בדרך כלל איני מעלה פוסטים משפחתיים. אני משתדלת לפרסם ארועים או פעולות הקשורות להתנדבות. הפעם אחרוג ממנהגי, כי ההתנדבות הפעם היא באירוע פרטי משפחתי.

יש לו לאדם, ימים של דאגה ומכאוב ויש רגעים של נחת. אתמול היה ארוע בת מצווה לנכדתי. מה המיוחד, אתם שואלים?

לקט ישראל, כולם שמעו על העמותה הנפלאה שמלקטת פירות וירקות למשפחות נזקקות. כל חברותיה לכיתה יחד עם הנכדים והנכדות החתנים והכלות (משני הצדדים) השתתפו בקטיף תפוחים בקבוצת שילר ברחובות. עו”ד עשיר מאד, קנה מטע של תפוחים ענק. הוא מעבד אותו וכשהפרי בשל באים מתנדבים וקוטפים את המטע לארגזים. הבנות קטפו אתמול 400 ק”ג תפוחים! לדברי המארגנת זה יעזור להרבה נצרכים. מעניין לציין כי אתנו קטפו מתנדבים שעובדים מאינטל וכן חיילים ומתנדבים מעמותת חילוץ והצלה. אתם משערים לעצמכם איזו אחדות ותחושת רוממות – רוח הרגשנו, לא רק בזכות הקטיף אלא בתחושת הערבות ההדדית, מיגוון הגילאים, מתנדבים. דתיים חילוניים מבוגרים וילדים כולם נקבצו ובאו לאותה מטרה.

בזה לא תמה החוויה.

יער חולדה – אתר מורשת והסטוריה ציונית ,נכדתי ספרה בליווי תמונות על מבצע קו השילוח קו הנחת צינור לירושלים כולל המצור על ירושליים בתשח. בבית הרצל שביער ספרה על קרבות תש”ח במקום. חולדה היתה הנקודה המזרחית. מאורעות תרפ”ט, ט 1929 התנהל בחווה קרב עיקש בין ערביי הסביבה שתקפו אותה . הנשים והילדים פונו מבעוד מועד והמגינים פינו את החווה והתבצרו בבית הרצל. בהתערבות המשטרה הבריטית פונו הלוחמים מהבית והמקום נשדד [במלחמת העצמאות שימש המקום כנקודת מוצא של הכוחות.

אל דאגה הייתה גם ארוחה שמחה – (איך לא, איל כהן בני ניצח על המורל השירה והריקודים) עם רדת החשיכה ולאחר הסעודה החגיגית הייתה גם מדורה, והכל בנוף פסטורלי בין כרמי ברקן אל מול השקיעה..אכן אני מרגישה אסירות תודה שערך ההתנדבות עבר גם לדור השני והשלישי. שנזכה כולנו.

נחת רוח בזכות ערך ההתנדבות שחילחל.