קיים צורך דחוף לחקור ולהבין אילו גורמים חברתיים של בריאות (SDOH) ואי שוויון בריאות פועלים כגורמים משפיעים משמעותיים התורמים להתנהגויות סקר נמוכות של סרטן השד בארצות הברית.
פערי בריאות נקשרו בעקביות עם בדיקה מאוחרת, אשר תורמת לאחר מכן לשיעורי תמותה גבוהים יותר בקרב אוכלוסיות היספאניות ושחורות כאחד. יתרה מכך, עוני, חוסר חינוך, חיסרון שכונות, הפרדה מגורים, אפליה גזעית, היעדר תמיכה חברתית ובידוד חברתי ממלאים תפקיד גם בשלב האבחון של סרטן השד.
חוקרים ממכללת שמידט לרפואה של אוניברסיטת פלורידה אטלנטיק ערכו סקירה מקיפה של 72 מחקרים תצפיתיים שנבדקו על ידי עמיתים שפורסמו בין 2013 ל-2023 כדי לזהות את ה-SDOH העיקרי המעכב את בדיקת סרטן השד בנשים בנות 40 ומעלה בארה"ב. הם התמקדו בגזע/אתניות , תעסוקה, חינוך, ביטחון תזונתי, מצב ביטוח, דיור וגישה לשירותי בריאות איכותיים.
תוצאות, שפורסמו בכתב העת גבולות בבריאות הציבור, הראה כי מבין ה-SDOH השונות שזוהו, אלו הקשורים למצב סוציו-אקונומי הפגינו את השכיחות הגבוהה ביותר. באופן ספציפי, גורמים כמו הכנסה, רמת השכלה, מצב תעסוקה, מקום לידה/אזרחות, תרבות/שנות חיים בארה"ב, מצב משפחתי, תמיכה חברתית ומספר ילדים היו בין המרכיבים המרכזיים.
גישה לשירותי בריאות התגלתה כנושא מובהק סטטיסטית (61 אחוז מהמחקרים), עם תת-קטגוריות כגון מצב ביטוח, נגישות לשירותי ונותני שירותי בריאות, כיסוי ביטוחי, גישה למתקני ממוגרפיה, השתתפות עצמית בביטוח, זמן מ- אבחון סרטן השד לטיפול ראשון, זמן נסיעה למרפאה ולמחוז ללא ביטוח.
מצב הביטוח היה הגורם התת-קטגורי המדווח ביותר של גישה לשירותי בריאות איכותיים. רבים מהמחקרים בסקירה הראו קשר חזק בין היעדר ביטוח בריאות לבין שיעור נמוך יותר של בדיקות סרטן השד.
אחד התפקידים המשפיעים ביותר של הגורמים החברתיים לבריאות נמצא בתחום של גישה שוויונית. תוצאות המחקר שלנו עשויות לתת מידע על התערבויות עתידיות מבוססות ראיות שמטרתן לטפל בגורמים הבסיסיים התורמים לשיעורי בדיקות נמוכים לסרטן השד במדינה".
Lea Sacca, Ph.D., סופרת בכירה ופרופסור עוזר, המחלקה לבריאות האוכלוסייה ורפואה חברתית, FAU Schmidt College of Medicine
גזע/אתניות, מין/מגדר ונטייה מינית היו גורמים נוספים שדווחו. 58 אחוז מהמחקרים הראו מובהקות סטטיסטית בקטגוריית ההקשר החברתי והקהילתי, כאשר תת הקטגוריות הגבוהות ביותר הן גיל ומוצא אתני. לנשים בני מיעוטים אתניים, למעט אלו שהזדהו כאסיאתיות, הייתה סבירות נמוכה יותר להיבדק ולנשים שחורות חוו סיכון גבוה יותר לאבחנה בבדיקה הראשונה. לנשים ביסקסואליות לבנות היו שיעורי ממוגרפיה נמוכים משמעותית מאשר לנשים הטרוסקסואליות לבנות, בעוד ששיעורי הממוגרפיה היו גבוהים משמעותית עבור נשים דו מיניות שחורות מאשר עבור נשים שחורות הטרוסקסואליות.
השפה הייתה הנושא השלישי בגובהו, והדגיש את משמעותה כגורם משפיע על התנהגות מיון. בנוסף, 38 אחוז מהמחקרים הראו מובהקות סטטיסטית בקטגוריית היציבות הכלכלית, כאשר רמת ההכנסה (27 אחוזים) היא המדד התת-קטגורי הנפוץ ביותר שהודגש. אצל נשים עם הכנסה משוערת של משק בית גבוהה מ-38,100 דולר נמצאו שיעורי ממוגרפיה חוזרים גבוהים יותר מאלה של נשים מתחת ל-25,399 דולר.
גם רמות גבוהות של עוני וגם אזורים כפריים עניים היו קשורים לשיעורי מיון נמוכים יותר. בנוסף להכנסה של משק הבית, ביטחון תזונתי היה גורם משפיע נוסף על שיעורי הממוגרפיה.
"כאשר נשים נאלצות לבחור בין אכילת משפחותיהן לבין טיפול מונע, ממוגרפיה הופכת ליותר מותרות מאשר טיפול מציל חיים", אמרה סאקה. "לנשים המתמודדות עם חוסר ביטחון תזונתי יש סבירות נמוכה ב-54 אחוז לעבור ממוגרפיה".
שלושים ושלושה אחוז מהמאמרים הראו מובהקות סטטיסטית בגישה ובאיכות ההשכלה כאינדיקטורים חזקים לשיעור ממוגרפיה, כאשר רמת ההשכלה הגבוהה ביותר שהושלמה משמשת כגורם התת-קטגורי החזק ביותר.
מיקום, תחבורה, דיור, שיעור העוני במחוז, גישה לאינטרנט, אינדקס מחסור באזור, אינדקס גיוון, אפליה נתפסת, אמונות בריאות ואמון בספקי שירותי בריאות ואמונות תרבותיות ודתיות גם צוינו בסקירה. לדוגמה, דתות המדגישות פטאליזם (גורל או גורל), היו קשורות בפחות דבקות בבדיקות ושמירה על צניעות לא הוכיחה מגבלה משמעותית עבור נשים שקיבלו ממוגרפיה.
"שיפור התקשורת בין המטופל לספק, טיפול באפליה נתפסת ושיפור האמון במערכת הבריאות נחוצים כדי לשפר את שיעורי המיון בכל הדמוגרפיה", אמר סאקה. "בנוסף, מאמצים מבניים לשיפור כיסוי ביטוחי הבריאות, שליטה בשפה ושירותי תחבורה עשויים להועיל. צעדים אלה יצטרכו לערב את הקהילה המקומית לפיתוח קמפיינים חינוכיים מותאמים לקהילה כדי לחזק את החשיבות של הקמת בדיקות ממוגרפיה קבועות".
מחברי המחקר הם סטודנטים לרפואה שנה ב' של FAU, Vama Jhumkhawala; דיאנה לובאינה; יופי אוווארג'י; יסמין זרוקי; שרה בורגואה; אדייפה מרקיניאק; סבסטיאן דנסלי; מירה ראו; וסטודנטית לתואר שני בביולוגיה, דניאלה דיאז, FAU Charles E. Schmidt College of Science; ומישל קנכט, ספרנית, FAU Schmidt College of Medicine.
