ככל שיותר אנשים עם סוכרת מסוג 2 (T2D) נוטלים תרופות כדי לסייע בניהול רמות הסוכר בדם וירידה במשקל, התעוררו חששות לגבי האם תרופות אלו בטוחות. כעת עדויות מהעולם האמיתי ממסד הנתונים של מערכת הדיווח על אירועי לוואי של ה-FDA (FAERS) חושפות פרופיל בטיחות מרגיע עבור טירזפטיד (TZP).
הממצאים שיוצגו בכנס השנתי של האגודה האירופית לחקר סוכרת (EASD), מדריד (9-13 בספטמבר), ויפורסמו ב- כתב העת לחקירה אנדוקרינולוגית (קישור למטה) חושפים כי בהשוואה לקבוצה הנפוצה של אגוניסטים לקולטן פפטיד-1 דמויי גלוקגון (GLP-1 RA), ל-TZP סבילות דומה במערכת העיכול (GI), ללא סיכון מוגבר לדלקת לבלב, רטינופתיה סוכרתית (אובדן ראייה ב T2D הנגרם כתוצאה מנזק לכלי הדם ברשתית) וסרטן מדולרי של בלוטת התריס.
Tirzepatide הראה יעילות חסרת תקדים להורדת הגלוקוז ומשקל הגוף אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2 ו/או השמנת יתר. כעת, המחקר שלנו בעולם האמיתי מאשר את פרופיל הבטיחות המרגיע שלו בהשוואה ל-GLP-1 RAs אחרים כגון semaglutide."
ד"ר אירן קרסו, סופרת ראשית, אוניברסיטת בארי אלדו מורו, איטליה
GLP-1 RAs, קבוצת תרופות המשמשות לטיפול ב-T2D, משמשות יותר ויותר לניהול השמנת יתר על ידי הפחתת התיאבון והאטת ריקון הקיבה.
TZP, אגוניסט כפול חדש יותר של GLP-1 ופוליפפטיד אינסולוטרופי תלוי-גלוקוז (GIP), הראה ירידה גדולה עוד יותר במשקל, חיונית להפחתת הסיכון ל-T2D ולשיפור התוצאות הבריאותיות באלה עם השמנת יתר או T2D.
ניסויים מבוקרים אקראיים הראו כי פרופיל הבטיחות של TZP דומה לזה של GLP-1RAs, ומאופיין בעיקר באירועי GI שלילי.
עם זאת, עלו חששות לגבי הקשר הפוטנציאלי של TZP לרטינופתיה סוכרתית, הפרעות לבלב-מרה (מחלות המשפיעות על הלבלב, כיס המרה ודרכי המרה), וסרטן בלוטת התריס המדולרי, אך עדויות עדיין חסרות ואינן חד משמעיות.
כדי לברר יותר, חוקרים כרו את מסד הנתונים של FAERS מעקב לאחר השיווק – הכולל דוחות מיצרנים, מטופלים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות – כדי לברר אם אותן חששות בטיחות עלו מחוויות בעולם האמיתי.
החוקרים שלפו דיווחים על תופעות לוואי של TZP הקשורות להפרעות במערכת העיכול, דלקת הלבלב, דלקת כיס המרה (דלקת בכיס המרה) וכוללית (אבני מרה), רטינופתיה סוכרתית וניאופלזמה של בלוטת התריס.
יחס סיכויים לדיווח (ROR) חושב על מנת להעריך את חוסר המידתיות של דיווח על אירוע לוואי מסוים הקשור ל-TZP בהשוואה לכל תרופה אחרת.
לאחר מכן, הניתוח סונן לדיווחים הנוגעים לגיל, מגדר והתרופה החשודה העיקרית המיועדת. התרחשות תופעות לוואי עם TZP הושוו גם לטיפולי סוכרת אחרים, כולל אינסולין, מעכבי SGLT-2, מטפורמין ו-GLP-1RAs (הן בנפרד והן כקבוצה).
מתוך 20,409 דיווחים המתייחסים ל-1,432 תופעות לוואי, החוקרים ניתחו 7,460 דיווחים, בהתייחסו ל-286 תופעות לוואי נבחרות (GI, לבלב-מרה, סרטן עיניים ובלוטת התריס), מתוכם 22 הראו אות חוסר מידתיות.
דיווח לא פרופורציונלי של מספר אירועי GI שלילי זוהה עם TZP. באופן ספציפי, דיווחים על התפרצות (גיהוק) היו בסבירות גבוהה פי 30 עם TZP בהשוואה לתרופות אחרות, בעוד שבחילה, דיספפסיה (עיכול), עצירות ודלקת לבלב היו בסבירות גבוהה פי 4 לדווח עם TZP בהשוואה לכל שאר התרופות.
עם זאת, TZP היה קשור לסיכון דומה לתופעות לוואי במערכת העיכול כמו GLP-1RAs אחרים, עם כמה הבדלים כולל סיכון נמוך יותר לבחילות וסיכון גבוה יותר לעצירות. כצפוי, TZP הציג סיכון גבוה יותר לרוב תופעות הלוואי של מערכת העיכול בהשוואה למעכבי אינסולין ומעכבי SGLT-2.
לא נמצא דיווח לא פרופורציונלי על דלקת בלבלב עם TZP בהשוואה למעכבי SGLT-2, אך תואר סיכון גדול יותר בהשוואה לאינסולין וסיכון נמוך יותר שדווח לעומת GLP-1RAs.
החוקרים זיהו גם דיווח לא פרופורציונלי של סרטן בלוטת התריס המדולרי עם TZP, עם סיכויים גבוהים פי 13 בהשוואה לכל התרופות האחרות (בהתבסס על שלושה אירועים). עם זאת, TZP היה קשור לסיכון דומה לסרטן מדולרי של בלוטת התריס כמו מעכבי GLP-1RA ומעכבי SGLT-2 אחרים, וסיכון גבוה יותר בהשוואה לאינסולין.
באופן דומה, דיווחים על רטינופתיה סוכרתית (בהתבסס על 12 אירועים של רטינופתיה סוכרתית) היו בסבירות גבוהה פי שלושה עם TZP בהשוואה לכל התרופות האחרות. אבל TZP הראה סיכון דומה למעכבי SGLT-2 וסיכון נמוך באופן עקבי בהשוואה ל-GLP-1RAs ואינסולין.
לא נמצא דיווח לא פרופורציונלי של כיס מרה ותופעות לוואי הקשורות למרה, למעט סיכון מוגבר לקוליק מרה בהשוואה לכל התרופות האחרות ולאינסולין. סיכון דומה לקוליק מרה דווח בהשוואה ל-GLP-1RAs ו-SGLT-2i.
הקשרים שזוהו אושרו כאשר הגבלת הניתוח לסם החשוד העיקרי המיועד, TZP. "מספר גדל והולך של אנשים חיים עם סוכרת מסוג 2 והשמנת יתר, וההבנה אילו תרופות יכולות לנהל ביעילות את המצבים הללו ולמנוע תופעות לוואי חמורות היא חיונית לבריאותם ולאיכות חייהם", אמר ד"ר קרסו.
היא הוסיפה: "הממצא שלנו מצביע על כך שלטירזפטיד עשוי להיות פרופיל בטיחות דומה אם לא משופר בהשוואה ל-GLP-1RAs. עם זאת, המחקר מוגבל על ידי אופיו התצפיתי, הניסיון הקצר יחסית עם טירזפטיד בשימוש קליני יומיומי, שאינו השוואות אקראיות, חוסר שלמות נתונים ושכפול פוטנציאליים, הדורשים גישה זהירה לפרשנותם."
