Search
Study: Zoonotic potential of urban wildlife faeces, assessed through metabarcoding. Image Credit: Kateryna Kon / Shutterstock.com

עטלפים וציפורים במדריד הם נשאים מובילים של פתוגנים זואונוטיים, כך עולה ממחקר

חיות בר עירוניות במדריד מהוות איום זואונוטי הולך וגובר, כאשר עטלפים וציפורים מאחסנים רמות גבוהות של פתוגנים שעלולים להיות מסוכנים, מה שמעורר דאגות לגבי סיכונים לבריאות הציבור.

לִלמוֹד: פוטנציאל זואונוטי של צואת חיות בר עירוניות, מוערך באמצעות מטא-ברקוד. קרדיט תמונה: Kateryna Kon / Shutterstock.com

במחקר שפורסם לאחרונה ב מדע הסביבה הכוללת, חוקרים מאפיינים פתוגנים זואונוטיים פוטנציאליים הנמצאים בדגימות צואה של מיני חוליות עירוניים במדריד, ספרד, כדי לקבוע את שכיחותם ואת המאגרים העיקריים שלהם.

מהי זואונוזה?

זונוזה מתייחסת להעברת מחלות זיהומיות מבעלי חיים לבני אדם. מחלות אלו יכולות להיגרם על ידי וירוסים, חיידקים או טפילים ומועברות ישירות לבני אדם באמצעות בליעת מזון או מים מזוהמים או דרך וקטורים, כגון יתושים וקרציות.

מחלות זיהומיות מתעוררות בעלות פוטנציאל זואונוטי מהוות איום משמעותי לבריאות הציבור. מספר גורמים תרמו להופעתם של מגיפות זואונוטיות, שחלקן כוללות הגברת אינטראקציות בין בני אדם, חיות בר ובעלי חיים, גלובליזציה, התעצמות חקלאית, שינויי אקלים וזמינות או נגישות מוגבלת למערכות בריאות.

לפיכך, נותר צורך דחוף בהקמת אסטרטגיות גלובליות לניטור מחלות זואונוטיות ופתוגנים. להערכת סיכונים מדויקת ופיתוח של מערכת התראה מהירה, יש לבצע מעקב פעיל באופן שיטתי וקבוע, במיוחד באזורים עם צפיפות אוכלוסין גבוהה בהם יש סיכוי גבוה יותר להתרחש העברת מחלות.

תקציר גרפיתקציר גרפי

ממצאי המחקר

Metabarcoding היא טכניקת רצף במחיר סביר של הדור הבא המשמשת לאפיון מיקרואורגניזמים הנמצאים בדגימה באמצעות רצף של שברי DNA ספציפיים. במחקר הנוכחי, מדענים השתמשו בטכניקת מטא-ברקוד כדי לנתח פתוגנים בעלי פוטנציאל זואונוטי הקיימים בדגימות צואה של תשעה מינים של בעלי חוליות עירוניים, כולל שש ציפורים ושלושה יונקים.

סך של 21 סוגים של חיידקים בעלי פוטנציאל זואונוטי בודדו מדגימות הצואה של כל מיני החולייתנים העירוניים שנחקרו. עשרה מהסוגים הללו כללו מינים זואונוטיים שחובה היה לנטר אותם באיחוד האירופי.

בין מיני החולייתנים העירוניים שנחקרו, עטלפים זוהו כמארחים השכיחים ביותר של פתוגנים בעלי פוטנציאל זואונוטי, ואחריהם חסידות, יונים ודורים. בין המינים הזואונוטים שזוהו בעלי רלוונטיות גבוהה, קמפילובקטר ו ליסטריה זוהו בציפורים, ואילו כלמידיה ו Vibrio cholerae התגלו בעטלפים.

לאור נוכחותם בכל מקום של ארנבות באזורים עירוניים וכפריים, המדענים אספו וניתחו דגימות צואה של ארנבות עירוניות וגם כפריות. שכיחות גבוהה יותר של מיני חיידקים מסוימים נצפתה בארנבות עירוניות בהשוואה לזו בארנבות כפריות. ההבדל המשמעותי ביותר נצפה עבור קמפילובקטר ו סטפילוקוקוסשכן קמפילובקטר זוהה בלמעלה מ-50% מדגימות הארנבות העירוניות בהשוואה ל-11% בלבד מדגימות הארנבות הכפריות.

משמעות המחקר

המחקר הנוכחי מספק סקירה מקיפה של פתוגנים בעלי פוטנציאל זואונוטי שמסתובבים כעת במינים של בעלי חוליות עירוניים. ציפורים ועטלפים עירוניים זוהו כמאגרים העיקריים של פתוגנים אלה, ובכך הדגישו סיכון פוטנציאלי לזאונוזה.

מיני החיידקים הנפוצים ביותר שזוהו כללו קלוסטרידיום perfringens ו Escherichia coli. שני המינים יכולים להיות חברים טבעיים במיקרוביוטה הצואה המארח; אוּלָם, קלוסטרידיום perfringens ידוע כבעל זנים פתוגניים.

Metabarcoding יכול לזהות פתוגנים בתוך דגימה; עם זאת, טכניקה זו אינה יכולה לספק מידע על היכולת הפתוגנית של פתוגנים שזוהו. לפיכך, יש צורך במחקרים עתידיים הכוללים פריימרים ספציפיים עבור זנים פתוגניים ב-metabarcoding.

מינים אחרים בעלי פוטנציאל זואונוטי שזוהו במחקר הנוכחי כוללים Brucella, Campylobacter, Chlamydia, Listeria, Mycobacterium, Salmonella, Vibrioו ירסיניה. בין המינים הללו, קמפילובקטר כבר תואר בציפורים כפתוגן זואונוטי.

במחקר הנוכחי, השכיחות הגבוהה ביותר של קמפילובקטר נצפה ביונים ובדרורים, ואחריהם בארנבות עירוניות. קמפילובקטר jejuni זוהה ביונים ובדרורים, והיא אחראית בעיקר לרוב הקמפילובקטריוזיס בבני אדם.

יונים, דרורים וארנבות הם המינים הנפוצים ביותר שנתקלים בקלות בבני אדם, ובכך מגבירים את הסיכון הזואונוטי לקמפילובקטריוזיס.

עטלפים זוהו כמין החשוב ביותר כמאגר של פתוגנים זואונוטיים. המינים החשובים ביותר בעלי פוטנציאל זואונוטי שזוהו בעטלפים כוללים כלמידיה ו Vibrio cholerae.

ממצאי המחקר מדגימים את התועלת של מטא-ברקוד לסריקה מהירה של פתוגנים בעלי פוטנציאל זואונוטי, מה שיכול בסופו של דבר להקל על מאמצי הניטור על רוב הפתוגנים הרלוונטיים והמינים המארחים.

דילוג לתוכן