תרופות להורדת שומנים, המכונה סטטינים, נקבעות במקרים של רמות כולסטרול גבוהות, כדי להפחית את הסיכון לטרשת עורקים, התקף לב ושבץ מוחי. התוצאות של כמה מחקרים קטנים מראים כי סטטינים עשויים להשפיע גם על אנטי -דיכאון. חוקרים מ- Charité – Universitätsmedizin ברלין ערכו כעת מחקר נרחב לחקירת טענה זו. עם זאת, הם לא יכלו לוודא כי סטטינים גורמים להשפעות נוספות נגד דיכאון. כתוצאה מכך, החוקרים מציעים לעקוב אחר ההנחיות הכלליות ולמרשם סטטינים כדי לעזור להוריד את הכולסטרול, אך לא לנהל דיכאון. המחקר פורסם כעת ב פסיכיאטריה של ג'מה כְּתַב הָעֵת.
תרופות להורדת כולסטרול הן התרופות הנפוצות ביותר ברחבי העולם. יש להם השפעות אנטי דלקתיות ומורידות את ייצור הכולסטרול בכבד, מה שמצמצם בתורו את הסיכון לפתח מחלות לב וכלי דם. בעבר, מחקרים קטנים רבים העלו כי לסטטינים עשויים להיות גם השפעות אנטי -דיכאוניות, לצד תכונות נפוצות יותר אלה. "אם סטטינים באמת היו בעלי השפעה אנטי -דיכאונית זו, היינו יכולים להרוג שתי ציפורים באבן אחת", אומר פרופ 'כריסטיאן אוט, מנהל המחלקה לפסיכיאטריה ומדעי המוח בקמפוס צ'ריטה בנימין פרנקלין, ומנהיג המחקר. "דיכאון ואומנות, או השמנת יתר, הם מהמצבים הרפואיים השכיחים ביותר ברחבי העולם. ולמעשה הם מופיעים לעתים קרובות יחד: אלה הסובלים מהשמנת יתר נמצאים בסיכון גבוה יותר לדיכאון. בתורם, אנשים עם דיכאון נמצאים בסיכון גבוה יותר להשמנה." לרוב חולי השמנת יתר סובלים ממצב כולסטרול גבוה יותר, ולכן סטטינים ניתנים להפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם. אך האם הם יכולים גם להקל על דיכאון?
מחקר נרחב ומבוקר
בראשות כריסטיאן אוטה, צוות המחקר ערך מחקר מקיף כדי לחקור את ההשפעות הפוטנציאליות של הסטטינים שהוצעו. בסך הכל 161 חולים לקחו חלק במחקר, שכולם סבלו מדיכאון וגם מהשמנת יתר. במהלך המחקר של 12 שבועות, כל המשתתפים טופלו בנוגע לתרופות דיכאון סטנדרטיות (Escitalopram). מחצית מהמשתתפים קיבלו גם תרופה להורדת כולסטרול (סימבסטטין), בעוד שהחצי השני קיבל פלצבו. הוחלט באקראי מי יקבל סטטינים ומי יקבלו את הפלצבו – מקבלי כל אחד מהם לא היו ידועים הן לצוות הרפואי והן למשתתפים. זה הבטיח מחקר אקראי וכפול עיוור שיביא תוצאות אמינות.
שיטה זו אמורה להראות לנו אם אנו יכולים לראות השפעה אנטי -דיכאונית חזקה יותר בקרב המשתתפים שטופלו בסטטינים, בהשוואה לאלה בקבוצת הפלצבו. "
ד"ר וו ריי צ'ה, סופר משותף-עופרת, מדען הקלינאי של צ'ריטה BIH במחלקה לפסיכיאטריה ומדעי המוח
החוקרים השתמשו בראיונות קליניים שהוקמו ושאלונים שהושלמו בעצמם כדי לרשום את חומרת הדיכאון בקרב החולים בתחילת המחקר ובסיום. דגימות דם נלקחו מהמשתתפים כדי לקבוע את רמות השומנים בדם ואת רמת החלבון התגובה C (CRP), שהם אינדיקטורים ידועים לתהליכים דלקתיים בגוף. "אנשים עם השמנת יתר ו/או דיכאון בדרך כלל מראים סמנים דלקתיים שגדלו מעט בדם. עבור חלק מהנפגעים, זה למעשה יכול להיות הגורם לדיכאון", מסביר כריסטיאן אוטה. "וזה בדיוק המקום בו התחלנו בהשערה שלנו על ההשפעה האנטי -דיכאונית הפוטנציאלית של סטטינים: אם מתן סטטינים מביא לשיפור בסמנים דלקתיים, האם ניתן גם להוות זאת בהשפעה נוגדת דיכאון עבור חלק ממשתתפי המחקר?"
נוגדי דיכאון מסורתיים נשארים תקן הזהב
בתחילת המחקר, המשתתפים נעו בין בינוני לדיכאון קשה. במהלך המחקר של 12 שבועות, תסמיני הדיכאון אצל כל החולים הראו שיפור ברור-עם זאת, לא היה שום הבדל בין אלה שקיבלו סטטינים לבין אלו בקבוצת הפלצבו. "ניהול התרופה להורדת הכולסטרול שיפרה את רמות השומנים בדם, כצפוי, והסמן הדלקתי CRP הציג גם ירידה ניכרת", אומר וו רי צ'ה. "לכן, למרבה הצער, זה לא מצביע על השפעה אנטי -דיכאונית נוספת." כריסטיאן אוטה מוסיף: "כשמדובר בטיפול בדיכאון, לכן אין סטטינים אין תועלת נוספת. לידע הנוכחי שלנו, נוגדי דיכאון מסורתיים נשארים תקן הזהב." על פי ההנחיות הנוכחיות, יש לרשום סטטינים כדי להפחית את הסיכון לטרשת עורקים ומחלות לב וכלי דם. החוקרים ממליצים כי הדבר אמור להגיש בקשה גם לחולים הסובלים מדיכאון.
במחקרים נוספים, הצוות של כריסטיאן אוטה יבצע ניתוח מעמיק יותר של דגימות הדם שנלקחו כחלק ממחקר זה ברמה התאית והמולקולרית, כדי לחשוף הבדלים ופוטנציאל מתאם. החוקרים ממשיכים גם לעבוד במלוא המהירות על אסטרטגיות משופרות לטיפול בחולים בדיכאון הסובלים גם ממצבים אחרים.
