ניסוי קליני רחב היקף מצא כי עירוי תוך ורידי של exenatide, תרופה אנלוגית דמוית פפטיד-1 (GLP-1), במהלך ניתוחי לב הכוללים מעקפים לא הפחיתו באופן משמעותי את הסיכון למוות, שבץ או אי ספיקת איברים. חוקרים הציגו היום את הניסוי המדעי המאוחר הזה במפגשים המדעיים של איגוד הלב האמריקאי לשנת 2024. הפגישה, 16-18 בנובמבר, 2024, בשיקגו, היא חילופי מובילים עולמיים של ההתקדמות המדעית העדכנית ביותר, מחקר ומחקר קליני מבוסס ראיות. תרגול עדכונים במדעי הלב וכלי הדם.
Exenatide היא תרופה דמוית GLP-1 (אנלוגית) שנרשמה בעיקר לטיפול בסוכרת מסוג 2, שאושרה על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקני בשנת 2005. ניסוי GLORIOUS בדק האם עירוי תוך ורידי של exenatide יכול להפחית סיבוכים במהלך ואחרי ניתוחי לב הכוללים סיוע של מעקף לב-ריאה.
אנשי מקצוע בתחום הבריאות מבצעים לעיתים קרובות ניתוחי לב בסיוע מעקף לב-ריאה, הידוע גם כמכונת לב-ריאה. במהלך הליך זה, הדם מנוקז מהוורידים באמצעות משאבה, עובר דרך חמצן המוסיף חמצן ומסיר פחמן דו חמצני, ומוזרם בחזרה לגוף דרך אבי העורקים. התהליך מאפשר לגוף ולאיברים להמשיך לקבל דם עשיר בחמצן ולתפקד, בעוד שהמנתח מנתח לב שאינו זז. למרות שזה מועיל, עדיין ישנם סיכונים לעקוף, כולל מוות, שבץ מוחי, אי ספיקת כליות ואי ספיקת לב חדשה או מחמירה. מחקרים קודמים העלו כי ל-exenatide עשוי להיות השפעות הגנה על איברים, ציינו המחברים.
הראיות לטיפול פרי ניתוחי בחולים העוברים ניתוח לב מוגבלות. ככזה, קיים צורך גדול שאינו מסופק בניסויים קליניים החוקרים אסטרטגיות לייעול הטיפול ולהפחתת הסיכון לסיבוכים, כגון פגיעה באיברים, דלקות והיווצרות קרישי דם".
סבסטיאן וויברג, MD, Ph.D., חוֹקֵר, רופא מרדים במרכז הלב, בית החולים האוניברסיטאי של קופנהגן Rigshospitalet בקופנהגן, דנמרק
ניסוי GLORIOUS כלל כ-1,400 מבוגרים שעברו השתלת מעקף לב-ריאה בסיוע מעקף לב-ריאה ו/או החלפת מסתם אבי העורקים כירורגית במרכז לב בדנמרק בין 2016 ל-2021, כאשר ביקור המעקב האחרון הסתיים ביוני 2024. המחקר היה ניסוי קליני אקראי, כפול סמיות, מבוקר פלצבו, כלומר המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבל טיפול מבחן או טיפול דמה/פלצבו, ולא החוקרים ולא המשתתפים ידעו באיזו קבוצה היו משתתפי הקבוצה. המטופלים חולקו באקראי לאחד שתי קבוצות: לקבל עירוי של אקסנטיד של שש שעות ו-15 דקות או פלצבו לפני הניתוח.
המחקר לא מצא הבדלים משמעותיים בתוצאות בין שתי הקבוצות במהלך תקופת המעקב הממוצעת של כמעט שש שנים:
- 14% מהחולים שקיבלו exenatide מתו במהלך תקופת המעקב לעומת 13% מאלה שקיבלו את הפלצבו.
- 5.8% מהחולים בקבוצת ה-exenatide עברו שבץ לעומת 4.8% מאלו בקבוצת הפלצבו.
- 9.8% מהחולים שקיבלו אקסנטיד סבלו מאי ספיקת לב חדשה או החמרה לאחר הניתוח לעומת 10% מאלה שקיבלו את הפלצבו.
- 4.8% בקבוצת ה-exenatide סבלו מפגיעה חריפה בכליות במהלך האשפוז הראשוני לניתוח, לעומת 5.3% בקבוצת הפלצבו.
"קיווינו ש-exenatide עשוי להגן על חולים מפני התפתחות אי ספיקת לב או סיבוכים נפוצים אחרים לאחר ניתוח מעקף לב, אולם התוצאות מצביעות על כך שאנלוגי GLP-1 זה אינו מציע יתרונות משמעותיים. יש לציין, ממצאים אלו מספקים תובנות חשובות לגבי מה עושה לא עובד במסגרת המורכבת של ניתוחי לב", אמר ויברג. "עדיין קיים פער גדול בידע כיצד לתמוך בצורה הטובה ביותר בחולים במעקף במהלך הניתוח, ויש צורך דחוף בניסויים קליניים נוספים כדי למצוא דרכים לייעל את בריאות החולה במהלך ואחרי ניתוח מעקפים".
Wiberg הדגיש כי מכיוון שהניסוי העריך את ההשפעות של טיפול יחיד עם exenatide במשך תקופת מתן קצרה יחסית במרכז לב אחד בדנמרק, ייתכן שהתוצאות לא ניתנות להכללה לתרופות אחרות בקרב אוכלוסיות חולים שונות. בנוסף, ייתכן שאנלוגים שונים של GLP-1, מתן לתקופה ארוכה יותר או מינון גדול יותר עשוי להיות מועיל עבור חולים שעוברים ניתוח לב בעזרת מעקף לב-ריאה.
פרטי לימוד, רקע ועיצוב:
- ניסוי GLORIOUS כלל 1,389 מטופלים מבוגרים שתוכננו להשתלת מעקף לב-ריאה בסיוע אלקטיבי או תת-חריף ו/או החלפת מסתם אבי העורקים בין פברואר 2016 לדצמבר 2021 במרכז לב בדנמרק.
- למשתתפים היה גיל ממוצע של 68 שנים, 17% היו נשים ו-98% מזוהים בעצמם כלבנים.
- בתחילת המחקר, 30% מהמשתתפים סבלו ממחלת לב, ו-16% סבלו מאי ספיקת לב. כמעט 20% מהמשתתפים עברו התקף לב קודם, ו-9% עברו שבץ מוחי קודם.
- המשתתפים חולקו באקראי לקבלת עירוי של 17.4 מיקרוגרם של אקסנטיד או עירוי פלצבו שהופעל בזמן ההרדמה לפני הניתוח. העירוי עבור שתי קבוצות החולים נמשך שש שעות ו-15 דקות.
- המשתתפים נוטרו במהלך הניתוח וכ-6 שנים (5.9 שנים) של מידע בריאותי מעקב נאסף לתוצאות שונות לאחר הניתוח, כולל מוות, אי ספיקת כליות הדורשת טיפול חלופי כליות, שבץ מוחי, אי ספיקת לב חדשה, אשפוז חוזר של לב בבית החולים כשל או סיבות קרדיווסקולריות אחרות, זיהום באתר הניתוח, היפוגליקמיה, דלקת הלבלב, הפחתה יחסית של חלק הפליטה ב-50% בהשוואה לבסיס, ניתוח חוזר עקב דימום או סיבות אחרות, ואוטם שריר הלב לאחר ניתוח.
