במחקר מקרה-ביקורת שפורסם לאחרונה ב דוחות מדעיים, חוקרים השוו פולימורפיזמים של נוקלאוטידים בודדים (SNPs) בגן קולטן ויטמין D (VDR) בין חולי נגיף קורונה קל וחמור 2019 (COVID-19).
הם מצאו שהגנוטיפ TT של SNP rs11568820 היה פחות שכיח באופן משמעותי בחולי COVID-19 מאושפזים, מה שמעיד על תפקידו המגן מפני מחלות קשות ואשפוז.
לימוד: השוואת פולימורפיזם של גנים לקולטן ויטמין D ב-rs11568820, rs7970314, rs4334089 בין חולי COVID-19 עם תסמינים קלים וחמורים: מחקר בקרת מקרה. קרדיט תמונה: Billion Photos/Shutterstock.com
רקע כללי
הספקטרום הקליני של COVID-19 נע בין תסמינים קלים לדלקת ריאות חמורה או מוות. בעוד שרמות ויטמין D בסרום עשויות שלא להשפיע על הרגישות ל-COVID-19, מחסור שכיח יותר בקרב מקרים חמורים. ויטמין D, המיוצר בריאות, מווסת את התגובות החיסוניות ועלול להשפיע על חומרת ה-COVID-19.
פולימורפיזם של גנים VDR המשפיעים על תפקוד VDR קשורים לתגובות חיסוניות. בחולי COVID-19, פולימורפיזם VDR שונים מתאם עם תסמינים שונים, כגון קוצר נשימה, מחלת כליות ויתר לחץ דם. שינויים גנטיים במסלול ויטמין D משפיעים על הרגישות לזיהומים בדרכי הנשימה.
הבנת הגורמים הגנטיים הללו יכולה לסייע באסטרטגיות טיפול, זיהוי אנשים בסיכון והסברה למחקר עתידי לניהול COVID-19.
לכן, החוקרים במחקר הנוכחי שאפו להעריך ולהבדיל בין פולימורפיזם VDR בקרב חולים עם מקרים קלים וחמורים של COVID-19.
לגבי המחקר
למחקר הנוכחי נרשמו משתתפים מהמחקר שנמשך 5 שנים של Isfahan COVID Cohort (ICC). סך הכל נכללו 176 חולי COVID-19, הכוללים 85 חולים מאושפזים (גיל ממוצע 59.04 שנים, 37% גברים) ו-91 חולים שאינם מאושפזים (גיל ממוצע 47.77 שנים, 44% גברים).
חולים מתאימים מגיל 19 ומעלה עם תוצאות RT-PCR חיוביות (קיצור של תגובת שרשרת של תעתיק פולימראז הפוך) נבחרו באמצעות דגימת נוחות ממערך נתונים של מרכז בריאות פרובינציאלי.
בעוד שקריטריוני האשפוז התבססו על ההגדרות של ארגון הבריאות העולמי (WHO) למקרים בינוניים או חמורים, החולים שאינם מאושפזים היו ללא תסמינים.
הסכמה מדעת בכתב התקבלה מכל המשתתפים, והמכונים הלאומיים לפיתוח מחקר רפואי (NIMAD) אישרו את פרוטוקול המחקר בטהרן, איראן.
איסוף הנתונים נערך על ידי מראיינים של מרכז בריאות שעברו הכשרה בניהול שאלונים ובנהלי מדידה. נאספו נתונים דמוגרפיים, סוציו-אקונומיים ואורח חיים.
התקבלו היסטוריה רפואית של החולים, לרבות מחלות לא מדבקות כגון מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, מחלות נשימה כרוניות, מחלת כליות כרונית והיסטוריה תרופתית.
דגימות דם נאספו לצורך בידוד חומצה deoxyribonucleic (DNA). לאחר מכן הוערכה איכות ה-DNA באמצעות Nanodrop ו-agarose gel, ולאחר מכן ביצוע גנוטיפ של פולימורפיזמים של גן VDR באמצעות PCR (ARMS) PCR ו-Sanger.
ניתוח סטטיסטי כולל שימוש במבחן צ'י ריבוע, מבחן פישר מדוייק, מבחן סטודנט ט-מבחן, מבחן מאן-וויטני, תיקון בונפרוני, יחסי סיכויים (OR), ורגרסיה לוגיסטית.
תוצאות ודיון
בקבוצה המאושפזת, הגיל הממוצע והיקף המותניים היו גבוהים יותר, בעוד שרמות הפעילות הגופנית היו נמוכות יותר בהשוואה לקבוצה שאינה מאושפזת. בנוסף, לקבוצה המאושפזת הייתה שכיחות נמוכה יותר של מעשנים נוכחיים אך שיעורים גבוהים יותר של יתר לחץ דם וסוכרת בהשוואה לקבוצה שאינה מאושפזת.
בין ה-SNPs שנחקרו, הגנוטיפ TT של rs11568820 נמצא נדיר באופן משמעותי בקבוצה המאושפזת (3.5%) בהשוואה לקבוצה שאינה מאושפזת (17.6%; P = 0.018).
מובהקות סטטיסטית נצפתה גם במודל הרצסיבי (P = 0.003). עם זאת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בגנוטיפים או בתדירות האללים של SNPs rs7970314 ו-rs4334089 בין שתי הקבוצות.
יתר על כן, הגנוטיפ rs11568820 SNP הראה קשר הפוך משמעותי לאשפוז COVID-19, אפילו לאחר התאמה למחלות נלוות כגון מחלת לב כלילית, עישון נוכחי ואינדקס מסת הגוף. באופן ספציפי, גנוטיפ זה היה קשור להפחתה של 82% בסיכון לאשפוז (OR 0.18).
לעומת זאת, לא נצפה קשר משמעותי בין הגנוטיפים של SNPs rs7970314 ו-rs4334089 ואשפוז COVID-19. יש לציין שהמודל הרצסיבי עבור rs11568820 הראה קשר מובהק לאשפוז (OR 0.14), בעוד SNPs אחרים לא הראו קשרים משמעותיים.
חוזק מפתח של המחקר טמון בחקר התפלגות ה-VDR SNP על פני חומרות שונות של COVID-19, פרספקטיבה שנחקרה פחות במחקרים קודמים שהתמקדה בעיקר ברמות ויטמין D בסרום וברגישות.
עם זאת, המחקר מוגבל על ידי אופיו התיאורי, ומונע היווצרות קשרים סיבתיים בין פולימורפיזם ב-VDR לבין חומרת COVID-19.
בנוסף, היעדר מדידות רמת ויטמין D בסרום ונתונים על גורמים אימונולוגיים מגבילים את הפרשנות המקיפה של הממצאים. זה מצריך חקירות גדולות ומפורטות יותר בתתי קבוצות חולים מגוונות.
סיכום
לסיכום, המחקר הנוכחי זיהה את הגנוטיפ TT של rs11568820 כגורם מגן מפני COVID-19 חמור. עם זאת, אישור של ממצאים אלה מצריך מחקרים בקנה מידה גדול יותר המסביר גורמים מבלבלים מגוונים.
בעתיד, הבנת נטיות גנטיות יכולה לשפר גישות טיפול מותאמות אישית נגד COVID-19.
