לפני יותר משנתיים, קים הילטון ובת זוגו יצאו מביתם בפעם האחרונה. הבית נמכר, ובעל הבית החדש העלה את שכר הדירה.
הם לא יכלו להרשות זאת לעצמם. תשלומי הביטוח הלאומי שלהם לא יכלו לכסות את העלות של דירה כלשהי בעמק הפלטהד בצפון מערב מונטנה.
בן זוגה של הילטון הצליח לעבור לדירת הסטודיו של בתה. לא היה מספיק מקום להילטון, אז הם נפרדו באי רצון.
בגיל 68 הוא עבר למשאית שלו – שברולט ירוק יער.
הילטון גילה מהר כמה קשה יהיה לשרוד. להילטון יש סוכרת. באותו לילה ראשון, האינסולין שלו קפא, והפך אותו לחסר תועלת.
הדברים לא נעשו קלים יותר באותו חורף. בלילות הקרים ביותר ירדו הטמפרטורות לכמינוס 20 מעלות. הילטון המשיך את המשאית לפעול, אך לבסוף משאבת הדלק שלו כשלה. הוא היה לבדו בקור.
הילטון אופטימי להפליא, אבל באותו רגע, לדבריו, נשברה רוחו.
"רק אמרתי שאני רוצה ללכת לישון ולא להתעורר ולא אצטרך לדאוג לכלום. אני פשוט אשב כאן ואהיה ארטיק קטן במשאית", נזכר הילטון.
הילטון היה אחד מעשרות אלפי קשישים בארה"ב שהפכו לחסרי בית בפעם הראשונה בשנת 2022. עלייה דרמטית במספר הקשישים חסרי הבית ברחבי הארץ היא מכריעה שירותים לאנשים שאינם מגורים.
מונטאנים מבוגרים במיוחד נאבקים בגלל שעלויות הדיור זינקו מאז 2021, בין השאר בגלל עליית העבודה מרחוק. למדינה יש את אחת מאוכלוסיות חסרי הבית הצומחות ביותר במדינה, על פי נתונים פדרליים.
חוקר אוניברסיטת פנסילבניה, דניס קולהאן, העריך שמספר ההומלסים בני 65 ומעלה בארה"ב ישלש בין 2019 ל-2030. לאחרונה הוא עדכן הערכה זו באמצעות נתונים פדרליים עבור מאמר שפורסם לאחרונה.
"אנחנו בדרך לעמוד בתחזית הזו. למעשה, הצמיחה הייתה מעט גבוהה יותר ממה שחזינו", אמר.
על פי המחקר של קולהאן, מספר האנשים בני 65 ומעלה קפץ בקצת יותר משליש בין 2019 ל-2022 בלבד. עד 2022, היו כ-250,000 אנשים מעל גיל 55 שלא שוכנו. כמחצית מאוכלוסיה זו הם חסרי בית בפעם הראשונה.
מה שחוקרים ותומכים מכנים "הגל האפור" של קשישים חסרי בית הוא ספקי שירותים מכריעים שמנסים לעזור.
וונדי ווילסון רואה את הגל האפור מגיע ממקור ראשון. היא מנהלת תיקים ב-Assist, ארגון ללא מטרות רווח המסייע לתושבי Flathead הנאבקים לספק את הצרכים הרפואיים שלהם. בעבר, זה אומר לעזור להם לקבל ארוחות חינם או למצוא הסעה לרופא.
יותר ויותר, וילסון עוזר לאנשים מבוגרים כמו הילטון למצוא דיור.
"יש להם בעיות רפואיות. לא קל להם לחיות במשאית או במקלט לחסרי בית כשיש לך בעיות רפואיות", אמרה.
וילסון מצא מקום להילטון בתחילת 2023 בבית השומרוני בקאליספל, שיש בו חדרים פרטיים. אבל אחרי חמישה חודשים של מגורים במשאית שלו, בריאותו של הילטון ירדה במהירות. היו לו כמה מקרי התעלפות במקלט, אמרה המנהלת דאז, סונה בלו.
"זה הפחיד אותנו כי אין לנו טיפול רפואי במתקן הזה", אמרה.
זה לא רגיל למקלטים. לבסוף, הילטון ספג נפילה קשה, וצוות המקלט שלח אותו לחדר מיון.
הרופא שטיפל בהילטון גילה שהוא פיתח פצעי לחץ מישיבה במשך חודשים באותה תנוחה במשאית שלו. בגלל הנוירופתיה בגפיים שלו מהסוכרת שלו, הילטון לא יכול היה להרגיש את הכאב. הפצעים הללו מעולם לא נרפאו והזדהמו, עוד סיבוך שכיח של סוכרת.
להילטון נקטעה רגל אחת. מאוחר יותר נקטעה גם רגלו השנייה. חזרה למקלט בכיסא גלגלים לא הייתה אופציה: לא היו אנשי מקלט או אנשי רפואה זמינים לסייע בצרכיו הבסיסיים.
קומץ נותני שירות ללא בית, כולל עובדי מקלט ועובדים רפואיים אחרים, ניסו לעזור להילטון למצוא מקום אחר ללכת אליו. הכניסו אותו לרשימות המתנה להיצע המצומצם של דיור מסובסד באזור.
וילסון השיג את אחד המשבצות הבודדות בתוכנית Medicaid שעוזרת לשלם עבור דיור מוגן עבור הילטון. אבל יכול לקחת שנה או יותר עד שהיחידות ייפתחו. אז ווילסון שילבה אצבעות שלהילטון יתמזל מזלו לפני שהוא ישוחרר מבית החולים לאחר כריתתו השנייה.
קשישים רבים ברחבי המדינה תקועים לשחק באותו משחק המתנה מסוכן, אמרה קייטלין סינובק עם המועצה הלאומית לשירותי הבריאות למען חסרי הבית.
"לפעמים לא ניתן לשרת אותם בבטחה במקלט כי יש להם בעיות עם בריחת שתן או קוגניציה. אז יש סיכוי גבוה יותר שהם יהיו ברחובות, והתנאים שלהם יחמירו לא מעט", אמרה.
קהילות מחפשות פתרונות.
כדי לשרת אנשים מזדקנים עם צרכים רפואיים מורכבים, צצים מקלטים לחסרי בית לקשישים בערים כמו סולט לייק סיטי ופורט לודרדייל, פלורידה.
מונטנה קיבלה לאחרונה אישור מגורמי הבריאות הפדרליים להשתמש במימון של Medicaid כדי לעזור זמנית לאנשים עם מצבים רפואיים להרוויח שכר דירה.
אבל זה לא מספיק, לפי סינובק. היא אמרה שהפתרון האמיתי הוא בניית דיור בר השגה כדי שאמריקאים מבוגרים לא יהפכו לחסרי בית מלכתחילה.
גם הדיור הזה יצטרך להיות נגיש. הומלסים מבוגרים כמו הילטון זקוקים לבתים שהם יכולים לנווט בהם בבטחה. בגלל כיסא הגלגלים החדש שלו, הוא נזקק לדירה בקומת קרקע.
בסתיו, הילטון סוף סוף קיבל מקום במתקן שיקבל את הוויתור שלו ב-Medicaid. הוא גם קיבל כיסא גלגלים חשמלי כדי להקל על ההגעה לפגישות רופא בעיר.
הילטון אמר שהוא עדיין לא דחף את כיסא הגלגלים החדש שלו למהירות המרבית שלו. "זה הולך מהר לכיסא גלגלים. אני הולך לגלות כשאני ארד לארוחת ערב. אני אמתח אותו, אפרוץ אותו", אמר בצחוק.
הילטון אסיר תודה על סוף סוף דיור יציב. גם ווילסון אסיר תודה. היא אמרה שזו אחת הפעמים הבודדות שהצליחה לעזור לקשיש להחזיר דיור.
"זה היה רגע וואו-הו," היא אמרה.
כל עוד המתקן יישאר פתוח ותוכנית הוויתור של Medicaid לא תקוצר, היא בטוחה שהילטון תצליח לעבור את חוסר הבית.
מאמר זה נדפס מחדש מ-khn.org, חדר חדשות ארצי המייצר עיתונאות מעמיקה בנושאי בריאות ומהווה אחת מתוכניות הליבה הפועלות ב-KFF – המקור העצמאי למחקר מדיניות בריאות, סקרים ועיתונאות. |