רק כמה סיבים מספיקים כדי ששתי ההמיספרות של המוח יתקשרו זה עם זה. כך הראה מחקר בינלאומי חדש בראשות פרופסור ד"ר מייקל מילר (אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה) ופרופסור ד"ר לוקאס ג'יי וולץ (המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי בקלן והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת קלן) בשיתוף פעולה הדוק עם הצוות של פרופסור ד"ר כריסטיאן ביין במרכז לאפילפסיה ביתל (בית החולים האוניברסיטאי OWL באוניברסיטת בילפלד). התוצאות פורסמו בכתב העת הליכים של האקדמיה הלאומית למדעים (PNAS) ולהדגיש את היכולת המדהימה של המוח האנושי להתארגן מחדש – גם כאשר הקשר החשוב ביותר בין ההמיספרות, הקורפוס קלוסום, מנותק חלקית.
עד לאחרונה, נזק לקורפוס קלוסום – צרור הסיבים הגדול ביותר של המוח – היה קשור לליקויים בדיבור, בתפקודים מוטוריים או בתפיסה. עם זאת, המחקר החדש עם חולים המכונים 'מוח מפוצל' מראה ששמירה על סנטימטר אחד מסיבי הקורפוס קלוסום מספיקה כדי לשמור במידה רבה על חילופי המידע בין שתי ההמיספרות במוח ובכך למנוע תסמינים נוירולוגיים.
באמצעות הדמיית תהודה מגנטית פונקציונלית (fMRI), צוות המחקר חקר כיצד חתכים חלקיים או מלאים של הקורפוס קלוסום השפיעו על סינכרון עצבי. בעוד שמעבר מלא מנע במידה רבה חילופי מידע בין ההמיספרות, התקשורת נשארה כמעט נורמלית בחולים עם מעט קשרים שיוריים.
ממצאים אלה מאתגרים הנחות ארוכות לגבי הקשר בין מבנה המוח והתפקוד.
התוצאות שלנו מדגישות את יכולת ההסתגלות העצומה של הארכיטקטורה התפקודית של המוח האנושי. נראה כי אפילו כמה סיבים בין ההמיספרות המוחיות מספיקים כדי לשמור על ארכיטקטורת רשת מורכבת".
פרופסור ד"ר לוקאס ג'יי וולץ, המחלקה לנוירולוגיה בבית החולים האוניברסיטאי בקלן והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת קלן
ממצאים אלה מציעים תובנות חשובות למחקר שיקום לאחר פגיעה מוחית עם התערבויות טיפוליות ממוקדות שמטרתן לנצל את הפוטנציאל הנוירופלסטי של המוח כדי להקל על ארגון מחדש של רשתות לקויות.
המחקר בוצע בשיתוף פעולה הדוק בין בית החולים האוניברסיטאי בקלן והפקולטה לרפואה של אוניברסיטת קלן, המרכז לאפילפסיה ביתל (בית החולים האוניברסיטאי OWL, אוניברסיטת בילפלד), אוניברסיטת קליפורניה, סנטה ברברה ואוניברסיטת אינדיאנה בלומינגטון. צוות קלן מומן על ידי קרן המחקר הגרמנית (DFG) כחלק ממרכז המחקר השיתופי 1451 "מנגנוני מפתח של בקרה מוטורית בבריאות ובמחלות".
