פגעו קשה ממשבר אופיואידים, חולים שחורים נפגעו עוד יותר בגלל חסמים לטיפול

דגלים סגולים, המייצגים את כמעט 300 תושבי מחוז מקלנבורג שנפטרו ממנת יתר של אופיואידים בשנת 2023, התנפנפו ברוח הלחה באוגוסט האחרון כהוקרה על יום המודעות הבינלאומי למינון יתר על ידי העיר השחורה בעיקר של העיר.

לאחרונה לפני חמש שנים, יתכן שהאירוע היה משך קהל לבן להפליא.

אולם ההתכנסות ביום האחרון בחודש במרכז המשאבים הקהילתיים של ולרי סי וודארד, גררה נוכחות גדולה מאנשים שחורים המשתוקקים ללמוד עוד על משבר שיש להם כעת במרכז.

בשנים האחרונות, שיעור מקרי המוות של מנת יתר של אופיואידים – המכונה במקור "הרואין הילבילי" בגלל השימוש לרעה כמעט בלעדי שלהם על ידי אנשים לבנים – גדל משמעותית בקרב אנשים שחורים. זה נובע בעיקר מהכנסת פנטניל, אופיואיד סינטטי 50 עד מאה פעמים חזק כמו מורפיום, שלעתים קרובות מעורבב באספקת הרואין וקוקאין וניתן לצרוך אותו ללא ידיעה. בצפון קרוליינה, אנשים שחורים מתו ממנת יתר בשיעור של 38.5 לכל 100,000 תושבים בשנת 2021 – יותר מכפול מהשיעור בשנת 2019, על פי נתוני מחלקת הבריאות והשירותים האנושיים בצפון קרוליינה.

טריצ'ה קרטר, מייסדת הפחתת Hajee House House, עמותה מבוססת שרלוט שארגנה יחד את האירוע עם משרד הבריאות הציבורי של המחוז, פעלה לשינוי נתון זה. לפני שבע שנים היא הקימה את בית האג'י לאחר מותו של מנת יתר של בנה בן ה -18, טהג'י, שלקח מנה לא מרוכזת של פרוקוצ'ט שהוא לא יודע שנשמר עם פנטניל. העמותה שלה התמקדה מאז בטיפול בסוגיה קריטית במאבק נגד מגיפת האופיואידים: המשאבים, הטיפול והמרשמים למדיניות לא עקבו אחר הזינוק בהתמכרות ומנת יתר בקרב אנשים שחורים.

"אף אחד לא הודה בזה, והרגשתי כל כך לבד," אמר קרטר. "זה דחף אותי לא לרצות שאף אחד אחר יעבור את מה שעברתי."

בית האג'י מבקש למלא את הפערים במשאבים ומידע על מנת יתר של אופיואידים, שימוש בחומרים וטיפול. הוא מספק גם מזרקים, ערכות כלים לשימוש בטוח, תרופת ההיפוך של מנת יתר נלוקסון, רצועות בדיקת פנטניל ושירותי הפניות להתאוששות-והכל בסביבה מוכרת ושכונה.

למרות המאמצים של קבוצות כמו Hajee House, עבודה רבה נשארת בצפון קרוליינה. בשנת 2019, למשל, אנשים לבנים היוו 88% מהאנשים המוגשים על ידי שירותי המניעה והטיפול באופיואידים במימון מענק של 54 מיליון דולר מהמינהל הפדרלי בסמים ושירותי בריאות הנפש, כך דווח בחדשות הבריאות בצפון קרוליינה. אנשים שחורים, בינתיים, היוו כ -24% מאוכלוסיית צפון קרוליינה, אך רק 7.5% מהאנשים המוגשים בסיוע המדינה.

מבחינה לאומית, אנשים שחורים סבירים למחצה כמו אנשים לבנים שיפנו אליהם או מקבלים טיפול – גם לאחר מנת יתר לא קטלנית, על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעה.

"אם אתה אדם שחור ויש לך הפרעת שימוש באופיואידים, סביר להניח שאתה תקבל טיפול חמש שנים מאוחר יותר מאשר אם אתה אדם לבן", אמרה נורה וולקוב, מנהלת המכון הלאומי לשימוש בסמים במכון הלאומי לבריאות. "חמש שנים יכולות לעשות את ההבדל בין להיות בחיים או לא."

על פי ה- CDC, רק 1 מכל 12 אנשים שחורים שאינם היספניים שמתו ממנת יתר של אופיואידים עסקו בטיפול בשימוש בחומרים, בעוד שאנשים לבנים שאינם היספניים טופלו כמעט פי שניים מהשיעור. אפילו אלה המבקשים טיפול נוטים פחות להשלים את התוכנית ויש להם תוצאות גרועות יותר – אשר מחקרים קשורים להטיה מרומזת וחוסר גיוון ואמפתיה לחולים שחורים בקרב ספקי הטיפול.

דליה הלר, סמנכ"לית יוזמות לשימוש בסמים באסטרטגיות חיוניות, עמותה עולמית לבריאות, אמרה שהיא מוטרדת מהיעדר גישה שווה למגוון התרופות המלא להפרעת שימוש באופיואידים, הנחשבת לתקן הזהב לטיפול.

לתרופות אלה יש פוטנציאל להפחית את הסיכון למנת יתר על ידי מחצית וכפול הסיכוי של המטופל להיכנס להתאוששות לטווח הארוך. ה- FDA אישר שלוש תרופות: בופרנורפין ומתדון, שהם אופיואידים סינתטיים המפחיתים את התשוקות ותסמיני הגמילה, ונלטרקסון, הניתן להזרקה חודשית שלאחר דטוקס החוסמת את השפעות האופיואידים.

אנשים שחורים מטופלים באופן גורף במתדון. בעוד חולי מתדון נשארים בטיפול בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לאלו שנקבעו בופרנורפין, הם מתמודדים עם חסרונות משמעותיים, כולל קושי במציאת מרפאה, רשימות המתנה ודרישה לבקר במרפאה כל יום כדי לקבל את התרופה תחת פיקוחו של מתרגל.

בינתיים, ניתן לרשום בופרנורפין במסגרת משרדית ולמלא בבית המרקחת. מחקר של אוניברסיטת מישיגן מצא כי חולים לבנים קיבלו בופרנורפין שלוש עד ארבע פעמים לעתים קרובות כמו חולים שחורים בגלל זמינות גיאוגרפית ויכולת לשלם.

"כאשר בופרנורפין הגיע לרשת בתחילת שנות האלפיים, חשבנו שנוכל לשלב את הטיפול הזה לצד שירותי בריאות, ולא תצטרך ללכת יותר לתוכנית מיוחדת", אמר הלר. "זה לא קרה."

אדווין צ'פמן, המנהל מרפאת התמכרות בוושינגטון הבירה, אמר שעליו להתגבר על אתגרים רבים מרשמים לטיפול ביעילות באוכלוסיית החולים השחורה שלו.

"חברות הביטוח במדינות רבות מציבות מגבלות רבות יותר על חולים בסביבה עירונית, כמו דרישת הרשאה מוקדמת לטיפול בהתמכרויות", אמר צ'פמן, כשהוא דיבר מניסיונו שלו בעבודה עם חולים. "תקני המינון התבססו על האוכלוסייה הלבנה ועל אנשים שהיו מכורים לכדורים. האוכלוסייה השחורה ששרדה שלנו זקוקה לרוב למנה גבוהה יותר של בופרנורפין."

הלר אמר כי חוסר הגישה לטיפול מונע גם על ידי סוגיות מערכתיות רחבות יותר. היא אמרה שאנשים שחורים רבים חוששים כי על ידי חיפוש אחר שירותים חברתיים הם עלולים להתכופף במערכת המשפט הפלילית ובסופו של דבר לאבד את העסקתם, דיורם או אפילו משמורת על ילדיהם.

"שימוש בסמים מתרחש באותה רמות בין קבוצות גזעיות ואתניות, אך סביר להניח שאמריקאים שחורים נעצרים ונכלאים באשמת סמים", אמר הלר. "החוויה היפר-פגומה יותר המוטלת נגד קהילות שחורות מפריעה לגישה לטיפול."

כל זה הסיבה שיש צורך הולך וגובר במלכ"רים כמו בית חג'י שיכול לספק מידע וגישה למחסום נמוך לשירותים בקהילה השחורה, אמר קרטר.

היא מזכה את ההצלחה של בית חג'י לקשריה האישיים והבנה נוקבת של הצרכים וההעדפות התרבותיות של הקהילה השחורה. כשהיא מקיימת אירועי מודעות למינון יתר, למשל, היא מציגה בישול, בתים קופצניים ותקליטנים כדי לגרום להם להיראות יותר כמו מסיבות חסימות.

"אנו מתמקדים בהפיכת האירועים וההגעה לסביבה נוחה ומוכרת עבור הקהילה השחורה," אמר קרטר. "אנחנו שחורים, אז אנחנו שומרים על זה שחור."