מחקר שנערך בבית החולים Mount Sinaí Fuster Heart Hospital בניו יורק בשיתוף עם Centro Nacional de Investigaciones Cardiovasculares (CNIC) במדריד מספק מידע חדש וחשוב על טרשת עורקים, מחלה שבה שומנים (כולסטרול) וחומרים אחרים מצטברים בפלאקים על דופן העורקים, וגורמים לכלי הדם להתקשות ולהצטמצם, ולהגביר את הסיכון למצבים קרדיווסקולריים חמורים.
המחקר, שפורסם ב כתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (JACC), הובל על ידי ד"ר ולנטין פוסטר, מנהל המכון הקרדיווסקולרי והרופא הראשי במרכז הרפואי הר סיני ומנהל כללי של ה-CNIC. המחקר מראה שגם הנטל של טרשת עורקים וגם התקדמותה (גידול של פלאקים או התפשטות המחלה לעורקים חדשים) אצל אנשים אסימפטומטיים קשורים באופן עצמאי לסיכון למוות מכל סיבה שהיא.
למרות ההתקדמות במחקר קרדיווסקולרי, לא ברור אם ניתן לחזות את הסיכון למוות מכל הסיבות אצל אנשים אסימפטומטיים על ידי ניטור היקף והתקדמות של טרשת עורקים, במיוחד בעורקי הצוואר, המספקים דם למוח.
מטרת המחקר החדש הייתה לקבוע את הערך הניבוי העצמאי של הנטל וההתקדמות של טרשת עורקים תת-קלינית מעל ומעבר לתחזית בהתבסס על גורמי סיכון קרדיווסקולריים מבוססים.
המחקר כלל 5716 מבוגרים אסימפטומטיים בגיל ממוצע של 69 שנים (56.7% נשים) שנבדקו בין השנים 2008 ל-2009 במסגרת פרויקט BioImage, שבדק אוכלוסיה בארה"ב כדי להעריך גורמים המעורבים בהתקדמות טרשת עורקים.
BioImage, בראשותו של ד"ר פוסטר, היה המחקר הראשון שהדגים את הערך של אקו לב תלת מימד וטכנולוגיות הדמיה מתקדמות אחרות לאיתור מחלות טרשת עורקים בכלי הדם הגדולים הרבה לפני הופעת התסמינים. "השלב האסימפטומטי הארוך של המחלה מציג חלון הזדמנויות שלא נוצל באוכלוסייה הצעירה", אמר פוסטר, המחבר הראשי של מחקר ה-JACC.
משתתפי המחקר נבחנו בשתי טכניקות הדמיה. עומס הפלאקים הטרשתיים בעורקי הצוואר נמדד באמצעות אולטרסאונד כלי דם, המאפשר הדמיה מפורטת של פנים כלי הדם, והסתיידות של העורקים הכליליים הוערכה באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת. הסופרת הראשונה המשותפת ד"ר אנה גרסיה אלווארז, ראש קבוצת CNIC וראש השירות הקרדיולוגי ב- בית חולים קליניק בברצלונה, הסביר כי "רובד הצוואר הוא הצטברות של כולסטרול, סידן וחומרים אחרים במחזור המופקדים בדופן כלי הדם. היווצרותם של הפלאקים הללו יכולה להצר או לחסום את עורקי הצוואר, להפחית את זרימת הדם למוח ולהגביר את זרימת הדם למוח. הסיכון לתאונה מוחית או שבץ מוחי."
תת-קבוצה של 732 משתתפי המחקר עברו בנוסף סריקת אולטרסאונד וסקולרית שניה יותר מ-8 שנים לאחר הבדיקה הראשונית. וכל המשתתפים היו במעקב כדי לקבוע את שיעור המוות מכל סיבה שהיא, מדד התוצאה העיקרי של המחקר.
במהלך 12.4 שנות המעקב, 901 (16%) מהמשתתפים מתו. עומס רובד הצוואר והסתיידות של העורקים הכליליים שנמדדו בתחילת המחקר היו קשורים שניהם למוות מכל סיבה שהיא. יתרה מכך, התקדמות של טרשת עורקים בצוואר סיפקה מידע פרוגנוסטי נוסף והייתה קשורה באופן עצמאי לתמותה מכל הסיבות.
אולטרסאונד כלי דם היא בדיקה לא פולשנית ובמחיר סביר, והמידע הפרוגנוסטי היקר שהיא מספקת יכול לשמש לשיפור ריבוד הסיכון ולמטרת המלצות אורח חיים לשליטה בגורמי סיכון קרדיווסקולריים".
ד"ר בורחה איבניז, מנהל מדעי של CNIC, קרדיולוג ב Fundación Jiménez Díazוחבר ברשת המחקר הספרדית וכלי דם (CIBERCV)
המחקר, סיכם ד"ר פוסטר, מדגים שגילוי מוקדם של טרשת עורקים תת-קלינית ומעקב אחר התקדמותה יכולים לשפר את החיזוי והמניעה של מוות מכל סיבה שהיא, ומציע כלי רב ערך לתרגול קליני.
