המדיניות הנוכחית של סימון קלוריות חובה בעסקי מזון גדולים באנגליה עשויה למנוע כ-730 מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם (CVD) בין 2022 ל-2041 – ואם המדיניות תורחב לכל עסקי המזון האנגלים, עשויה למנוע כ-9,200 מקרי מוות מ-CVD. במהלך אותה פרק זמן, מציע הערכה מודלית ראשונה של השפעת המדיניות שפורסמה ב בריאות הציבור של לאנסט.
באפריל 2022, כחלק מאסטרטגיית השמנה לאומית, הממשלה הטמיעה סימון קלוריות חובה בעסקים חוץ-ביתיים באנגליה עם 250 עובדים או יותר שמגישים אוכל. חקיקה דומה נשקלת בוויילס ובסקוטלנד והוצגה במדינות אחרות, כולל ארה"ב ב-2019 וחלקים מאוסטרליה.
מחקרים קודמים ממדינות כולל בריטניה, ארה"ב וקנדה מצביעים על כך שסימון הקלוריות בתפריט מוביל לכך שאנשים מזמינים ארוחות עם כ-47 קק"ל פחות ולעסקים שמפחיתים את תכולת הקלוריות הממוצעת של הארוחות שלהם ב-15 קק"ל. מחקר זה הוא הראשון שמדגים את ההשפעה של תיוג קלוריות בתפריט על השמנת יתר ומקרי מוות ממחלות לב וכלי דם באנגליה וכיצד ההשפעה משתנה עבור קבוצות סוציואקונומיות שונות.
יותר מאחד מכל ארבעה מבוגרים באנגליה חיים כיום עם השמנת יתר, כאשר מגמות מצביעות על כך שזה אמור לעלות. המחקר שלנו מעריך שחקיקת סימון הקלוריות הנוכחית תמנע מאות מקרי מוות ממחלות לב וכלי דם במהלך 20 השנים הבאות, אולם השפעה גדולה הרבה יותר אפשרית אם הממשלה הייתה שאפתנית יותר במטרותיה להתמודד עם מגיפת ההשמנה באנגליה ותרחיב את המדיניות לכל עסקי המזון מחוץ לבית".
פרופ' מרטין או'פלהרטי, פרופסור לאפידמיולוגיה, אוניברסיטת ליברפול
המחברים דגלו את ההשפעה המשוערת על שיעורי השמנת יתר ומוות ממחלות לב וכלי דם מ-2022 עד 2041 של יישום סימון קלוריות חובה בתפריט באנגליה עבור שני תרחישים:
- תוכנית פריסת המדיניות בפועל באנגליה, שבה רק עסקי מזון חוץ-ביתיים גדולים עם 250 עובדים או יותר מחויבים להחזיק במידע קלוריות (סוג זה של עסקים מהווה 18% מהחנויות).
- פריסת תיוג קלוריות בתפריט בכל עסק מזון חוץ-ביתי באנגליה.
שני תרחישים אלו הושוו לתרחיש בסיס של אם לא יושמה מדיניות.
ללא כל מדיניות תיוג קלוריות בתפריט, המודל מעריך שמגמות של מחלות לב וכלי דם יביאו לכ-830,000 מקרי מוות עד 2041 (בטווח של 600,000-1,200,000). עם זאת, המדיניות הנוכחית מוערכת למנוע כ-730 ממקרי מוות אלו (בטווח של 430-1,300) ואם המדיניות תורחב לכל עסקי המזון החוץ-ביתיים באנגליה, ניתן היה למנוע כ-9,200 מקרי מוות (בתוך טווח של 5,500–16,000), כמעט פי 13 יותר מהמדיניות הנוכחית.
תרחיש הבסיס הניח ששכיחות ההשמנה באנגליה בשנת 2041 תהיה 27%. המודל העריך כי המדיניות הנוכחית תפחית את שכיחות ההשמנה ב-0.31 (בטווח של 0.10-0.35) נקודות אחוז ב-20 השנים הבאות, אך יישום מלא של המדיניות יפחית את שכיחות ההשמנה ב-2.65 נקודות אחוז (בטווח של 1.97). -3.24).
המודל מציע כי סימון קלוריות בתפריט אינו מרחיב את אי השוויון בשכיחות השמנת יתר או בתמותה ממחלות לב וכלי דם בין קבוצות סוציו-אקונומיות שונות, בהתבסס על עדויות קיימות להשפעות מדיניות שוות בין קבוצות סוציו-אקונומיות.
"מחקרים קודמים העלו כי לסימון קלוריות בתפריטים יש השפעה כפולה – היא מאפשרת ללקוחות לקבל החלטות מושכלות ולבחור אפשרויות עם פחות קלוריות ובמקביל מעודדת חברות להפחית את הקלוריות במזון שלהן. עסקי המזון החוץ-ביתיים הגדולים מייצגים חלק קטן מכל עסקי המזון החוץ-ביתיים באנגליה, ומכיוון שיותר ממחציתם כבר סיפקו מידע קלוריות בתפריטים שלהם לפני כניסתה של חקיקה זו ב-2022, המדיניות במתכונתה הנוכחית משפיעה רק על חלק קטן של כל עסקי המזון מחוץ לבית באנגליה", אומרת ד"ר זואי קולומבט, מרצה לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור, אוניברסיטת ליברפול.
היא ממשיכה, "התוצאות שלנו מצביעות על הרחבת סימון הקלוריות בתפריטים לכל עסקי המזון מחוץ לבית באנגלית עשויה למלא תפקיד חשוב באסטרטגיות ממשלתיות עתידיות כדי לתמוך באנשים בבחירות בריאות יותר להתמודדות עם השמנת יתר. עם זאת, מדיניות אחת לבדה לא יכולה לפתור את הבעיה של אנגליה. משבר השמנת יתר. אנו מעודדים את הממשלה להמשיך ולחזק את אסטרטגיית ההשמנה באנגליה עם מגוון רחב של מדיניות, כגון סימון קלוריות, התמודדות עם שיווק ג'אנק פוד והיטל תעשיית המשקאות הקלים, אשר גם יפחית את ההשמנה וגם יצמצם את פערי אי שוויון בריאותי מזעזע בחברה שלנו",
הכותבים מזהירים שהמחקר שלהם מכיל מגבלות מסוימות, כולל שהנתונים על הפחתת קלוריות הקשורים למדיניות במסגרת המודל נלקחו ממחקרים בארה"ב, שאולי לא ניתנים להעברה לאוכלוסייה האנגלית. הם גם מדגישים שהמחקר דגם רק השמנת יתר של מבוגרים, ולכן אינו מסוגל לבחון את ההשפעה על השמנת ילדים. יש לציין שמחקרי מודלים כוללים מספר הנחות שיכולות להשפיע על הממצאים, במקרה זה למשל הניחו המחברים שכמויות האנרגיה הנצרכות לא יהיו שונות לפי גודל העסק, והניחו שלא יהיו שינויים גדולים בשכיחות ה-BMI במהלך 20 השנים הבאות.
בנוסף, ישנם מספר תחומים אחרים של השפעה על מדיניות שמחקר זה לא חקר.
"המחקר שלנו בוחן רק את השפעת המדיניות על שכיחות השמנת יתר ומחלות לב וכלי דם במבוגרים. ייתכנו יתרונות נוספים שיכולים להיות קשים לכימות, כמו הגדלת הידע של הצרכנים ומתן להם את ההזדמנות לעשות בחירות מושכלות כאשר אוכלים בחוץ. על קובעי המדיניות לקחת בחשבון מספר גורמים בעת קבלת החלטות ונדרש מחקר עתידי לגבי עלות-תועלת המדיניות, ההשפעה על צרכנים ועסקים, כמו גם את ההשלכות השליליות הפוטנציאליות הבלתי מכוונות כגון אלו על הפרעות אכילה", אומר פרופ' אריק רובינסון. פרופסור לפסיכולוגיה, אוניברסיטת ליברפול.
ד"ר דיוויד ד קים, אוניברסיטת שיקגו, שלא היה מעורב במחקר, כתב בתגובה מקושרת: "עדויות שנרכשו מתכנוני מחקר קונבנציונליים לפעמים אינן מספיקות כדי להכריע החלטות מדיניות. הם נוטים להתמקד בבריאות לטווח קצר. תוצאות (למשל, שינויים במשקל או סמנים ביולוגיים), עשויות שלא לייצג אוכלוסיה מגוונת, וסביר להניח שלא יעריכו את כל האפשרויות הרלוונטיות למדיניות. מודלים של סימולציה יכולים לעזור למלא את פער הראיות הזה על ידי מידע על תהליכים רלוונטיים מרובים, בדיקת מספר רב של תרחישים סבירים יהיה בלתי מעשי ובלתי אפשרי בניסויים, לכמת את גודל ההשלכות המיועדות והבלתי מכוונות, ובעל אפשרות להתאים ולחדד תכנונים לפני ניסוי או בדיקות יישום בפועל בעולם האמיתי."
