מחלת מעי דלקתית (IBD), הכוללת את מחלת קרוהן (CD) וקוליטיס כיבית (UC), היא הפרעה דלקתית כרונית של מערכת העיכול (GI) המשפיעה באופן משמעותי על איכות החיים של החולים. עם שכיחות של כאחד מכל 200 אנשים במדינות מפותחות ומגמת עלייה במדינות מתפתחות ומתועשות חדשות, IBD מהווה נטל משמעותי על מערכות הבריאות. בשל האופי הלא ספציפי של הביטויים הקליניים שלה והיעדר בדיקה אבחנתית בתקן זהב, ניהול IBD ביעילות נותר אתגר. לכן, סמנים ביולוגיים אמינים וזמינים באופן נרחב לניטור פעילות המחלה ולניבוי תגובה לטיפול חיוניים.
סקירה זו בוחנת באופן מקיף את הנוף הנוכחי של סמנים ביולוגיים המשמשים בניהול IBD. המחברים מתמקדים בסמנים ביולוגיים מבוססים וחדשים כאחד, תוך שימת דגש על השימושים שלהם, ערכי הסף ושיקולים קליניים.
סמנים ביולוגיים מבוססים
C-reactive protein (CRP): CRP הוא אחד מהסמנים הביולוגיים הנפוצים ביותר לניטור פעילות IBD בשל עלותו הנמוכה, קלות הבדיקה והפרוטוקולים המבוססים. זהו מגיב בשלב אקוטי המיוצר על ידי הפטוציטים בתגובה לציטוקינים פרו-דלקתיים. עם זאת, ערכו האבחוני מוגבל על ידי חוסר ספציפיות, שכן עליות יכולות להיגרם גם ממצבים דלקתיים אחרים. CRP שימושי במיוחד ב-CD, שם הוא מתאם עם פעילות קלינית בינונית עד חמורה ועדות למחלה פעילה באילאוקולונוסקופיה. ב-UC, המתאם פחות ברור, ורמות CRP תקינות אינן שוללות בהכרח מחלה פעילה. ההנחיות האחרונות ממליצות לנטר CRP לצד קלפרוטקטין צואה בחולים אסימפטומטיים כדי להימנע מבדיקות פולשניות ויקר יותר.
קצב שקיעת אריתרוציטים (ESR): ESR הוא סמן נוסף שנבדק נפוץ של דלקת, אם כי הוא חסר סגוליות דומה ל-CRP. הוא שונה מ-CRP בתגובה האיטית יותר לדלקת ובזמן נורמליזציה ארוך יותר. ESR יכול להיות מושפע מגורמים פיזיולוגיים כגון הריון, גיל ומין, כמו גם שימוש בתרופות, המדגישים את החשיבות של פירוש תוצאות בהקשר.
ויטמין D: מחסור בוויטמין D נפוץ בחולי IBD והוא קשור לסיכון מוגבר להישנות המחלה, אשפוזים וניתוחים. תפקידו כמאפנן חיסוני מעיד על פוטנציאל טיפולי, אם כי יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע רמות תוספת אופטימליות ויתרונות טיפוליים.
טסיות דם: טסיות, שלעתים קרובות מתעלמים מהן בהערכות IBD, ממלאות תפקיד פעיל בתהליכים דלקתיים. תרומבוציטוזיס תגובתי, תופעה מבוססת היטב בדלקת, נצפתה בחולי IBD, כאשר טסיות הדם מגלות רגישות מוגברת לאקטולציה אפילו במחלה שקטה קלינית. שינויים בטסיות הדם עשויים להיות בקורלציה עם הישנות המחלה ב-UC.
סמנים ביולוגיים חדשים
מחקרים אחרונים התמקדו בפיתוח סמנים ביולוגיים חדשים עם סגוליות משופרת וערך ניבוי לניהול IBD. דוגמאות כוללות:
כתובת רירית במולקולת הדבקה בתא-1 (MAdCAM-1): רמות גבוהות של MAdCAM-1 נקשרו לדלקת ועשויות לחזות תגובה ל-vedolizumab, נוגדן חד שבטי המשמש לטיפול ב-IBD.
Oncostatin Mרמות מוגברות של oncostatin M עשויות לחזות את הסיכון להתפתחות IBD ואפשרות לאי תגובה ל-vedolizumab או לקורטיקוסטרואידים.
מוטציות NOD2: ניתוח גנטי למוטציות NOD2 עשוי להיות מנבא של מחלה פיברוסטנוטית ב-CD, אם כי הוא אינו ספציפי לתגובת הטיפול.
Anti-Integrin αvβ6: רמות הדם של אנטי-Integrin αvβ6 שימושיות לאבחון ולניבוי חומרת המחלה ב-UC, אם כי הן אינן מנבאות באופן ספציפי את תגובת הטיפול.
מסקנות
לסיכום, הסקירה מדגישה את התפקיד המכריע של סמנים ביולוגיים בניהול IBD. בעוד סמנים ביולוגיים מבוססים כגון CRP, ESR, ויטמין D וטסיות ממשיכים למלא תפקיד חיוני, סמנים ביולוגיים חדשים מציעים הבטחה לשיפור דיוק האבחון ולניבוי תגובת הטיפול. מחקר עתידי צריך להתמקד בפיתוח סמנים ביולוגיים רגישים וספציפיים יותר שיכולים להנחות תוכניות טיפול מותאמות אישית, שיובילו בסופו של דבר לתוצאות טובות יותר עבור חולי IBD. השילוב של סמנים ביולוגיים מבוססים וחדשים בפאנלים וביחסים של סמנים ביולוגיים עשוי להחזיק את המפתח לניהול IBD יעיל ואפקטיבי יותר בשנים הבאות.
