במחקר שפורסם לאחרונה ב- EClinicalMedicineקבוצת חוקרים העריכה כיצד שימוש וחשיפה של טבק משפיעים על הסיכון לשבץ מוחי, משתנים לפי סוג, אזור ורמת הכנסה.
רקע כללי
שימוש בטבק תורם באופן משמעותי לתמותה עולמית, נכות ומחלות לב וכלי דם, כאשר 29.6% מהגברים ו-5.3% מהנשים ברחבי העולם מעשנות מדי יום. בשנת 2016, שבץ מוחי היה אחראי ל-5.5 מיליון מקרי מוות ול-116.4 מיליון שנות חיים מותאמות לנכים (DALY), המהווים 11.5% ממקרי המוות העולמיים. למרות ששיעורי העישון העולמיים יורדים, חלק מהאזורים מדווחים על עלייה בקרב שני המינים.
עישון הוא גורם סיכון עליון לשבץ מוחי, במיוחד שבץ איסכמי, כאשר מחקר INTERSTROKE הראה סיכון לשבץ עולמי של 12.4% מעישון. חשיפה לעישון פסיבי גם מגבירה את הסיכון לשבץ מוחי, אם כי הפסקת עישון יכולה להפחית במהירות את הסיכון הזה. מחקר נוסף חיוני לפיתוח התערבויות ומדיניות ממוקדות המתייחסות להשפעות השימוש והחשיפה בטבק על הסיכון לשבץ באוכלוסיות ואזורים מגוונים.
לגבי המחקר
מחקר INTERSTROKE, שנערך בינלאומי, החל בזיהוי גורמי סיכון לשבץ על ידי גיוס משתתפים מ-142 מרכזים ב-32 מדינות מה-11 בינואר 2007 ועד ה-8 באוגוסט 2015. המחקר השתרע על אזורים שונים, כולל מערב אירופה, צפון אמריקה, מזרח אירופה, המזרח התיכון, אפריקה, דרום אסיה, סין, דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה, ומדינות מסווגות על סמך רמות הכנסה להכנסה גבוהה, בינונית-עליון ונמוכה-בינונית/נמוכה. זה התמקד באנשים שחווים את השבץ החריף הראשון שלהם, שאושר באמצעות הדמיה עצבית, בהשוואה לביקורות בקהילה או בבתי חולים, כאשר כל המשתתפים מספקים הסכמה מדעת.
איסוף הנתונים כלל שאלון מובנה ובדיקות גופניות לבירור הרגלי שימוש בטבק, כולל סיגריות, טבק ללא עישון וללא עשן, וחשיפה לעשן טבק סביבתי (ETS), לצד מדידות פיזיולוגיות והיסטוריה בריאותית. השימוש בטבק סווג לקטגוריות נוכחיות, לשעבר ולעולם לא, עם פרטים נוספים על סוג ותדירות השימוש. המחקר תיעד במדויק את החשיפה ל-ETS בהתבסס על אינטראקציות עם מעשנים בסביבת המשתתף.
ניתוח סטטיסטי השתמש בקשרים חד-משתנים לחקר נתונים ראשוניים, עם מודלים מורכבים יותר של רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית המתואמים למבלבלים פוטנציאליים כמו גיל, מין וגורמי חיים כדי להעריך את ההשפעה של טבק על הסיכון לשבץ מוחי. הסיכון המיוחס לאוכלוסיה (PAR) חושב כדי להעריך את ההשפעה של שימוש בטבק על שכיחות שבץ מוחי, מותאם לגורמים מבלבלים ושכבות לפי תת-קבוצות שונות. הניתוחים השתמשו בתוכנה סטטיסטית מתקדמת, מה שמבטיח הבנה מקיפה של הקשר בין חשיפה לטבק וסיכון לשבץ מוחי.
תוצאות המחקר
במחקר הנוכחי, החוקרים הציגו מאפיינים בסיסיים הן של הביקורות והן של המקרים, תוך התמקדות בתתי סוגים שונים של שבץ ובהשפעה של מוצרי טבק שונים, כולל גיל, אינדקס מסת גוף (BMI) ורמות כולסטרול, בין היתר. הנתונים חשפו פערים במספר תחומים, כגון גורמים פסיכו-סוציאליים והיסטוריה של סוכרת, אם כי רוב המשתתפים רשמו נתונים לגבי רמות שומנים ורמות המוגלובין A1c (HbA1c).
שכיחות העישון, מפורטת לפי אזור, מין וכמות מוצרי הטבק בשימוש יומי, הדגישה שינויים אזוריים משמעותיים. לדוגמה, מזרח אירופה וצפון אמריקה הראו שכיחות גבוהה יותר של עישון בקרב נשים צעירות, בעוד שהשיעורים הגבוהים ביותר בקרב גברים צעירים נצפו בסין.
הממצאים הצביעו על כך שעישון נוכחי היה קשור לסיכון מוגבר בכל סוגי השבץ, כאשר הסיכון בולט במיוחד לשבץ איסכמי ופחות לדימום תוך מוחי (ICH). בין תת-הסוגים האטיולוגיים של שבץ איסכמי, מעשנים הנוכחיים הראו יחסי סיכויים מגוונים (ORs), כאשר שבץ כלי דם גדול מהווים את הסיכון הגבוה ביותר.
סיגריות מסוננות, סיגריות לא מסוננות ודבורים (לבד או בשילוב) היו קשורים כולם לסיכון מוגבר לשבץ מוחי. יש לציין כי הסיכון לשבץ איסכמי עלה עם מספר הסיגריות שעושנו ביום, מה שמראה על קשר מינון-תגובה, אך עישון לשעבר לא השפיע באופן משמעותי על הסיכון לשבץ מוחי.
המחקר גילה עוד כי הסיכון וה-PAR לשבץ מוחי הקשורים לעישון הנוכחי השתנו באופן משמעותי לפי אזור, כאשר מערב אירופה/צפון אמריקה מציגים את הסיכון הגבוה ביותר ואת ה-PAR, במיוחד בקרב מעשנים צעירים. רמות ההכנסה השפיעו גם על יחס הסיכויים וה-PAR, וירדו ממדינות בעלות הכנסה גבוהה למדינות בעלות הכנסה בינונית/נמוכה. קשר בולט של מינון-תגובה בין מספר הסיגריות המעושנות ביום לבין הסיכון לשבץ היה ברור על פני רמות ההכנסה, במיוחד במדינות בעלות הכנסה גבוהה.
חשיפה ל-ETS דווחה על ידי חלק ניכר מהביקורות, כאשר שעות חשיפה מוגברות מתואמות עם סיכויים גבוהים יותר לשבץ איסכמי, ICH, ותתי-סוגי ניסוי שונים של Org 10172 (TOAST). חשיפה שבועית ממושכת ל-ETS הגבירה את הסיכון עבור כל סוגי השבץ, והדגישה את ההשפעות המזיקות של עישון פעיל וגם של חשיפה לעישון פסיבי על הסיכון לשבץ.
