עשרות שנים של מחקר דוחפים את החיסון לציטומגלווירוס קרוב יותר למציאות

עם עשרות שנות מחקר שהגיעו לשיאם במועמדים חדשניים לחיסון, מדענים קרובים מתמיד למאבק בנגיף הגורם למומים מולדים ולסיבוכי השתלות ברחבי העולם.

מחקר: חיסון נגד ציטומגלווירוס: כמה אנחנו קרובים? קרדיט תמונה: קטרינה קון / Shutterstock

בסקירה שפורסמה לאחרונה ב כתב העת לחקירה קליניתבחנו החוקרים את המאמצים ארוכי השנים לפתח חיסון לנגיף ציטומגלו אנושי (HCMV), גורם משמעותי למומים מולדים וסיבוכים בהשתלת איברים. על ידי הערכת מועמדים ואסטרטגיות חיסון נוכחיות, הסקירה הדגישה את ההתקדמות והאתגרים בהשגת מניעה יעילה של זיהומי HCMV מולדים. הסקירה הדגישה גם את ההשפעה הרחבה יותר על בריאות הציבור של מצבים הקשורים ל-HCMV, כולל קשרים עם מחלות מסוימות של מבוגרים.

רֶקַע

ציטומגלווירוס אנושי (HCMV) הוא וירוס הגורם לזיהומים מולדים ולסיבוכים בריאותיים חמורים, במיוחד אצל אנשים עם דיכוי חיסוני. העברה מאם לעובר עלולה להוביל לעיכובים נוירו-התפתחותיים, אובדן שמיעה ולקויות חמורות אחרות. יתרה מכך, למרות התקדמות ניכרת בטיפולים אנטי-ויראליים, השימוש בהם בטיפול בזיהומי HCMV מוגבל על ידי גורמים כמו רעילות ועמידות, מה שמותיר את החיסון כצורך קריטי אך לא מסופק.

בעוד שחסינות טבעית מספקת הגנה חלקית, היא לא מושלמת ואינה מונעת הדבקות חוזרות. מחקרים הראו שחסינות אימהית לפני ההתעברות יכולה להפחית אך לא לחסל את ההעברה האנכית, עם סיכונים נמשכים עבור זיהומים ראשוניים וחוזרים כאחד. באופן דומה, מושתלים מתמודדים עם סיכונים מוגברים של הפעלה מחדש של HCMV, כשל בשתל וזיהומים אופורטוניסטיים, מה שמדגיש עוד יותר את הצורך בחיסון באוכלוסייה זו.

פיתוח חיסון HCMV

הסקירה בחנה את המאמצים המתמשכים לפיתוח חיסוני HCMV יעילים, תוך התמקדות במספר פלטפורמות חיסונים ועיצובי ניסוי. המחברים ניתחו את ההתפתחות של תת-יחידה, חומצה דאוקסיריבונוקלאית (DNA), חומצה ריבונוקלאית שליח (mRNA), וקטור ויראלי וחיסוני HCMV מוחלשים.

הפיתוח של חיסונים נגד HCMV נמשך עשרות שנים, כאשר מספר מועמדים מבטיחים עברו ניסויים קליניים. מחקר מוקדם התרכז בחיסונים חיים מוחלשים, כגון זני Towne ו-Toledo של הנגיף, אשר סיפקו הגנה חלקית אך לא הפחיתו משמעותית את רכישת הנגיף.

המחקר דיווח שחיסוני תת-היחידה הבאים כוונו לגליקופרוטאין B, חלבון מפתח לכניסה ויראלית. חיסונים אלה הוכיחו יעילות צנועה, כאשר ניסויי שלב II הראו הגנה של כ-50% באוכלוסיות ספציפיות, כגון אנשים סרונגטיבים ומושתלים.

חידושים אחרונים בטכנולוגיית mRNA קידמו באופן משמעותי פיתוח חיסונים, במיוחד ה-mRNA-1647 של Moderna. מועמד זה מקודד לגליקופרוטאין B ולקומפלקס הפנטאמרי – מבנים ויראליים מרכזיים לזיהום בתאים – והגיע לניסויים קליניים בשלב III. חיסונים מבוססי mRNA אלו שואפים לעורר תגובות נוגדנים מנטרלות ולא מנטרלות חזקות, כולל מנגנונים כמו ציטוטוקסיות תאית תלוית נוגדנים (ADCC). בנוסף, חיסונים דמויי וירוס (VLP), כמו אלה שפותחו על ידי VBI Vaccines Inc., משלבים גם גליקופרוטאין B ואנטיגנים אחרים כדי לעורר תגובות חיסוניות רחבות יותר.

גישה נוספת שנידונה בסקירה כללה שימוש בוקטורים ויראליים, כמו חיסון הטריפלקס, הממנף את vaccinia Ankara לביטוי חלבוני HCMV. חיסון מועמד זה הראה הבטחה אצל מושתלים על ידי הפחתת וירמיה וחומרת המחלה.

חידושים נוספים כללו חיסונים בעלי מחזור יחיד (DISC), כגון V160, שפותח על ידי Merck. חיסונים אלו מציגים אנטיגנים ויראליים ללא שכפול והם נבדקים כיום בנשים בגיל הפוריות.

הסקירה הדגישה שפלטפורמות החיסונים המגוונות הללו לא רק מספקות תובנות לגבי העיצוב של אימונוגנים יעילים אלא גם מדגישות את החשיבות של שילוב מנגנוני חיסון מרובים, כולל תגובות של תאי T וחסינות מולדת, כדי להשיג הגנה מקיפה.

סכימה של סוגי החסינות, אוכלוסיית היעד ונקודות הקצה ליעילות של חיסון CMV.

אתגרים וכיוונים עתידיים

פיתוח חיסון HCMV יעיל הציג מכשולים משמעותיים, כולל הביולוגיה המורכבת של הנגיף, מנגנוני ההתחמקות החיסונית והשפעות קליניות מגוונות. אתגר משמעותי היה החסינות הבלתי מלאה שמספקת זיהום טבעי, אשר מסבכת את הפיתוח של חיסונים שיכולים למנוע הדבקות חוזרות או העברה מולדת.

השונות הגבוהה של זני HCMV מחייבת תכנון חיסונים המכוונים לרכיבים ויראליים משומרים תוך התייחסות להבדלים ספציפיים לזן. בנוסף להתמקדות בגליקופרוטאין B ובתסביך הפנטאמרי, מחקר חדש מדגיש את הצורך לייעל את התגובות החיסוניות, כגון פגוציטוזיס תאית תלוית נוגדנים (ADCP).

יתר על כן, החוקרים מאמינים כי ניסויים קליניים חייבים לטפל גם במורכבות של הוכחת יעילות. שלא כמו חיסונים מסורתיים, נקודות הסיום של HCMV חייבות לכלול מניעת זיהומים מולדים והפחתת סיבוכים אצל מושתלים. יתרה מכך, פרופיל הבטיחות של החיסון הוא קריטי במיוחד עבור אוכלוסיות מוחלשות חיסונית.

הסקירה הדגישה גם שיקולי שוויון, וציינה ש-HCMV מולד משפיע באופן לא פרופורציונלי על מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שבהן השכיחות הספציפית גבוהה יותר. לפיתוח חיסונים המותאמים לאוכלוסיות אלו עשויה להיות השפעה בריאותית עולמית.

טכנולוגיות מתפתחות, כגון פלטפורמות mRNA ועיצוב חיסונים מבוסס מבנה, מציעות הזדמנויות חדשות להתגבר על אתגרים אלו. אסטרטגיות שנמצאות כעת בחקירה כוללות שילוב אנטיגנים מרובים, שיפור התגובות של תאי T והתמקדות בחביון ויראלי. טיפול בפערים בידע, כמו תפקידם של נוגדנים לא מנטרלים והשפעת החסינות האימהית, חיוני גם למיטוב המועמדים לחיסון.

מסקנות

בסך הכל, הסקירה העלתה שהעתיד של פיתוח חיסוני HCMV טמון בגישות רב-גוניות המשלבות פלטפורמות חדשניות, הערכות חיסוניות מקיפות ועיצובי ניסוי מותאמים. קידום מועמדים לחיסון באמצעות מסלולי רגולציה מואצים וטיפוח שיתופי פעולה בין מחזיקי עניין גלובליים הם צעדים קריטיים לקראת טיפול בצורך דחוף זה לבריאות הציבור.