תובנות לחיים מפרשת “שמיני”. הרב איתמר חייקין, ראש בית החינוך אמי”ת מודיעין מזמן לבית המדרש דמויות יהודיות רבות לפירוש מדרש מ’ויקרא רבא’ על פרשת השבוע.

(צילום: יח”צ)

פרשת שמיני עוסקת בטומאות בעלי חיים, ומסיימת – “זאת תורת הבהמה והעוף…” (ויקרא יא’, מו’) ואילו הלכות טומאות האדם, נדחו לפרשת תזריע. על פשרו של הסדר המעט משונה המקדים בהמה לאדם דרשו חז”ל – “‘אחור וקדם צרתני’ (תהילים קלט’, ה’) אם זכה אדם אומרים לו אתה קדמת לכל מעשה בראשית, ואם לאו, אומרים לו יתוש קדמך, שלשול קדמך…” (ויקרא רבה פרשה יד’ אות א’).

כיצד לפרש את המדרש? לשם כך הזמנתי אל בית מדרשנו מספר דמויות ולכל אחת מהן היה הסבר שונה. רשמתי את דבריהם עבורכם.

פתח ה’מתנגד’ חמור הסבר ואמר: זו תוכחה ליום דינו של האדם, אם זכה אשריו וטוב לו אך אם חלילה לא, עתיד הוא לשלם על כך ביוקר.

לעומתו השיב החסיד בחיוך: להפך ידידי, אלו מילות ניחומים, “אם לא זכה” אומרים לו: אינך האשם הבלעדי, החולשות והכישלונות טבועים בך מעצם בריאתך, הרי “יתוש קדמך”.

נענה איש המוסר ואמר: אם מקטין אדם עצמו – מגדילים אותו, ואם מגדיל – מקטינים. אם זכה למידת ענווה אומרים לו “אתה קדמת לכל מעשה בראשית”, ואם לא זכה והיה בעל גאווה, מזכירים לו את מקומו כאחרון הברואים. והוסיף את דברי רבי בונם מפשיסחה לתלמידיו: “כל אחד מכם צריך שיהיו לו שני כיסים, כדי שיוכל להשתמש בזה או בזה לפי הצורך. בכיס הימני יהיה פתק ובו כתוב: ‘בשבילי נברא העולם’ ובכיס השמאלי פתק ובו כתוב: ‘ואנכי עפר ואפר’

אמר התלמיד חכם: בעיני הדברים הוסברו בגמרא על ידי ריב”ז, עליו מסופר “מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך חוץ לירושלים וראה בתו של נקדימון בן גוריון מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים. אמר: אשריכם ישראל, כשעושין רצונו של מקום, אין כל אומה ולשון שולטת בכם, וכשאין עושין רצונו של מקום, מוסר אתכם ביד אומה שפלה, ולא רק ביד אומה שפלה, אלא ביד בהמתן של אומה שפלה.” (כתובות דף סו’) “קדמת לכל מעשה בראשית” מבטא את הפוטנציאל העצום הגלום בכל יהודי לעלות מעלה מעלה “יתוש קדמך” מבטא את החשש ההפוך, להשפל לדיוטא תחתונה נמוך מכל בריה.

או אז ביקש הצעיר בחבורה זכות דיבור, ואמר: ידידי דבריכם יפים, אך בימינו צריך לפרש את הדברים מעט אחרת. “אם לא זכה” הוא מי שאין בו אמונה וסבור הוא “יתוש קדמך!” (וגם העוף והקוף), הוא דוגל ב”מוצא המינים” של דרווין, האדם רק חוליה בשושלת האבולוציה, שכולה תולדות מקרה עיוור של ברירה. וגם אם בתיאוריה ישנם הרבה חורים הוא אוחז בתאוריה ומשאיר את בורא עולם מחוץ לתמונה. ולעומתו “אם זכה” הוא המאמין בבורא עולם ובכך שישנה תכלית ומשמעות לבריאתו “אתה קדמת לכל מעשה בראשית”. גם אם אכן התפתחו המינים מהפשוט למורכב יש יד מכוונת שיצרה את הכל ואת האדם ברוא בצלם אלוקיו. לכן זכור להכיר טובה וללכת בדרכי בוראך.

הודיתי לכולם על כל ההסברים הנאים והבאתי אותם בפניכם. מי לדעתכם המוצלח ביותר?

– אני לא הצלחתי להכריע.