מחקר אוכלוסייה חדש גדול של גברים מעל גיל 45 מצביע על כך שעמידות לאינסולין עשויה להיות גורם סיכון חשוב להתפתחות מחלת מסתמי הלב הנפוצה ביותר בעולם – היצרות אבי העורקים (AS).
פורסם היום בכתב העת בעל ביקורת עמיתים דברי ימי הרפואהמאמינים שהממצאים הם הראשונים להדגיש את גורם הסיכון שלא הוכר בעבר למחלה.
יש לקוות שעל ידי הדגמת הקשר הזה בין AS ותנגודת לאינסולין – כאשר התאים אינם מגיבים ביעילות לאינסולין והגוף מייצר יותר מהנדרש כדי לשמור על רמות גלוקוז תקינות – יכולות להיפתח דרכים חדשות למניעת המחלה.
היצרות אבי העורקים היא מצב לב מתיש. זה גורם להיצרות של מסתם אבי העורקים, מגביל את זרימת הדם אל מחוץ ללב. עם הזמן, השסתום מתעבה ומתקשה, מה שגורם ללב לעבוד קשה יותר כדי לשאוב דם ביעילות ברחבי הגוף. אם לא מטפלים בכך, הדבר עלול לגרום בהדרגה לנזק שעלול להוביל לסיבוכים מסכני חיים, כגון אי ספיקת לב.
אנשים החיים עם AS יכולים לקחת שנים עד לפתח תסמינים, הכוללים כאבים בחזה, עייפות, קוצר נשימה ודפיקות לב. חלקם עשויים לעולם לא לחוות תסמינים, אך עדיין עלולים להיות בסיכון לאי ספיקת לב ומוות. גורמי סיכון שזוהו בעבר ל-AS כוללים גיל, מין זכר, לחץ דם גבוה, עישון וסוכרת.
תנגודת לאינסולין, שמתפתחת לרוב שנים לפני הופעת סוכרת מסוג 2, מתרחשת כאשר תאים אינם מגיבים ביעילות לאינסולין, ההורמון האחראי על ויסות רמות הגלוקוז בדם. בתגובה, הגוף מייצר יותר אינסולין כדי לשמור על רמות גלוקוז תקינות – מה שמוביל לרמות גבוהות של אינסולין בדם (היפריינסולינמיה).
במחקר הנוכחי, חוקרים ניתחו נתונים של 10,144 גברים פינים בגילאי 45 עד 73, כולם נקיים בתחילה מ-AS, שהשתתפו במחקר התסמונת המטבולית אצל גברים (METSIM). בתחילת המחקר, החוקרים מדדו מספר סמנים ביולוגיים, כולל אלו הקשורים להיפר-אינסולינמיה ו/או תנגודת לאינסולין. לאחר תקופת מעקב ממוצעת של 10.8 שנים, 116 גברים (1.1%) אובחנו עם AS.
הצוות זיהה מספר סמנים ביולוגיים הקשורים לתנגודת לאינסולין – כגון אינסולין בצום, אינסולין ב-30 דקות ו-120 דקות, פרואינסולין ו-C-peptide בסרום – שהיו קשורים לסיכון מוגבר ל-AS. סמנים ביולוגיים אלו נותרו מנבאים משמעותיים של AS, גם לאחר התאמה לגורמי סיכון ידועים אחרים, כגון אינדקס מסת גוף (BMI) ולחץ דם גבוה, או אי הכללה של משתתפים עם סוכרת או מום במסתם אבי העורקים.
לאחר מכן השתמשו החוקרים בטכניקות סטטיסטיות מתקדמות כדי לבודד פרופילי סמנים ביולוגיים מרכזיים, תוך זיהוי שני דפוסים ברורים המצביעים על תנגודת אינסולין כמנבא של AS, ללא תלות בגורמי סיכון קרדיווסקולריים אחרים, כגון גיל, לחץ דם, סוכרת והשמנת יתר.
ממצא חדש זה מדגיש שתנגודת לאינסולין עשויה להיות גורם סיכון משמעותי וניתן לשינוי עבור AS.
מאחר שעמידות לאינסולין נפוצה באוכלוסיות מערביות, ניהול בריאות מטבולית עשויה להיות גישה חדשה להפחתת הסיכון ל-AS ולשיפור בריאות הלב וכלי הדם באוכלוסיות מזדקנות. כעת יש צורך במחקרים עתידיים כדי לקבוע אם שיפור הרגישות לאינסולין באמצעות אמצעים כמו בקרת משקל ופעילות גופנית יכול לסייע במניעת המצב."
ד"ר יוהנה קוסיסטו, המחבר הראשי מבית החולים האוניברסיטאי Kuopio, פינלנד
החוזקות העיקריות של מחקר זה כוללות את העוקבה הגדולה המבוססת על אוכלוסייה ותקופת מעקב ארוכה. עם זאת, מגבלותיו כוללות את ההתמקדות הבלעדית בנבדקים גברים ואת המספר הקטן יחסית של מקרי AS, מה שעלול להגביל את יכולת ההכללה של הממצאים לאוכלוסיות אחרות.
