כאשר מחירי המזון מרקיעים שחקים במהלך משבר כלכלי, נפגעות בעיקר אוכלוסיות עירוניות ואנשים עם רמת השכלה נמוכה. לכך יכולות להיות השלכות בריאותיות שליליות לכל החיים – כמו עצירת גדילה אצל ילדים. צוות מחקר מאוניברסיטת בון הוכיח כעת השפעות ארוכות טווח כאלה באמצעות הדוגמה של "המשבר הפיננסי באסיה" בשנות ה-90. באותה תקופה הסערה בשווקים הפיננסיים הובילה לעלייה דרסטית במחיר האורז, המזון הבסיסי החשוב ביותר באינדונזיה, שהשאיר עקבות מדידים בהתפתחותם של ילדים. המחקר פורסם בכתב העת "Global Food Security".
לצורך המחקר שלהם, חוקרים מהמרכז לחקר הפיתוח (ZEF) באוניברסיטת בון העריכו את סקר חיי המשפחה האינדונזית (IFLS), שעוקב אחר משקי בית במשך שנים רבות. הם השתמשו בהבדלים אזוריים באינפלציית מחירי האורז בין 1997 ל-2000 וקשרו אותם למדידות הגוף של אנשים במהלך הילדות ולאחר מכן כמבוגרים צעירים.
אנו רואים כי הלם מחירים מסיבי לא רק משפיע לטווח קצר, אלא יכול גם להשפיע על ההתפתחות הגופנית לטווח ארוך של ילדים. עליית המחירים שנגרמה למשבר הגדילה את תת התזונה הכרונית והייתה קשורה לעלייה של 3.5 נקודות אחוז בעצירת ילדים. ילדים שנפגעו קשות לא רק יישארו נמוכים יותר מבני גילם הלא מושפעים בהמשך חייהם, הם גם יהיו מועדים משמעותית יותר להשמנה".
אלזה ס' אלמירה, המחברת הראשית של המחקר
המתאם הזה הפתיע את החוקרים. אלמירה רואה הסבר אפשרי: "בתקופות משבר, משפחות חוסכות פחות בקלוריות מאשר במזונות יקרים יותר ועשירים בחומרים מזינים. כתוצאה מכך נוצר 'מחסור נסתר' במיקרו-נוטריינטים חשובים, שמאט את צמיחת הגובה מבלי בהכרח להפחית באותה מידה במשקל הגוף". המחקר עקב אחר אותם ילדים עד 2014, אז היו בין 17 ל-23 שנים. עבור הקבוצה שהייתה בת בין שלוש לחמש במהלך המשבר, היו מתאמים מובהקים עם מדד מסת הגוף (BMI) והסבירות להשמנה.
הגנה על ילדים בשלבי התפתחות רגישים
"למחסור בילדות המוקדמת יכולות להיות השפעות לכל החיים – קל יותר למדוד הפרעות גדילה, אך לרוב מלוות בליקויים בהתפתחות הנפשית ובסיכון מוגבר להשמנה ולמחלות כרוניות", אומר פרופ' ד"ר מאטין קאים, מחבר שותף במחקר. "באותו משבר, תת-תזונה והשמנה עלולות לעלות שניהם. זה מדגיש את החשיבות של מדיניות משברים רגישה לתזונה: עליה להגן באופן ספציפי על ילדים בשלבי התפתחות רגישים. אם מדיניות המזון מודאגת רק מקלוריות, היא עלולה לפספס את הבעיה האמיתית". הכלכלן החקלאי חבר לאזור המחקר הטרנס-דיסציפלינרי "עתידים בר קיימא" באוניברסיטת בון ובאשכול המצוינות "PhenoRob – רובוטיקה ופנוטייפ לייצור יבולים בר קיימא".
השפעה חזקה יותר בערים ובקרב אנשים עם רמות השכלה נמוכות יותר
ההשפעות בולטות במיוחד באזורים עירוניים, שבהם משקי בית תלויים יותר ברכישת מזון, בעוד שמשפחות באזורים כפריים מייצרות לפעמים את האורז שלהן. גם הרקע החינוכי משחק תפקיד: ילדים לאמהות בעלות רמת השכלה נמוכה מושפעים באופן משמעותי יותר מילדים לאמהות משכילות יותר. "התוצאות מצביעות על כך שסיוע למשבר לא צריך להתבסס רק על קווי עוני", מדגישים אלמירה וקאים. "במיוחד בערים ובמקומות עם ידע נמוך לגבי תזונה מאוזנת, הלם מחיר יכול להחמיר את איכות התזונה כך שההשלכות הן ארוכות טווח ובלתי הפיכות".
למה זה רלוונטי היום
החוקרים בון מציינים כי היבול, ההכנסה וההלם במחירים הולכים וגדלים ברחבי העולם – עקב סכסוכים, מגפות ואירועי מזג אוויר קיצוניים. הניתוח מאינדונזיה מספק אפוא ראיות אמפיריות על האופן שבו טלטלה כלכלית יכולה לתרגם לסיכונים בריאותיים ארוכי טווח באמצעות מחירי מזון.
התוצאות במחקר זה מתפרשות כמתאמים סטטיסטיים; לאורך תקופות זמן ארוכות, לא ניתן לשלול בוודאות את כל ההשפעות העלולות לבלבל.
