך בילדים והתייחס למחקרי המקור.
סיכום המחקר
משתפי הפעולה של RECOVER ברחבי הארץ סקרו מחקר קיים על נגיף הקורונה הארוך בילדים בתחומי המומחיות שלהם, כולל אפידמיולוגיה, גורמי סיכון, מאפיינים קליניים ותוצאות. "המטרה שלנו הייתה לסכם את כל הידע הזמין מאותם מאמרים קטנים יותר, דיווחי מקרה ומחקרים מבוססי מרפאה על כל מגוון תסמיני ה-COVID הארוכים שאנו רואים ברחבי ארה"ב", אומר ד"ר מוהנדס.
הממצאים שלהם חשפו עד כה כמה רמזים לסיכון ארוך ל-COVID. לדוגמה, כ-45% מהילדים שפיתחו COVID-19 ממושכים חוו תסמיני COVID-19 ולא זיהומים ללא סימפטומים (15%). גורמים אחרים כוללים גיל מבוגר, זיהום ראשוני חמור יותר ב-COVID-19, מספר מערכות האיברים השונות שהושפעו בתחילה, מצבים רפואיים בסיסיים ומשקל גבוה יותר.
תסמיני ה-COVID הארוכים הנפוצים ביותר בילדים כוללים עייפות, כאבי ראש מתמשכים, חולשה, כאבי שרירים ושלד, קוצר נשימה, אובדן טעם וריח וסחרחורת. בין 2% ל-44% מהילדים הסובלים מ-COVID ארוך יכולים לחוות קשיי ריכוז – הידוע כערפל מוחי – לאחר מאמץ פיזי או נפשי. ערפל/עייפות מוח יכולים גם לחקות את הסימפטומים של אנצפלומיאליטיס מיאלגי, הידועה כתסמונת עייפות כרונית. זה יכול להימשך לפחות שישה חודשים ולפגוע בתפקוד היומיומי.
COVID ארוך קשור להופעה החדשה של סוכרת מסוג 1 או סוג 2 כחודש לאחר ההדבקה הראשונית. COVID ארוך קשור גם להתפתחות של תסמונת דלקתית רב מערכתית בילדים (MIS-C) – הנחשבת נגרמת על ידי הפעלה גבוהה באופן חריג של התגובה החיסונית – הכוללת נזק ללב, קצב לב לא סדיר והפרעות בהולכה.
רוב תסמיני MIS-C נעלמים לאחר שישה חודשים, אך מיעוט מהילדים עדיין חווים חוסר סובלנות ועייפות בלתי מוסברת לפעילות גופנית".
ג'ון סי ווד, MD, PhD, קרדיולוג וחוקר ב-CHLA, ומחבר שותף במחקר
רופאי ילדים אינם מאבחנים את הקורונה הארוכה, מוסיף ד"ר ווד. "חלק מאמינים שילדים לא סובלים מ-COVID ואחרים פשוט לא יודעים את הסימנים והתסמינים. אני חושב שה'ערך המוסף' הגדול למחקר שפורסם זה שהוא מספק כמה מ'טביעות האצבע' האופייניות שרופאי ילדים יכולים להשתמש בהן כדי לזהות את הקורונה הארוכה."
החמרה בתנאים הקיימים
COVID ארוך יכול להחמיר מצבי נשימה כרוניים כגון אסטמה. מספר מחקרים הראו שאסתמה אמנם לא החמירה במהלך ההדבקה הראשונית ב-COVID-19, אך היא עשתה זאת במהלך ששת החודשים שלאחר ההדבקה.
COVID ארוך יכול גם להחמיר פיברומיאלגיה נדירה והפרעות רקמות חיבור כגון תסמונת אהלר דנלוס או תסמונת מרפן. מצבים אלו קשורים גם לתסמונת עייפות כרונית ולחוסר ויסות של תפקודי גוף לא רצוניים כגון לחץ דם וקצב לב, הגורם לסחרחורת בעת שינוי תנוחה או עמידה, מצב כמו תסמונת טכיקרדיה אורתוסטטית יציבה (POTS).
"היינו צריכים לעקוב אחר קבוצה גדולה של ילדים לאורך זמן רב כדי לראות את השכיחות ואת המהלך הקליני של חלק מהתסמינים הנדירים הללו", אומר דיוויד וורברטון, MD, חוקר תאי גזע וניאונטולוג ב-CHLA. "תקוותנו היא שהמאמץ הזה להבין טוב יותר את הקורונה הארוכה יכול להוביל להבנה מעמיקה יותר של מצבים אחרים אלה גם; ולטיפולים יעילים. כעת אנו אוספים מידע על תסמינים שצצים מחדש עם הזמן בתקופות של פיזי ו/ או מתח פסיכולוגי וזיהום מחדש, כדי ללמוד כיצד למנוע מצבים כרוניים להופיע בבגרות."
מחקר CHLA RECOVER עדיין רושם מתנדבים. רופאים ומשפחות יכולים לברר עוד על המחקר או להצטרף באמצעות שליחת דוא"ל לצוות המחקר בכתובת (מוגן בדוא"ל).
המחבר הראשון של המחקר היה Suchitra Rao, MBBS, MSCS, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולורדו ובית החולים לילדים בקולורדו. תורמים נוספים כוללים: רייצ'ל ס. גרוס MD, MS, Cheryl R. Stein, PhD, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק גרוסמן; אביגיל קייס, MD, בית החולים לילדים בפילדלפיה; בנארד דרייר, MD, CHLA; נתן מ. פאג'ור, MD, המרכז הרפואי של בית החולים לילדים בסינסינטי; H. Timothy Bunnell, PhD, Nemors Children's Hospital; אליזבת ברג, MD, ג'ונתן Overdevest, MD, מארק גורליק, MD, ג'ושוע מילנר, MD, Sejal Saxena, BA, קולג' אוניברסיטת וגלוס לרופאים ומנתחים; Ravi Jhaveri, MD, Ann & Robert H. Lurie בית החולים לילדים בשיקגו; Kyung E. Rhee, MD, MSc, MA, UC San Diego School of Medicine; רבקה לטס, תואר ראשון, כריסטין מוהן, BS, ניק גוטה, BA, לאה קסטרו-באוקום, MA, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ניו יורק גרוסמן; ומליסה ס. סטוקוול, MD, MPH, מכללת רופאים ומנתחים של אוניברסיטת קולומביה ואגלוס.
