מקרופאגים ממלאים תפקיד קריטי במערכת החיסון על ידי מאבק בזיהומים וסיוע בתיקון רקמות. ההבנה כיצד תאים אלו מופעלים בתרחישים שונים חשובה לפיתוח טיפולים רפואיים חדשים. עם זאת, זיהוי וחקר הפעלת מקרופאגים היו מאתגרים בשל האופי המורכב של תאים אלה ותגובותיהם.
צוות המחקר זיהה חלבון בשם קולוניה מעורר גורם 1 (CSF1R) כסמן אמין עבור מונוציטים ותאים דנדריטים בדם ומקרופאגים ברקמות – המאפשר זיהוי ברור והפרדה של סוגי דגימות שונים. השיטה החדשה פועלת בצורה אמינה עבור אנשים מכל הגילאים והמינים.
ד"ר פרננדו מרטינז אסטרדה, שהוביל את פרויקט המחקר והוא מרצה בכיר לאימונולוגיה מולדת בבית הספר למדעי הביו באוניברסיטת סארי, אמר:
"פיתחנו שיטה באמצעות CSF1R שיכולה לזהות את כל סוגי תאי מערכת הפגוציטים החד-גרעיניים בגוף. סמן זה שימושי להפליא לחקר תאים אלו בבריאות ובמחלות, והוא פותח אפשרויות חדשות ומרגשות לבידוד תאים וכימות לאבחון. וניטור תנאים שונים עם סמן תא בודד."
המחקר פיתח מערכת של כלים להבין ולבדוק כיצד תאי חיסון אלו מגיבים כאשר הם מופעלים. כלים אלו מתמקדים באותות בגוף, כולל IL-4 (מעורב בריפוי ופיברוזיס), סטרואידים (נטרול), IFNγ (נלחם בזיהומים) ו-LPS (מוצר חיידקי הגורם לדלקת).
צוות המחקר תיאר גם מושג חדש שהם קוראים לו מוזאיקה של הפעלת מקרופאג. משמעות הדבר היא שמקרופאגים אינם פשוט עוברים בין שני המצבים הקנוניים שתוארו קודם לכן; במקום זאת, הם יכולים להפגין שילוב של מאפייני הפעלה, המשקפים את המורכבות של סביבות רקמות אמיתיות.
גילוי זה משמעותי מכיוון שהוא משנה את האופן שבו אנו תופסים את הפעלת מקרופאגים.
ההכרה בכך שלמקרופאגים יכולים להיות מצב הפעלה מעורב עוזרת לנו להבין טוב יותר את תפקידם במחלות שונות ויכולה להוביל לטיפולים ממוקדים ויעילים יותר".
ד"ר פדריקה אורסניגו, מחברת שותפה למחקר
פרופסור אמריטוס סיימון גורדון, מחבר שותף למחקר מאוניברסיטת אוקספורד, אמר:
"טיפולים המבקשים לחנך מחדש מקרופאגים נמצאים בחיפוש נרחב. עם זאת, הכלים למדידת הפעלה אינם מפותחים. שימוש בכלי רב-גנים חזק לחקר הפעלת מקרופאגים יכול לעזור בהקרנת תרופות, לזהות תרופות המחזירות את הפעלת מקרופאגים, ובסופו של דבר לעזור עם אפיון מטופל ורפואה מותאמת אישית".
המחקר פורסם בכתב העת Cell Reports.