שבריריות קשורה קשר הדוק לתוצאות שליליות אצל מבוגרים, במיוחד אלו עם אי ספיקת לב. מחקרים אפידמיולוגיים רבים מראים שלשבריריות יש ערך פרוגנוסטי חשוב באוכלוסייה זו, המדגישים את הצורך בהערכה שגרתית. במקביל, מושג השבריריות התרחב מעבר לתחום הפיזי לכלול מימדים קוגניטיביים ואחרים, מה שהופך את ההערכה המקיפה ליותר ויותר מורכבת ופחות אפשרית בתרגול היומיומי. סולם השבריריות הקלינית (CFS) מציע חלופה מעשית: כלי בעל 9 נקודות, ליד המיטה, מוערך ויזואלית שניתן להשלים תוך דקות. עם זאת, נותרו שאלות מפתח – עד כמה ציון זה מבוסס רושם משקף מדדים אובייקטיביים של תפקוד גופני וקוגניטיבי, והאם CFS מנבא באופן עצמאי תמותה בקרב חולים המאושפזים עם אי ספיקת לב.
על רקע זה, הערך הניבוי הפוטנציאלי של CFS נחקר על ידי צוות מחקר בראשות ד"ר Taisuke Nakade מהמחלקה לביולוגיה ורפואה של הלב וכלי הדם, בית הספר לרפואה של אוניברסיטת ג'ונטנדו, יפן, יחד עם ד"ר Yuya Matsue, גם היא מאותה אוניברסיטה. הצוות כלל משתפי פעולה ממוסדות אחרים ביפן ובארצות הברית. הממצאים שלהם פורסמו באינטרנט ב כתב העת של הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה ב-15 באוקטובר 2025.
בתיאור המוטיבציה למחקר זה, ד"ר נקדה מציין כי "למרות הערכות קונבנציונליות – כגון כוח אחיזה, מהירות הליכה, מעמד לכיסא, סוללת הביצועים הפיזיים הקצרים וה מבחן הליכה של 6 דקות-בעלי ערך פרוגנוסטי מבוסס, לעתים קרובות הם דורשים ציוד מיוחד, זמן וצוות מיומן, מה שמגביל את השימוש בהם במסגרות מעשיות. לעומת זאת, ה-CFS מציע הערכה מהירה, מוערכת ויזואלית, ליד המיטה שאינה דורשת ציוד או הכשרה מיוחדת." אם הערך הניבוי של CFS עבור חולים עם אי ספיקת לב יאושר, זה יעזור לרופאים לזהות במהירות אילו חולים יזדקקו לתמיכה נוספת ולניטור לאחר השחרור.
החוקרים בחנו מידע אנונימי של חולים מהמרשם היפני של אי ספיקת לב חריפה – הבא (JROADHF-NEXT). מערך הנתונים הזה נלקח מ-87 בתי חולים ברחבי יפן, וכיסה 3,905 חולים. הוא כלל פרטים על ציוני CFS, נתוני סיבולת גופנית, ציוני ביצועים קוגניטיביים ומעקב אחר מטופלים במשך שנתיים לפחות לאחר טיפול באי ספיקת לב.
ד"ר Nakade והצוות מצאו כי בשחרור, רוב החולים היו בעלי ציוני CFS של 4 ומעלה, מה שמצביע על כך שרוב החולים עם אי ספיקת לב היו בסטטוס טרום שברירי או גרוע מכך. חשוב מכך, שיעור התמותה לשנתיים עלה פי 1.42 עבור כל נקודה נוספת בציון ה-CFS של המטופל. משמעות הדבר היא שהסיכון למוות בתוך שנתיים מהטיפול עבור חולה עם אי ספיקת לב עם CFS גבוה מ-7 היה גדול פי 6.59 מזה של מישהו עם CFS של 2 או פחות.
לגבי מבחנים אחרים של ביצועים פיזיים וקוגניטיביים, הצוות מצא כי היו מתאמים בינוניים עד חזקים עם ציוני CFS. "הקשרים הללו נותרו משמעותיים ועקביים לאחר התאמה לגיל, מין ומשתנים קליניים נוספים, מה שמוכיח כי ציוני CFS גבוהים יותר היו קשורים באופן בלתי תלוי לליקוי פיזי וקוגניטיבי כאחד." אומר ד"ר נקדה.
הצוות העריך עד כמה מודלים שונים חזו תמותה של שנתיים מכל הסיבות. הוספת ציוני מבחנים פיזיים וקוגניטיביים אובייקטיביים למודל בסיס מבוסס סמנים ביולוגיים שיפרה את ההבחנה. החלפת אותם מבחנים אובייקטיביים בציון CFS שיפרה עוד יותר את הביצועים, מה שמצביע על כך ש-CFS מספק ערך פרוגנוסטי חזק ומצטבר להערכת סיכונים לאחר אשפוז באי ספיקת לב.
ההשלכות של ממצאים אלה הן עמוקות. ניתן להשתמש ב-CFS לזיהוי חולים בסיכון גבוה כבר מנקודת הקבלה, מה שמאפשר לרופאים לתעדף אותם ולהעניק טיפול מותאם העומד היטב בסובלנות המטופל. באופן דומה, ניתן לשנות טיפול מורחב, שיקום, ניטור לאחר שחרור ומעקב איכות כדי לעמוד במצב השברירי של המטופל.
כפי שמסכם ד"ר נקדה, "בסופו של דבר, הטמעת CFS בזרימות עבודה שגרתיות עשויה לעזור לגשר על הפער בין תובנה פרוגנוסטית לבין שיפורים מוחשיים בתוצאות המטופלים."
