סן פרנסיסקו מנסה אהבה קשה על ידי קשירת הרווחה לגמילה מסמים

ריימונד לאנו נושא שקית ניילון עם כל מה שבבעלותו ביד אחת, כוס קפה ביד השנייה ואת קופסת הקרטון הפחוסה שבה הוא משתמש כמיטה מתחת לזרועו כשהוא ממתין בתור לארוחת צהריים בכנסיית גלייד ממוריאל בסן פרנסיסקו. בגיל 55, אין לו בית כבר 15 שנה, מאז איבד מקום עבודה ב-Target.

לאנו ניסה פעם לקבל סיוע ציבורי אבל לא הצליח – משהו, הוא אמר, נראה מבולבל, לגבי חייב למדינה – והוא היה רוצה להגיש בקשה שוב.

אבל החל מהשנה הבאה, אם יעשה זאת, הוא יעמוד בפני דרישה חדשה של העירייה שמבוגרים בודדים ללא תלויים המקבלים קצבאות כספיות ייבדקו לשימוש בסמים לא חוקיים, ואם ייראה צורך, יכנסו לטיפול. מצביעי סן פרנסיסקו אישרו את המנדט החדש במרץ.

ללאנו אין התנגדות להיות מוקרן. הוא אמר שהוא משתמש בקנאביס, שהוא חוקי בקליפורניה, אמנם לא פדרלי, אבל לא משתמש בסמים אחרים. למרות זאת, הוא אמר, "אני מניח שאנסה להתאושש."

אדם אחר בקו הארוחות החופשיות, פרנסיס פארל, בן 56, היה הרבה פחות נעים. "אתה יכול לסנן אותי," הוא אמר והרים את קולו, "אבל אני לא חושב שאתה צריך להכריח אותי להיכנס לרעיון הטיפול שלך."

איש לא ייאלץ לעבור טיפול בשימוש בסמים, ואף אחד לא יהיה כפוף לבדיקות סמים, מתעקשים בכירים בסן פרנסיסקו. במקום זאת, החל מינואר 2025, מקבלי הסיוע הציבורי של סן פרנסיסקו שיבדקו תוצאות חיוביות להתמכרות בבדיקת 10 שאלות לשימוש בסמים יופנו לטיפול. מי שיסרב או לא יגיע לטיפול, יחמיץ את 109 הדולרים לחודש שהעירייה מעניקה למבוגרים חסרי בית הזכאים למקלטים עירוניים או לדיור תומך, או 712 דולר לחודש שהיא מעניקה למבוגרים עם כתובות בית.

העיר המפורסמת בסובלנותה נוקטת באהבה קשוחה.

טרנט רורר, מנכ"ל הסוכנות לשירותי אנוש בסן פרנסיסקו, ציין שלוש סיבות לצעד החדש, שעוצב לאחר מדיניות דומה בלוס אנג'לס ובניו יורק: לתמרץ אנשים עם הפרעת שימוש בסמים להיכנס לטיפול, כדי למנוע כספי משלם המסים משימוש לקניית סמים לא חוקיים, וכדי להניא מחפשי סמים מלעבור לסן פרנסיסקו.

"אנחנו נותנים להם את ההזדמנות לעסוק במשהו, מבלי לדרוש פיכחון, כדי לקוות להגיע לדרך להחלמה", אמר רורר ל-KFF Health News.

כאשר ראש העיר לונדון בריד הציגה את יוזמת ההצבעה הידועה בשם Measure F במסיבת עיתונאים בשנה שעברה, היא כינתה זאת תמריץ לעודד מקבלי סיוע ציבורי מכורים לסמים להיכנס "לתוכנית שתעזור להציל את חייהם". מנת יתר בשוגג נהרגו בשנה שעברה יותר מ-800 בני אדם בסן פרנסיסקו.

אבל בעיני ספקי שירותי בריאות רבים, חוקרים ותומכי הפחתת נזקים, המדד אינו מהווה תמריץ ואינו הזדמנות.

המדיניות נועדה להיות בעלת "אפקט כפייה ועונשי" ועלולה לגרום יותר נזק מתועלת, אמרה ויטקה אייזן, נשיאה ומנכ"לית HealthRIGHT 360, ספקית הטיפול התרופתי הגדולה בסן פרנסיסקו.

"זה היה פרויקט מעניין, הרבה יותר ברוח סן פרנסיסקו כמרכז של חדשנות, להבין אם אנחנו יכולים לזהות אנשים עם הפרעת שימוש בסמים. ואם הם ייכנסו לטיפול ויישארו לפרק זמן, הם יקבלו הטבה מוגברת", אמר אייזן.

כ-5,800 אנשים בעיר מקבלים כיום הטבות מתוכניות הסיוע למבוגרים של המחוז, או CAAP. לפי מדד ו', אלו שיכירו בשימוש בסמים במבחן המיון אך מסרבים לטיפול ומתגוררים במקלט בעיר, יאבדו את הקצבאות שלהם אך יוכלו לשמור על המקלט שלהם, אמר רורר. עם זאת, מקבלי CAAP שמסרבים טיפול ותלויים בסיוע ציבורי כדי לשלם את שכר הדירה שלהם בדיור פרטי עלולים לאבד את בתיהם.

העירייה תיתן למקבלים שלוש הזדמנויות להופיע לטיפול ותשלם דמי שכירות ישירות לבעל בית למשך חודש אחד, אמר רור. מידה F באה בתגובה לתנאים העגומים בכמה רחובות בסן פרנסיסקו, שבהם גברים ונשים שוכבים על מדרכות, ולעתים קרובות חוסמים עוברים ושבים בזרועותיהם ורגליהם פשוקות, או עומדים כפופים, קפואים כמו פסלים. רבים משתמשים בפנטניל, אופיואיד סינתטי שהפך בעיית חסרי בית ארוכת שנים למצב חירום בבריאות הציבור.

כ-12% מהאנשים שקיבלו מנת יתר קטלנית בסן פרנסיסקו בשנה שעברה היו מקבלי CAAP, אמר רורר.

נראה שעייפות החמלה פשטה על העיר הזו הידועה בטוב ליבה. תומכי Measure F גייסו 667,000 דולר – פי 17 יותר מהמתנגדים – בעיקר ממנהלי עסקים ומשקיעי טכנולוגיה, על פי ועדת האתיקה של סן פרנסיסקו. ואז במרץ, 58% מהמצביעים אישרו את הצעד.

מאז שהפנטניל החל להחליף את ההרואין בסביבות 2019, אמר רורר, "תיירי סמים" נהרו לסן פרנסיסקו, שם האופיואיד היה זול ובשפע. רשויות אכיפת חוק מקלות ומענקים נדיבים יחסית לסיוע ציבורי משכו אנשים עם התמכרות, לדבריו, למרות שפעילות המשטרה עלתה מאז האביב האחרון.

דו"ח אחרון של העיר מצא שרק 53% מ-718 האנשים שהמשטרה ציטטה בגלל שימוש בסמים במשך תקופה של 10 חודשים שהסתיימה בפברואר אמרו שהם גרים בעיר.

"אנשים שגרים בסן פרנסיסקו, שבאמת צריכים את מירב העזרה, לא מקבלים את העזרה שהם צריכים בגלל הזרם של אנשים שמגיעים ממקום אחר", אמר סדריק אכבר, שמנהל תוכניות התאוששות ושותף לייסד את Positive Directions Equals שינויים. "והאם כספי המס שלנו צריכים ללכת לאלה שבסן פרנסיסקו, או שאנחנו הולכים לטפל בכל המדינה?"

אכבר החל להשתמש בהרואין כשעבר לסן פרנסיסקו מיוסטון בשנות ה-80 והוא בהחלמה כבר 31 שנים. הוא אמר שהיה מעדיף דרישות מחמירות אף יותר לזכאות לסיוע ציבורי מאשר אלו שבמידה ו', אך מקווה שהמנדט החדש יעזור לפחות לתת לאנשים גישה לטיפול.

גם יכולת הטיפול של העירייה מעוררת דאגה. אייזן ואחרים מתארים מחסור חמור בעובדי בריאות התנהגותית לאייש מתקני טיפול ויחידות דירוג מגורים, שהם חיוניים לשיכון אלה שהחלימו מהתמכרות לסמים.

תוכניות חדשות שממומנות על ידי ההצעה 1 שאושרה לאחרונה בקליפורניה, המתירה למדינה להוציא 6.38 מיליארד דולר לבניית מתקנים לטיפול בבריאות הנפש ומתן דיור להומלסים, נועדו לתת מענה למחסור.

לסלי סואן, רופאה לרפואת התמכרות ועוזרת פרופסור באוניברסיטת קליפורניה-סן פרנסיסקו, חוששת שדחיפה של מקבלי CAAP לטיפול יכולה לכבות אותם. כשאנשים "הושמו סטיגמה, או נכפו, או אמרו שהם יתמודדו עם השלכות אם הם לא יעשו דבר מסוים", היא אמרה, "זה דחף אותם עוד יותר ממערכת הבריאות".

למרות שראיות מצביעות על כך שטיפול חובה יכול לספק יתרונות לטווח קצר, הוא גם יכול להוביל לנזק ארוך טווח, אמר המכון הלאומי לשימוש בסמים בדוא"ל.

"כדי להשיג את התוצאות הטובות ביותר", נכתב באימייל, הטיפול צריך להיות "ללא סטיגמה או עונש".

כמעט כל אחד עם הפרעת שימוש בסמים נכנס לטיפול תחת לחץ כלשהו, ​​בין אם מהורה, בן זוג, מעסיק או מערכת המשפט הפלילי, אמר קית' האמפריז, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד.

למרות זאת, הוא הטיל ספק במוסר של דרישה ממקבלי סעד, בניגוד לפושעים, לקבל טיפול סמים.

"לעולם לא אתחיל עם אנשים עניים אבל לא מבצעים פשעים", אמר. "הייתי מתחיל עם אנשים שפוגעים באחרים".

מאמר זה הופק על ידי KFF Health News, המפרסם את California Healthline, שירות עצמאי מבחינה עריכה של קרן הבריאות של קליפורניה.