תה ירוק זורח כמעצמה טבעית של נוגדי חמצון, כאשר קטכינים מובילים את המטען בין הפוליפנולים שלו, המגנים על התאים מפני עקה חמצונית. תרכובות חזקות אלו מנטרלות רדיקלים חופשיים מזיקים הנוצרים במהלך טיפול בסרטן. התכונות האנטי דלקתיות של תה ירוק יכולות להקל על דלקת רירית הפה, דלקת כואבת של רירית הפה הנגרמת לרוב על ידי כימותרפיה והקרנות.
בהתבסס על יתרונות אלו, חוקרים מאוניברסיטת טוקיו למדע (TUS), יפן, בחנו את הפוטנציאל של קטצ'ינים של תה בפיתוח טיפול חדשני לדלקת רירית הפה הממזער את אי הנוחות של המטופל. הממצאים שלהם הפכו לזמינים באינטרנט ב-14 בינואר 2025 ופורסמו בכרך 10 ובגיליון 1 של אומגה ACS ב-19 בדצמבר 2024. צוות המחקר, בראשות פרופסור טקהיסה האנאווה, כלל את עוזר פרופסור קאורו הירוס, גב' ריקו ניטו ומר שוטארו יוקוטה מ-TUS, בשיתוף עם ד"ר יאיוי קוואנו (לשעבר מרצה ב-TUS, כיום פרופסור באוניברסיטת נאגויה סיטי, יפן), וכן מר אקירה טבוצ'י, ד"ר יומאו סוזוקי וד"ר קזוהיקו Yamatoya מ-MP Gokyo Food & Chemical Co., Ltd., יפן.
בהתאם למחויבות של TUS לקדם מחקר התומך ביעדי הפיתוח בר-קיימא של האו"ם (SDGs), הצוות ביקש לפתח טיפול חדשני ונגיש לדלקת רירית הפה, תוך התאמה ל-SDG 3 (בריאות טובה ורווחה) ו-SDG 9 (תעשייה , חדשנות ותשתיות). "המטרה שלנו הייתה ליצור פורמולציה לדלקת רירית הפה שהמטופלים יוכלו להשתמש בה בקלות ובנוחות, לעזור למנוע את הירידה באיכות החיים ואת קשיי האכילה הנגרמים על ידי טיפולי סרטן." מסביר פרופ' הנאווה.
דלקת רירית הפה, תופעת לוואי שכיחה וכואבת של טיפולי סרטן, הפוגעת ב-30-40% מהחולים, נובעת מפגיעה בתאי הרירית המתחלקים במהירות. מצב זה גורם לאי נוחות משמעותית והפרעה לפעילויות חיוניות, כגון אכילה ושינה. כדי לתת מענה לכך, החוקרים תכננו סרט דביק רירי דק מועשר בקטצ'ינים של תה, שניתן למרוח ישירות על האזורים הפגועים להקלה ממושכת. הסרט הזה הוא חומר דק וגמיש שנדבק לחלק הפנימי של הפה כדי להעביר חומרים פעילים, כמו תרופות, ישירות לאזור הפגוע. הוא מציע אלטרנטיבה נוחה, זולה וידידותית יותר לטבליות דביקות רירית, שלעתים קרובות יש להן שימוש מוגבל.
הסרטים הוכנו על ידי שילוב של xyloglucan (Xylo), פולימר מסיס במים המופק מזרעי תמרהינדי, עם תמצית תה ירוק (TE) המכילה למעלה מ-75% קטצ'ינים, כולל יותר מ-40% אפיגאלוצ'ין גלאט (EGCG). Xylo הוא חומר ג'ל טבעי, המשמש בדרך כלל כחומר מעבה מזון. הוא יוצר מבנה דומה לרשת המוצין בפה, מה שמעניק לסרט את תכונותיו הדביקות הריריות. בהתחשב בזמינות הקלה, השימוש כתוסף מזון והעלות הנמוכה של TE, המכיל EGCG כמו גם קטכינים שונים, הוא נבחר כחומר ג'ל עבור Xylo במחקר זה. החוקרים בדקו כיצד Xylo ו-TE מתלכדים יחדיו וחקרו את התכונות הפיזיקליות והכימיות של הג'לים והסרטים שהם ייצרו.
החוקרים פיתחו שני סוגים של סרטים: הידרוג'לים, שהוכנו על ידי ייבוש תמיסות Xylo/TE ב-4 מעלות צלזיוס למשך 24 שעות, ו-xerogels, שיובשו במשך שבעה ימים, והביאו לסרטים מוצקים ויבשים יותר. ההידרוג'ל, לעומת זאת, עבר למצב דמוי נוזל בטמפרטורות פני העור (35-37 מעלות צלזיוס) והפך לחלש, נשבר עם כמות קטנה של לחץ. לעומת זאת, סרטי ה-xerogel הפגינו תכונות רירית טובות יותר, עמידים בכוח של עד פי עשרה וביצועים דומים לסרטים רירי-דביקים זמינים מסחרית.
כדי לבדוק את חוזק ההדבקה של הקסרוג'ל, החוקרים דימו מצבי פה באמצעות דיסקיות מוצין מצופים ברוק מלאכותי. הסרט נלחץ על הדיסק עם בוכנה, ונמדד הכוח הנדרש לניתוק. הסרטים נצמדו היטב, עם כוחות ניתוק תואמים או עולים על אלה של מוצרים ללא מרשם. הצוות גם בחן את שחרור EGCG על ידי השריית הסרטים במים, וגילה שריכוזים גבוהים יותר של Xylo מאפשרים שחרור גדול יותר של EGCG לאורך זמן, והדגישו את הפוטנציאל שלהם כסרטים דביקים ברירית.
"סרטי קסרוג'ל של Xylo/TE הוכיחו חוזק גבוה, תכונות דמויות הידרוג'ל עקב ספיגת מים מהירה וכוחות היצמדות הדומים לסרטים מסחריים." אומר פרופ' חנווה. הצוות מתמקד כעת בשיפור עיצוב הסרט ובהערכת הבטיחות והיעילות שלו באמצעות ניסויים מבוססי תאים, ומתקדם לעבר פתרון מבטיח לדלקת רירית הפה.