כאב משפיע על רמות הפעילות, אבל האופן שבו אנשים מבינים ופועלים מול כאב יכול לעשות את ההבדל, כך מצא מחקר חדש מאוניברסיטת פורטסמות'.
העיתון, שפורסם ב PLOS One זיהה כי חוסן כאב – עד כמה אנשים מתמודדים עם כאב – משפיע על פעילות גופנית ללא תלות בכאב, והגברת החוסן יכולה לשפר הן את ניהול הכאב והן את הבריאות הכללית.
בהנחיית ד"ר נילס נידרסטרסר מבית הספר לפסיכולוגיה, ספורט ומדעי הבריאות באוניברסיטת פורטסמות', המחקר ניתח נתונים מ-172 משתתפים שסובלים מכאב כרוני, תוך שימוש במודלים סטטיסטיים כדי להבין כיצד חוסן כאב משפיע על הקשר בין כאב ופעילות גופנית.
המחקר בדק גורמים כמו פחד מתנועה, שבריריות, מספר האזורים הכואבים, משך הכאב ועוצמתו, הן בנפרד והן ביחד – כדי לזהות אילו רמות הפעילות השפיעו יותר מכל.
הוא מצא שחוסן כאב גבוה היה המרכיב המרכזי הקשור לרמות פעילות גופנית גבוהות יותר, בעוד שהיבטים אחרים כגון קינסיופוביה – פחד מתנועה – לא תרמו תרומה משמעותית.
המחקר מצביע על כך שלא הכאב עצמו, אלא מידת התמודדותם של אנשים הוא זה שקובע במידה רבה את רמות הפעילות. זה מדגיש את התפקיד המרכזי של חוסן הכאב, שהמשיך להיות מנבא מפתח לפעילות גם לאחר שהתייחס לעוצמת הכאב, תוך שימת דגש על הצורך בבניית חוסן במקום להתמקד אך ורק בהפחתת הכאב.
ד"ר נידרשטראסר, מהפקולטה למדע ובריאות באוניברסיטה, אמר: "מה שמצאנו הוא שלא כמות הכאב שלך היא שקובע אם אתה נשאר פעיל פיזית – אלא איך אתה חושב על הכאב הזה ומגיב אליו, מה שמצביע על כך שהאופן שבו אנשים מגיבים וחושבים על כאב חשוב יותר מאשר רגישות הכאב שלהם בפועל.
"חשדנו כי חוסן ממלא תפקיד מרכזי, והמחקר הזה עזר לאשר זאת".
החוקרים הגיעו גם למסקנה שטיפולים המתמקדים בבניית חוסן יכולים לעזור לחולי כאב כרוני להיות פעילים יותר ולשפר את בריאותם הכללית.
אנשים עם חוסן גבוה יותר יכולים לשמור על גישה חיובית ולדחוף דרך אי נוחות, וגורם פסיכולוגי זה הוא מנבא טוב יותר של פעילות גופנית מאשר עוצמת הכאב עצמו.
זהו מעבר משמעותי מהתמקדות היסטורית בגורמים שליליים כמו פחד מתנועה, להבנת הכוח של חוסן פסיכולוגי חיובי בניהול כאב כרוני".
ד"ר נילס נידרסטרסר, בית הספר לפסיכולוגיה, מדעי הספורט והבריאות, אוניברסיטת פורטסמות'
מחקר זה מתבסס על מחקר קודם של ד"ר נידרשטראסר שהראה כי רמות גבוהות של פעילות גופנית יכולות להוריד את הסיכון לפתח כאב כרוני. המחקר פירט כיצד תוכניות למניעת כאב צריכות לכלול פעילות גופנית, ניהול משקל ותמיכה באי שוויון חברתי.
"בהמשך, מחקר נוסף יכול לבחון האם שיפור החוסן אצל אנשים עם כאב כרוני מוביל לעלייה ברמות הפעילות, אולי באמצעות התערבויות ממוקדות", הוסיף ד"ר נידרסטרסר.
