הצעת מטופלים עם זעזוע מוח סוג של סריקת מוח המכונה MRI של דיפוזיה טנזור יכולה לעזור לזהות את אחד מכל שלושה אנשים שיחווה תסמינים מתמשכים שיכולים לשנות חיים, אומרים חוקרי קיימברידג'.
כאחד מכל 200 איש באירופה מדי שנה יסבול מזעזוע מוח. בבריטניה, יותר ממיליון אנשים מגיעים למחלקות חירום מדי שנה עם פגיעת ראש לאחרונה. זוהי הצורה הנפוצה ביותר של פגיעה מוחית ברחבי העולם.
כאשר מטופל בבריטניה מגיע למחלקת חירום עם פגיעת ראש, הם מוערכים על פי הנחיות פגיעות ראש של NICE. בהתאם לתסמינים שלהם, הם עשויים להיות מופנים לבדיקת CT, אשר מחפשת פציעות מוחיות כולל חבורות, דימום ונפיחות.
עם זאת, סריקות CT מזהות חריגות בפחות מאחד מכל 10 חולים עם זעזוע מוח, אולם 30-40% מהחולים המשוחררים ממחלקת החירום לאחר סריקה חווים תסמינים משמעותיים שיכולים להימשך שנים ולשנות חיים. אלה כוללים עייפות חמורה, זיכרון לקוי, כאבי ראש ובעיות נפשיות (כולל חרדה, דיכאון ולחץ פוסט טראומטי).
ד"ר וירג'יניה ניוקומב מהמחלקה לרפואה באוניברסיטת קיימברידג' ורופאת טיפול נמרץ ורופא חירום בבית החולים אדנברוקס, קיימברידג', אמרו: "רוב החולים בפגיעות ראש נשלחים הביתה עם פיסת נייר שמספרת להם את הסימפטומים של לאחר זעזוע מוח יש לשים לב אליו ונאמר להם לפנות לרופא המשפחה שלהם אם התסמינים שלהם מחמירים.
"הבעיה היא שטבעו של זעזוע מוח פירושו שהמטופלים ורופאי המשפחה שלהם לרוב אינם מזהים שהתסמינים שלהם רציניים מספיק כדי להזדקק למעקב. חולים מתארים זאת כ'מחלה נסתרת', בניגוד למשל לשבירת עצם. בלי עדות אובייקטיבית לפציעה מוחית, כגון סריקה, חולים אלו חשים לעתים קרובות שהתסמינים שלהם נדחים או מתעלמים מהם כאשר הם מבקשים עזרה."
במחקר שפורסם היום ב eClinicalMedicineד"ר ניוקומב ועמיתיו מראים שצורה מתקדמת של MRI המכונה דימות טנזור דיפוזיה (DTI) יכולה לשפר באופן משמעותי מודלים פרוגנוסטיים קיימים עבור חולים עם זעזוע מוח שקיבלו מוח CT תקין.
DTI מודד כיצד מולקולות מים נעות ברקמה, ומספקות תמונות מפורטות של המסלולים, הידועים כדרכי חומר לבן, המחברים בין חלקים שונים של המוח. ניתן להתאים סורקי MRI סטנדרטיים למדידת נתונים אלה, אשר ניתן להשתמש בהם כדי לחשב 'ציון' DTI המבוסס על מספר אזורי המוח השונים עם חריגות.
ד"ר ניוקומב ועמיתיו חקרו נתונים של יותר מ-1,000 חולים שגויסו למחקר Collaborative European NeuroTrauma Effectiveness Research in Traumatic Brain Injury (CENTER-TBI) המחקר בין דצמבר 2014 לדצמבר 2017. ל-38% מהחולים הייתה החלמה לא מלאה, כלומר שלושה חודשים לאחר השחרור התסמינים שלהם עדיין נמשכו.
הצוות הקצה ציוני DTI ל-153 החולים שקיבלו סריקת DTI. זה שיפר משמעותית את הדיוק של הפרוגנוזה – בעוד שהמודל הקליני הנוכחי חוזה נכון ב-69 מקרים מתוך 100 שלמטופל תהיה תוצאה גרועה יותר, DTI הגדיל את זה ל-82 מקרים מתוך 100.
החוקרים בדקו גם סמנים ביולוגיים בדם – חלבונים המשתחררים לדם כתוצאה מפגיעת ראש – כדי לראות אם אחד מאלה יכול לשפר את הדיוק של הפרוגנוזה. למרות שהסמנים הביולוגיים לבדם לא היו מספיקים, ריכוזים של שני חלבונים מסוימים – חלבון חומצי גליאלי פיברילרי (GFAP) במהלך 12 השעות הראשונות ונוירופילמנט אור (NFL) בין 12 ל-24 שעות לאחר הפציעה – היו שימושיים בזיהוי אותם חולים שעשויים להפיק תועלת מ סריקת DTI.
זעזוע מוח הוא המצב הנוירולוגי מספר אחד שמשפיע על מבוגרים, אך לשירותי הבריאות אין את המשאבים להחזיר כל חולה באופן שגרתי למעקב, וזו הסיבה שאנו זקוקים לדרך לזהות את אותם חולים בסיכון הגבוה ביותר לסימפטומים מתמשכים.
השיטות העדכניות להערכת נקודת מבטו של אדם בעקבות פגיעת ראש אינן מספיק טובות, אך שימוש ב-DTI – אשר, בתיאוריה, אמור להיות אפשרי עבור כל מרכז עם סורק MRI – יכול לעזור לנו לבצע הערכות הרבה יותר מדויקות. בהתחשב בכך שלסימפטומים של זעזוע מוח יכולים להיות השפעה משמעותית על חייו של אדם, זה נחוץ בדחיפות."
ד"ר וירג'יניה ניוקומב, המחלקה לרפואה, אוניברסיטת קיימברידג'
הצוות מתכנן להסתכל בפירוט רב יותר על סמנים ביולוגיים בדם, כדי לראות אם הם יכולים לזהות דרכים חדשות לספק מנבאים פשוטים ומעשיים אפילו יותר. הם גם יבחנו דרכים להביא את DTI לתרגול קליני.
ד"ר סופי ריכטר, מרצה קלינית של NIHR לרפואת חירום ומחברת ראשונה, קיימברידג', הוסיפה: "אנו רוצים לראות אם יש דרך לשלב את סוגי המידע השונים המתקבלים כאשר מטופל מגיע לבית החולים עם פגיעה מוחית – הערכת תסמינים , בדיקות דם וסריקות מוח, למשל – כדי לשפר את ההערכה שלנו לגבי הפציעה והפרוגנוזה של המטופל".
המחקר מומן על ידי תוכנית המסגרת השביעית של האיחוד האירופי, Wellcome והמכון הלאומי למצוינות בבריאות וטיפול.
