פציעות בגיד אכילס הן שכיחות אך מאתגרות לניטור במהלך ההתאוששות בשל המגבלות של טכניקות ההדמיה הנוכחיות. חוקרים, בראשות פרופסור חבר זנג נאן מבית הספר הבינלאומי ללימודים מתקדמים בשנזן, אוניברסיטת טסינגואה, יישמו את הפולארימטריה המטריצה של מולר, שיטת הדמיה לא פולשנית, כדי לצפות ולהעריך בצורה מדויקת יותר את הריפוי של פציעות בגיד אכילס. טכניקה זו מציעה תובנות ייחודיות על ידי לכידת השינויים העדינים ברקמת הגיד ללא צורך בתוויות או צבעים, מה שמאפשר אפיון רקמות טבעי יותר.
המחקר השתמש בפולארימטריית מטריצת מולר כדי להעריך דגימות שונות של גיד אכילס, תוך השוואה בין רקמות פצועות לאלו שעוברות טיפול. הממצאים חשפו דפוסים ספציפיים בגידים פצועים, כגון ירידה בפיגור פאזה והפחתה מוגברת, כמו גם כיוון סיבים לא סדיר. גידים בריאים, לעומת זאת, הראו עיכוב שלב גבוה יותר וסידור סיבים עקבי יותר, סמנים המעידים על רקמה חזקה ולא פגומה.
על ידי שילוב של תוצאות ניסוי עם סימולציות של מונטה קרלו, המחקר הדגיש שלושה מדדי התאוששות עיקריים: צמיחת קוטר סיבים, יישור משופר והגברה של שבירה דו-פעמית עקב ייצור קולגן. פרמטר חדש, הנקרא PFP, פותח בהתבסס על תצפיות אלו, ומציע כלי מעשי להדמיה וכימות התקדמות ריפוי הגידים. לפריצת דרך זו, בראשות הצוות של פרופסור זנג נאן, עשויה להיות השלכות משמעותיות על הפרקטיקה הקלינית, שכן היא מאפשרת הערכה מדויקת בזמן אמת של יעילות הטיפול בפציעות בגיד אכילס. העבודה שכותרתה "מולר מטריקס פולרימטריה להערכה כמותית של התאוששות פציעת גיד אכילס" פורסמה ב- גבולות האופטואלקטרוניקה (פורסם ב-9 בדצמבר 2024).
