כ-40% ממקרי סרטן השד חיוביים להורמון לאחר גיל המעבר עשויים להיות קשורים לעודף שומן בגוף, מצביע על כך מחקר ספרדי שפורסם באינטרנט ב- כתב עת לאפידמיולוגיה ובריאות קהילתית.
שיעור זה גבוה משמעותית מ-1 מתוך 10 מקרים כאלה המיוחסים כיום לעודף משקל, תוך שימוש במדד הנפוץ של אינדקס מסת הגוף (BMI), ומצביע על כך שההשפעה האמיתית של השמנת יתר על הסיכון לסרטן השד כנראה לא הוערכה, אומרים החוקרים. .
BMI הוא לא בהכרח מדד מדויק מאוד של שומן הגוף, במיוחד אצל נשים מבוגרות, מכיוון שהוא לא מתייחס לגיל, מין או אתניות, הם מציינים.
לפיכך, הם השוו את ה-BMI עם ה-CUN-BAE (Clínica Universidad de Navarra–Body Adiposity Estimator), מדד מאומת של שומן הגוף שאכן מסביר את הגיל והמין, ב-1033 נשים לבנים לאחר גיל המעבר עם סרטן שד ו-1143 נקיות מהמחלה, אך מותאם לגיל, מין ואזור גיאוגרפי.
כל הנשים השתתפו במחקר רב-מקרים-בקרה (MCC)-ספרד, שמטרתו להעריך את הגורמים הסביבתיים והגנטיים הקשורים לסרטן המעי, השד, הקיבה והערמונית וללוקמיה לימפוציטית כרונית בקרב בני 20-85.
כל המשתתפים נחקרו על גורמי סיכון בעלי פוטנציאל השפעה: סוציו-דמוגרפיה; אורח חיים; והיסטוריה רפואית ורבייה אישית/משפחתית.
מידע תזונתי נאסף באמצעות שאלון תדירות מזון מאומת למחצה של 140 פריטים, ושאלון לניהול עצמי שימש לאיסוף מידע על צריכת אלכוהול רגילה בין הגילאים 30 ל-40.
ה-CUN-BAE מסווג את שומן הגוף כ: פחות מ-35%; 35%–39.9%; 40%–44.9%; ו-45% ומעלה. BMI מסווג משקל כ: פחות מ-25 ק"ג/מ"ר; 25–29.9; 30–34.9; ו-35 ומעלה.
ה-BMI הממוצע היה קצת יותר מ-26 בקבוצת ההשוואה וקצת יותר מ-27 בנשים עם סרטן השד. הממוצע של CUN-BAE היה קצת פחות מ-40% וכמעט 40.5%, בהתאמה.
BMI מתחת ל-25 (התייחסות) נצפה ב-45% מהנשים בקבוצת ההשוואה וב-37% מאלה עם סרטן השד. BMI של 30 ומעלה, המסמל השמנת יתר, נצפה ב-20% ובקצת יותר מ-24%, בהתאמה.
CUN-BAE מתחת ל-35% (התייחסות) נצפה ב-20.5% מהנשים בקבוצת ההשוואה וב-16% מאלה עם סרטן השד. CUN-BAE של 40% ומעלה נצפה בקצת יותר מ-46% מהנשים בקבוצת ההשוואה וב-53% מאלה עם סרטן השד.
CUN-BAE של 45% ומעלה היה קשור ליותר מהכפלה בסיכון לסרטן שד לאחר גיל המעבר בהשוואה ל-CUN-BAE של מתחת ל-35%.
לא נצפתה מגמה דומה עבור BMI, מה שגרם לחוקרים להעריך כי 23% ממקרי סרטן השד ניתנו לייחס לשומן גוף עודף באמצעות BMI, אך 38% באמצעות CUN-BAE.
אבל הבדלים אלה היו ניכרים רק עבור סוגי סרטן חיוביים להורמונים (680 מקרים) שעבורם הפרופורציות המשוערות המיוחסות לשומן בגוף היו 20% (BMI) ו-42% (CUN-BAE).
לא ניתן לקבוע גורמים סיבתיים מהממצאים של מחקר מקרה-ביקורת זה, אומרים החוקרים, שגם מודים שנוסחת CUN-BAE חושבה ממדגם של אנשים בישיבה; ומספר מקרי סרטן השד שלא היו חיוביים להורמונים היה קטן.
עם זאת, הם מסכמים: "תוצאות המחקר שלנו מצביעות על כך שעודף שומן בגוף הוא גורם סיכון משמעותי לסרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים בנשים לאחר גיל המעבר.
"הממצאים שלנו מצביעים על כך שניתן לזלזל בהשפעת האוכלוסייה בעת שימוש בהערכות BMI מסורתיות, וכי יש לשקול מדדים מדויקים יותר של שומן בגוף, כגון CUN-BAE, כאשר מעריכים את נטל הסרטן המיוחס להשמנה בסרטן שד לאחר גיל המעבר."
זה חיוני לתכנון יוזמות מניעה אפקטיביות, הם מוסיפים.